קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}

א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.

'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה אגרת הקודש ס"א בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.

ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים"{{הערה|שם=:2|זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' במקומות שבהערה 48.}}) עיקר הלימוד הוא בעניני אלקות וענינים רוחניים, ביחודים עליונים וסדר השתלשלות העולמות ועשר ספירות וכו'.

והרי כן הוא בנוגע לכללות הבריאה – שכוונת הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} דוקא, ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ (שנתלבשו בדברים גשמיים) בבירור וזיכוך גשמיות הגוף והעולם, ולעשותה כלי לאלקות ודירה לו יתברך. והכח לזה הוא מלימוד התורה: העסק בלימוד הנגלה (עיקר הלימוד בזמן הזה{{הערה|ראה אגה"ק שם. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ג.}}) הוא – לברר בירורים בגשמיות העולם, בין איסור והיתר כשר ופסול וטומאה וטהרה כו'; ולימוד פנימיות התורה הוא בעניני אלקות וכו' – שעי"ז נמשך ונתגלה האלקות גם בלימוד הנגלה בענינים גשמיים.

ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה.