קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו (הצגת מקור)

גרסה מ־14:33, 1 באוגוסט 2025

נוספו 58 בתים , 1 באוגוסט 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,494

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ספר השיחות תשנ"ב}}
 == חלוקת הש"ס בי"ט כסלו ==
-א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|[[קונטרס אחרון פרק ט|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח]] – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
+א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|[[קונטרס אחרון פרק ט|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח]] – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.{{ש}}'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה [[אגרת הקודש סימן א|אגרת הקודש ס"א]] בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.
-'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה [[אגרת הקודש סימן א|אגרת הקודש ס"א]] בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.
 ויש לומר, שהודאה הנ"ל על חלוקת הש"ס (בהתחלת אגה"ק) באה בתור תשובה על ה"שמועה טובה" שמילאו המבוקש באגה"ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה כו'" (ראה לקו"ש חט"ו ע' 521. אגה"ק ס"א עם מ"מ, ליקוט פירושים כו' ע' יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) "להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו'". והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד"ה הוכח תוכיח שבסוף קו"א (ראה שיעורים בס' התניא אגה"ק ס"א (ע' 1247). אגרות קודש אדה"ז (ב"מקורות והערות" לאגרת ח) ע' תכ).
@@ שורה 30: / שורה 28: @@
 והנה, ידוע המאמר{{הערה|ספר יצירה פ"א מ"ד. וראה בארוכה סה"מ תרנ"ט ע' עג ואילך, ובהנסמן שם.}} "הבן בחכמה וחכם בבינה", היינו, שצ"ל התכללות של תושב"כ ותושבע"פ (חכמה ובינה) יחד: גם בתושב"כ (חכמה) צ"ל "הבן" דתושבע"פ (שהיא פירושה של תושב"כ, שעל ידה אפשר לקיים המצוות בפועל, כנ"ל); וכן בתושבע"פ (בינה) צ"ל נרגש נקודת החכמה, שיסודה ומקורה הוא מתושב"כ (מנא הני מילי דאמר קרא). והטעם לזה:
-בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד.
+בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד.{{ש}}<nowiki>*</nowiki>30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}.
-<nowiki>*</nowiki>30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}.
 ובלשון החסידות<sup>[*30]</sup>: מכיון שהתורה שבע"פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור{{הערה|משנה ב"מ ק, א.}}, שנים אוחזין בטלית{{הערה|משנה ריש ב"מ.}} וכיו"ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי' בבחי' יש ודבר, וישכח על הקב"ה "נותן התורה", וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית' (משא"כ בתושב"כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ"כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ"ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי"ז יש ודבר "ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו'"{{הערה|[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ב.}}.
@@ שורה 162: / שורה 158: @@
 [ידוע שהרה"ג הרה"ח וכו' ר' אייזיק האָמליער{{הערה|הרב ר' יצחק אייזיק בהר"מ הלוי עפשטיין מהאמיל. – מחסידי אדה"ז, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ. – אודותו – ראה בארוכה "תולדות הרה"ח ר' יצחק אייזיק" (קה"ת, אה"ק, תש"מ).}} (גם בהיותו צעיר) הי' לומד כל הש"ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח (בהיותו בכור) הי' מסיים כל הש"ס{{הערה|לא שמעתי באם הי' גם מתענה (לאחרי עריכת ה"סיום"). – הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי', שהתענה בערב פסח ואף עשה "סיום" בעצמו, וגם הי' שומע "סיום" מאחר.}}. כשהחסיד ר' אייזיק נעשה חסיד והלך לאדה"ז, הצטער אביו על זה מאד (ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהי' "נהוג" בימים ההם). אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר' אייזיק (כשחזר לביתו לחג הפסח) ממשיך במנהגו לסיים הש"ס בערב פסח עשה שלום אתו],
-אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.
+אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.{{ש}}'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.'''{{ש}}'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל.
-'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.'''
-'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל.
 יג. כדי להוסיף חיזוק בזה שכל א' יסיים את המסכת שקיבל על עצמו – אשר בזה תלוי' שלימות לימוד כל הש"ס של כל המשתתפים – כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי עי"ז יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל,