לקוטי אמרים פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2,545 בתים , 1 אוגוסט

מ

ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ג' לשם לקוטי אמרים פרק ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,492

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ניווט
+{{פרק תניא}}
- |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
- |הסתרה=כן
- |מוסתר=כן
- |תמונה=
- |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
-{{תניא}}
-'''פרק ג – "מבנה" הנפש האלוקית'''
-==הקדמה==
-ב[[לקוטי אמרים פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' הנפש האלהית ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש.
-==טקסט==
-{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג'}}
-==סיכום==
-בפרק זה מתבאר שהנפש האלקית כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר הספירות, שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}.
-בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם שלוש אמות), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים שבע כפולות או שבע המידות.
-עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת":
-כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו – כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא – לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.
-בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות – אהבה ויראה. לשלימות העניין ראו בערך ספירות.
-==לקריאה נוספת==
-*הרב יוסף ויינברג, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535549 ביאור משולב לפרק ג'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
-*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[https://abc770.org/article_node_2851/ עשר כוחות הנפש]''', ביאור רחב לפרק ג' מתוך הספר [[פניני התניא]]
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תניא|ב]]
-[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]

לקוטי אמרים פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

לקוטי אמרים פרק ג (הצגת מקור)

גרסה מ־17:29, 1 באוגוסט 2025

תפריט ניווט