שיחת כ"ח ניסן תש"נ - מוגה

ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תש"נ
ברכה, ערב ר"ה • ימים ראשונים דשנת תש"נ (א' וב' דר"ה וצום גדלי') • ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי • ברכה – ערב יוהכ"פ, אחרי תפלת מנחה • ברכה להת' – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ, אחרי קידוש לבנה • ליל ויום שמחת תורה • כ"ד תשרי • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (א) • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (ב) • ש"פ נח, ערב ז' מרחשון • ש"פ לך לך, י"ג מרחשון • ש"פ וירא, כ"ף מרחשון • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (א) • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (ב) • יום א' כ"ח מרחשון – לכינוס השלוחים העולמי • ש"פ תולדות, ד' כסלו • ש"פ ויצא, י"א כסלו • ש"פ וישלח, ערב י"ט כסלו • ש"פ וישב, א' דחנוכה • יום ג' מקץ, כ"ח כסלו, נר ה' דחנוכה – לילדי צבאות ה' בכל קצוי תבל • ש"פ מקץ, זאת חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט ואור ליום ב' יו"ד שבט • ש"פ בשלח, ט"ו בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וערב ר"ח אדר • ש"פ תרומה, ו' אדר • ליל ג' פ' תצוה, ט' אדר • יום ה' י"א אדר (תענית אסתר מוקדם) • ש"פ תצוה, פ' זכור, ערב פורים ויום א' פ' תשא, מוצאי פורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויה"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכה – אור לועש"ק י"א ניסן • ש"פ צו, י"ב ניסן, שבה"ג • ש"פ שמיני, מבה"ח אייר • יום ב' כ"ח ניסן אחרי מנחה • ש"פ תזו"מ, ג' אייר • ש"פ אחו"ק, יו"ד אייר • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (א) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ב) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ג) • ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון • יום א' במדבר כ"ה אייר (כנס נשי ובנות חב"ד) • יום ב' דחה"ש וש"פ נשא • ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ חוקת, ז' תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פינחס י"ז תמוז, וש"פ פינחס, כ"א תמוז • יום ד' מטו"מ כ"ה תמוז, אחרי מנחה • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון ו' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"ג מנ"א • ש"פ עקב, כ"ף מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ד' אלול • ש"פ תצא, י"א אלול (א) • ש"פ תצא, י"א אלול (ב) • ש"פ תבוא, ח"י אלול • יום ד' נצו"י, כ"ב אלול (לנשי ובנות ישראל תחיינה) • הוספות: "הדרן" על לימוד משניות ליאצ"ט • מכתבים כלליים: ח"י אלול ה'תשמ"ט • ערב כ"ה אלול ה'תשמ"ט • וא"ו תשרי ה'תש"נ • ר"ח ניסן ה'תש"נ • י"א ניסן ה'תש"נ • מברקים: לר"ה • לחה"ס • לר"ה • להקפות שניות בירושלים • להקפות שניות בכפ"ח (נה"ח ועוד) • לחג הגאולה י"ט כסלו • ליו"ד שבט • לפורים • לחג הפסח • לחג השבועות • לי"ב־י"ג תמוז • לפתיחת מחנות גן ישראל

שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ

– לאחרי תפלת מנחה –

א. "פותחין בברכה".

ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה – בימי חודש ניסן, שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל", ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן", כפי ש­מזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו – שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישים, וסימנה (כהר"ת שנת­פרסם בתפוצות ישראל) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן – יותר משלשה שבועות, ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהרא (ד­חודש ניסן) באשלמותא" ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני", ככל ה"סימנים" הטובים שבכל הנ"ל.

אזי מודגשת ביותר ברכתו של הקב"ה לכאו"א מישראל ולכל בנ"י, במ­דתו של הקב"ה – "מידו המלאה הפתו­חה הקדושה והרחבה", ברכה שאין לה הגבלה כלל וכלל, וביחד עם זה, נמשכת באופן שיש "כח" לבנ"י לקבל הברכה, ועי"ז ניתוסף עוד יותר בהמשכת ברכו­תיו של הקב"ה, ובהכח דבנ"י לקבל תוספת הברכות,

ולכל לראש – הברכה בענין הכי עיקרי והכי נחוץ – נס הגאולה האמי­תית והשלימה על ידי משיח צדקנו, "אחכה לו בכל יום שיבוא", באופן ש"לא עיכבן כהרף עין".

ב. ברכה זו מודגשת בקשר למאורע מיוחד:

זה­ עתה (כשעה לערך לפני תפלת מנחה) נתקבלה ידיעה שארגון אש"ף פירסם הוראה לכל המחלקות שלו ברחבי העולם לפגוע בשונאי ישראל (בלשון סגי­נהור), היל"ת, פגיעה בגוף וכו' וכו', אשר, אין להאריך בזה משום "אל תפתח פה כו'".

ולכן, יש צורך להדגיש במיוחד ברכותיו של הקב"ה לכל בנ"י בכל מקום שהם בכל המצטרך להם, מתוך הרחבה, בבטחון אמיתי, ומתוך שמחה וטוב לבב, כולל ובמיוחד – קיום ההוראה הידו­עה "טראַכט גוט וועט זיין גוט", היינו, שהמחשבה לטובה פועלת שיהי' טוב בפועל ממש, ועד שהקב"ה מקדים הטוב בפועל ממש עוד לפני המחשבה לטובה.

וביחד עם זה, יש לנצל ידיעה הנ"ל (לא באופן של הפחדה, ח"ו, אלא מתוך שמחה וטוב לבב, כאמור, "לחשוב ל­טובה") כדי להוסיף עוד יותר בעבודתם של ישראל בעניני התומ"צ.

ג. ובפרטיות יותר:

לכל לראש – ע"פ המבואר במאמרי חז"ל שכחם של ישראל הוא בפה – יש להוסיף בענינים הקשורים עם דיבור בפה, תפלה ולימוד התורה ובדבר מצוה בכלל.

והדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד התורה (נגלה דתורה ופנימיות התורה, ועד שנעשים תורה אחת) מתוך התמדה ושקידה – ומקרא מלא דיבר הכתוב "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", אזי "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו'", היינו, שעל ידי (ההוספה ב)לימוד התורה מבטלים ועוקרים למפרע כל הענינים הבלתי­רצויים, ועד שמהפכים אותם לטוב.

ד. בנוגע להוספה בתפלה:

כיון שגם ההוספה בתפלה צ"ל ברוח ההוראה "לחשוב לטובה" – כדאי שה­הוספה בתפלה תהי' באמירת ג' מזמורי תהלים, דברי שירות ותשבחות של "נעים זמירות ישראל".

ומה טוב – שיכללו ביניהם (או יוסי­פו עליהם) מזמור האחרון שבתהלים, שסיומו וחותמו "כל הנשמה תהלל י­ה הללוי­ה", שבו מודגש שכאו"א מישראל, האנשים והנשים והטף, נותן שבח והו­דאה להקב"ה על כל הטובות הברכות והצלחות שנתן לו, ויתן ויחזור ויתן.

ה. וכן יש לעורר ע"ד ההוספה בצדקה – ובהקדמה:

אע"פ שבהתאם להוראה האמורה "לחשוב לטובה" אין מקום לענין של תענית – הרי מובן, ששלילת התענית מצד ההוראה "לחשוב לטובה" אינה גורעת, ח"ו, בהעילוי דנתינת צדקה (תמורת התענית), הן בכמות הצדקה והן באיכות הצדקה.

ולכן, כדאי ונכון שבקשר להנ"ל יוסיפו גם בנתינת הצדקה בסכום השוה למזון סעודות היום (תמורת תענית) – סכום השוה לשתי סעודות, ומה טוב סכום השוה לשלש סעודות, כמנהג הרגיל דרוב בנ"י בימינו אלה, ו­עאכו"כ בנוגע לנתינת הצדקה, אשר, ע"פ פס"ד הרמב"ם ש"כל דבר שהוא לשם הא­ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב. . וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'", בודאי שיש להוסיף וליתן לצדקה סכום דשלש סעודות, בזמן שירצה כאו"א.

ומה טוב – שההוספה בצדקה תהי' קשורה גם עם ענין של תורה, ליתן צדקה עבור החזקת לומדי תורה, או עבור מוסדות שעוסקים בהפצת לימוד התורה בכל מקום האפשרי.

ו. בודאי יפרסמו דברים הנ"ל בכל מקומות מושבותיהם של בנ"י, ולכאו"א מהם, אנשים נשים וטף.

ובהדגשה – להזהר שלא להפחיד, ח"ו, כי אם, לעורר אודות ההוספה בעניני תומ"צ, מתוך הרחבה, בטחון אמיתי, ומתוך שמחה וטוב לבב.

והנקודה העיקרית – להוסיף בתורה בתפלה ובצדקה, ובנוגע לפרטי הד­ברים – כההצעה דלעיל, כולל גם שכאו"א ישער ויחליט בעצמו להוסיף עוד יותר בכיוון זה וברוח זו.

ז. ויה"ר – והוא העיקר – שהדי­בור וההחלטות הטובות בכהנ"ל ימהרו ויזרזו ויקדימו עוד יותר את קיומה של ההבטחה "טראַכט גוט וועט זיין גוט" ב­פועל ממש, ומתחיל מהטוב האמיתי והעיקרי – גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

ובפרט על ידי ההוספה בצדקה עתה – כרגיל בכיו"ב ליתן לכל הנוכחים כאן שליחות­ מצוה לצדקה, ובטח יוסיפו משלהם – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר – שליחות­ מצוה ליתן לצדקה].

הערות שוליים