ספר הזכרונות פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

== ר' וולף מתגלה שוב ==

גלות ארוכה החלה לפקוד את ר' וולף הסנדלר, העילוי הנסתר מלוצק, ואת אשתו. הם נדדו מעיר לעיר ומכפר לכפר. במהלך נדודיהם התפרנסו ממלאכת הסנדלרות שבה עסק ר' וולף. במלאכה זו עסק ר' וולף בחשק רב, בראותו בה הרבה יותר מאשר אמצעי לפרנסה או להסתרת צדקנותו ולמדנותו.  

באותו כפר דר כומר קתולי ששם לו למטרה להעביר יהודים לנצרות. תחלה ניסה להשיג מטרתו בפיתויים ובדברי חלקלקות. הוא נהג לכנס את כל תושבי הכפר, יהודים וגויים, בככר השוק, במיוחד לפני ימי־איד נוצרים, ולשאת נאום. בנאומו זה היה מתאר את בשורת ה"גאולה" שהביאה הנצרות לעולם, ודרישתה שגויים ויהודים יחיו בשלום ובאחוה כעם אחד. בהתאם לכך הטיף גם להתערבות בין העמים.  

אך לא עבר זמן רב והיהודים נוכחו לדעת שאמרי השפר של הכומר נועדו רק להכשרת הקרקע. בסופו של דבר גילה את כוונתו האמתית ויצא בקריאה ברורה ליהודים לעבור לנצרות. הוא החל להתקיף בגלוי את האמונה היהודית ו"הוכיח" שהנצרות (בגירסתה הקתולית) היא האמונה האמיתית היחידה. בהפגינו את "למדנותו" ציטט פסוקים מן התנ"ך אותם פירש כרמזים לנצרות. היו אלה אותן נוסחאות מפורסמות בהן משתמשים בכל הזמנים המיסיונרים הנוצריים למיניהם כאמצעי־שכנוע בצדקת הנצרות. יהודים יודעי ספר מסוגלים לעמוד מול "הוכחות" אלה ומצליחים לדחותן. כבר היו במהלך ההיסטוריה ויכוחים פומביים בין גדולי ישראל לבין מנהיגים נוצריים אשר בהם הושמו לאל כל הטענות וההוכחות המדומות. ברם, באותו כפר ווהליני לא נמצא אז יהודי אחד שיקבל על עצמו להשיב לכומר. התושבים היהודים של המקום היו אנשים פשוטים שלא היה בכחם להתמודד עם "הוכחותיו" של הכומר וחלקלקות לשונו.  

תושבי הכפר, יהודים ולא יהודים, ניסו תחלה לחפש אחר ר' וולף, כיון שלא רצו להפסיד אותו, אך עקבותיו נעלמו.

[[קטגוריה:ספר הזכרונות]]