מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־00:44, 31 ביולי 2025

הוסר בית אחד , 31 יולי

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ויש לומר, שבאראנו נפלאות שיהי' לע"ל, שני ענינים. שגם הנסים דלע"ל שלא יהיו מלובשים בטבע [כמו בקיעת הים והנהר – והחרים הוי' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר גו'{{הערה|ישעי' יא, טו.}}] יהיו בגילוי, ע"ד הנס דקריעת ים סוף שהי' ביציאת מצרים, דהגם שהי' למעלה מהטבע מ"מ ראו אז בגילוי (לא רק בקיעת הים, אלא גם) הגילוי שעל ידו נבקע הים, שכאו"א הי' מראה באצבעו ואומר זה אלי ואנוהו{{הערה|בשלח טו, ב ובפרש"י.}}. והחידוש באראנו נפלאות דלע"ל לגבי הגילוי דקריעת ים סוף הוא, שהנפלאות שיהיו לע"ל יהיו נפלאות גם בערך הנפלאות שהיו ביציאת מצרים, היינו, שהנפלאות דלע"ל יומשכו ממקום נעלה יותר מהנפלאות שהיו ביציאת מצרים{{הערה|כי זה שאוא"ס הוא למעלה מעלה הוא עד אין קץ, ולכן גם בהנפלאות הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה יש ריבוי מדריגות אין קץ.}} [ולכן יהיו גם נפלאות גדולות יותר בפשטות], ואעפ"כ יהיו בגילוי ובאופן דראי'. וגם, שהגילוי שהי' בקי"ס הי' רק לפי שעה, והגילוי דלע"ל (הגם שיהי' גילוי נעלה יותר מהגילוי שהי' בקי"ס, מ"מ) יהי' באופן תמידי ונצחי{{הערה|סה"מ ה'תש"ח שם ע' 152. ובכ"מ.}}. ועוד ענין באראנו נפלאות, דע"י שלע"ל יתגלו הנפלאות לישראל, תהי' המשכתם גם בעולם באופן של גילוי, ולכן יתלבשו אז בטבע. ואעפ"כ יהיו נפלאות, כי זה שיתלבשו בטבע הוא לא מפני שהם בגדר גילוי [כהנסים המלובשים בטבע עכשיו, ששורש המשכתם הוא מזה שאוא"ס הוא למטה מטה, ענין ההתפשטות והגילוי דאוא"ס], אלא, דהגם ששורש המשכתם הוא מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה עד אין קץ, העלם שלמעלה מגילוי [ויתירה מזה, שהוא העלם שלמעלה גם '''מגדר''' גילוי, וכמבואר בהמשך ההילולא{{הערה|המשך באתי לגני ה'שי"ת פט"ז (סה"מ ה'תש,י ע' 151).}}, דזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה כו' הוא שגם בעצמותו אינו בגדר גילוי], מ"מ יהיו מלובשים בטבע, כי לע"ל גם ההעלם (שלמעלה מגילוי) יהי' בגילוי.
-ז) ויש לומר, דבהתלבשות הנפלאות בטבע שיהי' לע"ל, שני ענינים. דזה שהנפלאות שלמעלה מטבע יתלבשו בטבע הוא כי אז גם ההעלם שלמעלה מגילוי יומשך בגילוי. וזה שהטבע לא יסתיר על הנפלאות הוא לפי שאז תהי' עליית הטבע, שגם הטבע יהי' כלי להנפלאות שלמעלה מהטבע. ועפ"ז יש לבאר הקשר דשני הפירושים באראנו נפלאות – פירוש אדמו"ר האמצעי שגם הנפלאות שלמעלה מהטבע יראו אז בגילוי (ולא כמו עכשיו שהנפלאות שלמעלה מהטבע יודעים רק מציאותם), ופירוש הצ"צ שגם בהנסים המלובשים בטבע (נפלאות גדולות הנמשכים מבחינת לבדו) יהי' נראה בגילוי הנס שבהם (כנ"ל סעיף ג) – כי התוכן דשני הפירושים הוא שלע"ל יהי' הטבע כלי ללמעלה מהטבע, שלכן לא יסתיר הטבע על הנסים המלובשים בו. אלא שלפירוש הצ"צ, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע לא יסתיר על הנסים השייכים לטבע (היינו, הנסים הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למטה מטה כו', ענין הגילוי דאוא"ס). דהטבע כמו שהוא עכשיו מסתיר גם על נסים אלה. כי שורש הנסים המלובשים בטבע הוא '''בהגילוי''' דאוא"ס, דבכללות הוא שם הוי' שלמעלה מהטבע, ושורש הטבע הוא משם אלקים (אלקים בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו'|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה בהנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' צג הערה 76.}}) שמעלים ומסתיר על שם הוי'. ולע"ל יהי' שם אלקים כלי להגילוי דהוי'. ולפירוש אדמו"ר האמצעי, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע הנמשך משם אלקים יהי' כלי (גם) להנפלאות שלמעלה מהטבע הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה כו', העלם שלמעלה מגילוי (למעלה מהוי').
+ז) ויש לומר, דבהתלבשות הנפלאות בטבע שיהי' לע"ל, שני ענינים. דזה שהנפלאות שלמעלה מטבע יתלבשו בטבע הוא כי אז גם ההעלם שלמעלה מגילוי יומשך בגילוי. וזה שהטבע לא יסתיר על הנפלאות הוא לפי שאז תהי' עליית הטבע, שגם הטבע יהי' כלי להנפלאות שלמעלה מהטבע. ועפ"ז יש לבאר הקשר דשני הפירושים באראנו נפלאות – פירוש אדמו"ר האמצעי שגם הנפלאות שלמעלה מהטבע יראו אז בגילוי (ולא כמו עכשיו שהנפלאות שלמעלה מהטבע יודעים רק מציאותם), ופירוש הצ"צ שגם בהנסים המלובשים בטבע (נפלאות גדולות הנמשכים מבחינת לבדו) יהי' נראה בגילוי הנס שבהם (כנ"ל סעיף ג) – כי התוכן דשני הפירושים הוא שלע"ל יהי' הטבע כלי ללמעלה מהטבע, שלכן לא יסתיר הטבע על הנסים המלובשים בו. אלא שלפירוש הצ"צ, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע לא יסתיר על הנסים השייכים לטבע (היינו, הנסים הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למטה מטה כו', ענין הגילוי דאוא"ס). דהטבע כמו שהוא עכשיו מסתיר גם על נסים אלה. כי שורש הנסים המלובשים בטבע הוא '''בהגילוי''' דאוא"ס, דבכללות הוא שם הוי' שלמעלה מהטבע, ושורש הטבע הוא משם אלקים (אלקים בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה בהנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' צג הערה 76.}}) שמעלים ומסתיר על שם הוי'. ולע"ל יהי' שם אלקים כלי להגילוי דהוי'. ולפירוש אדמו"ר האמצעי, ענין אראנו נפלאות הוא שהטבע הנמשך משם אלקים יהי' כלי (גם) להנפלאות שלמעלה מהטבע הנמשכים מזה שאוא"ס הוא למעלה מעלה כו', העלם שלמעלה מגילוי (למעלה מהוי').
 ח) וע"פ המובא לעיל (מהמאמר) שבהגאולה דיציאת מצרים נפתח הצנור גם דגאולה העתידה, יש לומר, שבהגאולה דיציאת מצרים נמשך גם הנתינת כח על הענין דאראנו נפלאות שיהי' בגאולה העתידה. והענין הוא, דזה שלע"ל יהי' הטבע כלי ללמעלה מהטבע [ענין אראנו נפלאות] הוא ע"י הבירורים, שעי"ז מזדכך העולם ומתעלה ונעשה כלי ללמעלה מהטבע. דהתחלת ענין הבירורים היתה ביציאת מצרים. דע"י שעבדים היינו לפרעה במצרים{{הערה|ואתחנן ו, כא.}} [לפרעה – מלך קשה, במצרים – מדינה קשה, שאין{{הערה|רש"י יתרו יח, ט (ממכילתא שם).}} עבד יכול לברוח משם{{הערה|ראה גם הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' יד.}}] ואעפ"כ עמדו בנסיון, עי"ז ביררו הניצוצות שהיו במצרים. ועד '''שוינצלו''' את מצרים{{הערה|בא יב, טו.}}, שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן{{הערה|ברכות ט, ב.}}, ועי"ז ניתן הכח על עבודת הבירורים בכל הימים שלאחרי יציאת מצרים (ימי לשון רבים), כולל גם הימים שבזמן הגלות.