2,980
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ומטעם זה קבעו חלוקת הש"ס לי"ט כסלו, "מתן תורה דפנימיות התורה"{{הערה|ראה לקמן ס"ז, וש"נ.}} ו"ראש השנה לחסידות"{{הערה|אגה"ק דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מיום ט"ז כסלו תרס"ב (נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט). וראה לקו"ד ח"ד תשנט, ב ואילך.}} – כי עי"ז נעשה החיבור והיחוד בין נגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה (י"ט כסלו). וכדלקמן בארוכה. | ומטעם זה קבעו חלוקת הש"ס לי"ט כסלו, "מתן תורה דפנימיות התורה"{{הערה|ראה לקמן ס"ז, וש"נ.}} ו"ראש השנה לחסידות"{{הערה|אגה"ק דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מיום ט"ז כסלו תרס"ב (נדפסה בקונטרס ומעין ע' 17. "היום יום" בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט). וראה לקו"ד ח"ד תשנט, ב ואילך.}} – כי עי"ז נעשה החיבור והיחוד בין נגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה (י"ט כסלו). וכדלקמן בארוכה. | ||
ג. ויובן זה בהקדים ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 48 ואילך).}} בזה שבאגה"ק שם מסיים, "וכאו"א מהלומדים הנ"ל (בחלוקת הש"ס) יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט"{{הערה|ובפועל – לא ראיתי נזהרים בזה (ראה לקמן הערה 113). – ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל).}}. וצריך ביאור: מהי השייכות בין אמירת תהלים וחלוקת ולימוד הש"ס – הרי הם שני ענינים וחלקים שונים בתורה: תהלים הוא חלק מתושב"כ, שענינה (בעיקר) אינו לימוד בהבנה והשגה, אלא אמירת האותיות, ו"אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא ע"ה ה"ז מקיים מצות ולמדתם{{הערה|ואתחנן ה, א.}} . . (ו)מברך ברכת התורה" | ג. ויובן זה בהקדים ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 48 ואילך).}} בזה שבאגה"ק שם מסיים, "וכאו"א מהלומדים הנ"ל (בחלוקת הש"ס) יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט"{{הערה|ובפועל – לא ראיתי נזהרים בזה (ראה לקמן הערה 113). – ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום השבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל).}}. וצריך ביאור: מהי השייכות בין אמירת תהלים וחלוקת ולימוד הש"ס – הרי הם שני ענינים וחלקים שונים בתורה: תהלים הוא חלק מתושב"כ, שענינה (בעיקר) אינו לימוד בהבנה והשגה, אלא אמירת האותיות, ו"אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא ע"ה ה"ז מקיים מצות ולמדתם{{הערה|ואתחנן ה, א.}} . . (ו)מברך ברכת התורה"{{הערה|שם=:0|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}. ובפרט שאמירת תהלים ענינה הוא – תפלה, אמירת תהלות ותשבחות להקב"ה (ולא לימוד התורה){{הערה|כמובן מברכות ג, ב: עד חצות לילה הי' (דוד) עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. וראה מדרש תהלים א (הובא בפרש"י תהלים בתחלתו): נאמר (ספר תהלים) בעשרה מיני זמר כו' בתפלה בהלל כו'.}}. ואילו לימוד הש"ס הוא תושבע"פ, שצ"ל בהבנה והשגה דוקא, ו"אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל"<ref name=":0" />, ואינו מברך ברכת התורה? | ||
ומאגה"ק הנ"ל (שמקשר חלוקת הש"ס לאמירת תהלים) משמע שהא בהא תליא: לימוד הגמרא הוא בשלימות כשמצרפים לזה גם אמירת תהלים, ואמירת תהלים צ"ל בצירוף לימוד הגמרא. | ומאגה"ק הנ"ל (שמקשר חלוקת הש"ס לאמירת תהלים) משמע שהא בהא תליא: לימוד הגמרא הוא בשלימות כשמצרפים לזה גם אמירת תהלים, ואמירת תהלים צ"ל בצירוף לימוד הגמרא. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
תורה שבכתב ותורה שבעל־פה הן שני חלקים מתורה אחת, אשר שלימותה היא דוקא בחיבור שניהם יחד. כידוע{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתו.}} שתורה (שבכתב) בפירושה ניתנה, יחד עם הפירוש שבתושבע"פ. | תורה שבכתב ותורה שבעל־פה הן שני חלקים מתורה אחת, אשר שלימותה היא דוקא בחיבור שניהם יחד. כידוע{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתו.}} שתורה (שבכתב) בפירושה ניתנה, יחד עם הפירוש שבתושבע"פ. | ||
כתיב{{הערה|משלי א, ח.}} "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", וארז"ל{{הערה|כ"ה (בשם ארז"ל) בסד"ה אריב"ל שם (וכ"ה במטה משה שער השלישי. וראה כנפי יונה ח"א פ"ד). ובאגה"ק שם (קנא, א) הוא בשם הזהר. וראה זח"ב פה, א ובאוה"ח שם. שם רעו, ב. וראה יהל אור ע' תרמא. ועוד. מ"מ ללקו"ת שמע"צ שם.}} מוסר אביך תושב"כ, תורת אמך תושבע"פ. תושב"כ היא בחי' חכמה ("אביך") ותושבע"פ היא בחי' בינה ("אמך"){{הערה|ראה זח"ב פה, א: מוסר אביך דא היא חכמה ואל תטוש תורת אמך דא היא בינה. וראה אוה"ח שם.}}: בתושב"כ – נאמרו כל המצוות, רק שהן בקיצור נמרץ בלי ביאור, כי "רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם" | כתיב{{הערה|משלי א, ח.}} "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", וארז"ל{{הערה|כ"ה (בשם ארז"ל) בסד"ה אריב"ל שם (וכ"ה במטה משה שער השלישי. וראה כנפי יונה ח"א פ"ד). ובאגה"ק שם (קנא, א) הוא בשם הזהר. וראה זח"ב פה, א ובאוה"ח שם. שם רעו, ב. וראה יהל אור ע' תרמא. ועוד. מ"מ ללקו"ת שמע"צ שם.}} מוסר אביך תושב"כ, תורת אמך תושבע"פ. תושב"כ היא בחי' חכמה ("אביך") ותושבע"פ היא בחי' בינה ("אמך"){{הערה|ראה זח"ב פה, א: מוסר אביך דא היא חכמה ואל תטוש תורת אמך דא היא בינה. וראה אוה"ח שם.}}: בתושב"כ – נאמרו כל המצוות, רק שהן בקיצור נמרץ בלי ביאור, כי "רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם"{{הערה|שם=:1|אגה"ק שם (קנ, ב).}} (נקודת החכמה, שלמעלה מהשגה). ותורה שבע"פ – היא גילוי ופירוש וביאור הדברים שנאמרו בתושב"כ בנקודה (הרחבת הבינה, שמגלית ומבארת נקודת החכמה). | ||
"כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ{{הערה|ואתחנן ו, ח.}} וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבע"פ{{הערה|ראה מנחות לד, ב ואילך. ובכ"מ.}} . . וכן כל מצות שבתורה בין מ"ע בין מצות ל"ת אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תושבע"פ כו'"<ref name=":1" />. | "כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ{{הערה|ואתחנן ו, ח.}} וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבע"פ{{הערה|ראה מנחות לד, ב ואילך. ובכ"מ.}} . . וכן כל מצות שבתורה בין מ"ע בין מצות ל"ת אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא ע"י תושבע"פ כו'"<ref name=":1" />. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
[וי"ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי' לשמה, ויהי' חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו', צריך הביטול והקבלת עול שבתושב"כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע"פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב"נותן התורה"]. | [וי"ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי' לשמה, ויהי' חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו', צריך הביטול והקבלת עול שבתושב"כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע"פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב"נותן התורה"]. | ||
ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים" | ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים"{{הערה|שם=:2|זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' במקומות שבהערה 48.}}) עיקר הלימוד הוא בעניני אלקות וענינים רוחניים, ביחודים עליונים וסדר השתלשלות העולמות ועשר ספירות וכו'. | ||
ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס"ד שהסברא היא כך וכך ואח"כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה "לית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת"<ref name=":2" />. | ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס"ד שהסברא היא כך וכך ואח"כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה "לית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת"<ref name=":2" />. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
וכמה ענינים בזה: | וכמה ענינים בזה: | ||
(א) ידוע שנגלה דתורה נקראת "לחם"{{הערה|לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה).}} ו"בשר"{{הערה|ראה ב"ב כב, א: אכלו בישרא שמינא בי רבא (הובא בלקו"ת שבהערה הבאה).}}, "והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם וממש, כך בלימוד הנגלה שבתורה יש בה השגת המהות ממש" | (א) ידוע שנגלה דתורה נקראת "לחם"{{הערה|לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה).}} ו"בשר"{{הערה|ראה ב"ב כב, א: אכלו בישרא שמינא בי רבא (הובא בלקו"ת שבהערה הבאה).}}, "והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם וממש, כך בלימוד הנגלה שבתורה יש בה השגת המהות ממש"{{הערה|שם=:3|לקו"ת ביאור לד"ה ולא תשבית פ"ה (ויקרא ה, ד).}}, ופנימיות התורה נמשלה ל"מלח"{{הערה|לקו"ת שם. ושם ד, א.}} ונקראת "יין" ו"שמן"{{הערה|שהש"ר פ"א, ב (ג). לקו"ת קרח נד, ד. דרושים ליוהכ"פ סט, ד. אמרי בינה שער הק"ש ספנ"ג ואילך (נב, ג ואילך). מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רמה ואילך. אוה"ת תצוה ע' ת'רנח. קרח ע' תקצג. ועוד.}}, כי בפנימיות התורה (חכמת הקבלה) חכמתו ית' מלובשת בענינים רוחניים, ו"אין בזה רק ידיעת המציאות ולא השגת המהות והמהות נסתר ונעלם ואינו מושג כלל להיות בבחי' טעם ממש כמו הנגלה (עד לע"ל שיתגלה פנימיות התורה{{הערה|פרש"י שה"ש א, ב.}}), ולכן נמשל למלח לומר שעם היות שאין בו טעם עכ"ז הוא דייקא נותן הטעם בהבשר"<ref name=":3" />. | ||
כמבואר בתניא{{הערה|קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח – קנו, ב.}}, ש"ידיעת המציאות מההשתלשלות" בפנימיות התורה "מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש{{הערה|ואתחנן ד, לט.}} וידעת היום כו' דע{{הערה|דה"י א כח, ט.}} את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם וכו' שהוא העיקר". "ור"ל כמ"ש{{הערה|ואתחנן ו, כד.}} ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי תכלית התורה ומצוות הוא לבוא ללב שלם שהוא ליראה את ה' כו', ולכן ארז"ל{{הערה|שבת לא, ב.}} שהתורה נקרא תרעא לדרתא לגבי יראה כו'"{{הערה|לקו"ת שם פ"ד (שם, ג).}}. ולכן הלימוד בפנימיות התורה נותן טעם וקיום בלימוד הנגלה, שגם לימוד הנגלה יהי' לשמה. | כמבואר בתניא{{הערה|קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח – קנו, ב.}}, ש"ידיעת המציאות מההשתלשלות" בפנימיות התורה "מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש{{הערה|ואתחנן ד, לט.}} וידעת היום כו' דע{{הערה|דה"י א כח, ט.}} את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם וכו' שהוא העיקר". "ור"ל כמ"ש{{הערה|ואתחנן ו, כד.}} ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי תכלית התורה ומצוות הוא לבוא ללב שלם שהוא ליראה את ה' כו', ולכן ארז"ל{{הערה|שבת לא, ב.}} שהתורה נקרא תרעא לדרתא לגבי יראה כו'"{{הערה|לקו"ת שם פ"ד (שם, ג).}}. ולכן הלימוד בפנימיות התורה נותן טעם וקיום בלימוד הנגלה, שגם לימוד הנגלה יהי' לשמה. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
נמצא, שפעולת לימוד פנימיות התורה בנגלה דתורה היא ע"ד פעולת תושב"כ ופעולת התפלה בתושבע"פ בכלל (כנ"ל ס"ג־ד). ויתירה מזה – כדברי המשנה{{הערה|ברכות רפ"ה.}}, "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", שזהו התבוננות גדלות ה' וכו' – שע"י לימוד אגדה ופנימיות התורה בכלל. | נמצא, שפעולת לימוד פנימיות התורה בנגלה דתורה היא ע"ד פעולת תושב"כ ופעולת התפלה בתושבע"פ בכלל (כנ"ל ס"ג־ד). ויתירה מזה – כדברי המשנה{{הערה|ברכות רפ"ה.}}, "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", שזהו התבוננות גדלות ה' וכו' – שע"י לימוד אגדה ופנימיות התורה בכלל. | ||
ז. ובאם הדברים הנ"ל אמורים בנוגע לנשמתא דאורייתא (פנימיות התורה) בכלל, עאכו"כ בנוגע ל(פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב)תורת החסידות – כידוע | ז. ובאם הדברים הנ"ל אמורים בנוגע לנשמתא דאורייתא (פנימיות התורה) בכלל, עאכו"כ בנוגע ל(פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב)תורת החסידות – כידוע{{הערה|שם=:4|ראה בארוכה [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].}} שגילוי תורת החסידות – ובפרט כפי שנתגלתה לאחרי י"ט כסלו ע"י אדה"ז (כדלקמן) – הוא גילוי אור חדש בתורה, מבחי' יחידה שבתורה, עד מעצם התורה, שלמעלה מכל ד' חלקי פרד"ס שבתורה (למעלה גם מלימוד ע"ד הסוד, נסתר דתורה), וגילוי זה פועל חידוש בכללות ענין התורה ובכל חלקי'{{הערה|ראה בארוכה קונטרס הנ"ל סעיף ח ואילך.}}, כדלקמן. | ||
והנה, חידוש זה של תורת החסידות הותחל בעיקר מגאולת אדה"ז בי"ט כסלו – כידוע{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", וביאור תורת החסידות – שבה מבוארים עומקי סודותי' של פנימיות התורה – בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן ד"יתפרנסון מיני'"{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}} עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם. | והנה, חידוש זה של תורת החסידות הותחל בעיקר מגאולת אדה"ז בי"ט כסלו – כידוע{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}}, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", וביאור תורת החסידות – שבה מבוארים עומקי סודותי' של פנימיות התורה – בהתלבשות בהבנה והשגה דחכמה בינה ודעת, באופן ד"יתפרנסון מיני'"{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}} עד שגם בכחו של שכל האנושי להבינם ולהשיגם עד להתאחד עמהם. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
ועוד, שגילוי פנימיות התורה בי"ט כסלו, הוא הטעימה{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282 ואילך. ח"כ ע' 175. וש"נ.}} ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה שער הכוונות ענין טבילת ע"ש. ועוד – נסמן בלקו"ש שם.}}) וההתחלה של שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, "ישקני מנשיקות פיהו" (גילוי "סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"){{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} ובאופן של ראי'{{הערה|ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. שער האמונה פ"ס. סה"מ תרצ"ט ע' 208. ובכ"מ.}}, וכידוע{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}} שע"י "יפוצו מעינותיך חוצה" (שהותחל בעיקר בי"ט כסלו) "אתי מר" דא מלכא משיחא. | ועוד, שגילוי פנימיות התורה בי"ט כסלו, הוא הטעימה{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282 ואילך. ח"כ ע' 175. וש"נ.}} ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה שער הכוונות ענין טבילת ע"ש. ועוד – נסמן בלקו"ש שם.}}) וההתחלה של שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, "ישקני מנשיקות פיהו" (גילוי "סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"){{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} ובאופן של ראי'{{הערה|ראה לקו"ת צו יז, א ואילך. שער האמונה פ"ס. סה"מ תרצ"ט ע' 208. ובכ"מ.}}, וכידוע{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}} שע"י "יפוצו מעינותיך חוצה" (שהותחל בעיקר בי"ט כסלו) "אתי מר" דא מלכא משיחא. | ||
ויתירה מזה – כמו שמבאר אאמו"ר | ויתירה מזה – כמו שמבאר אאמו"ר{{הערה|שם=:5|לקוטי לוי יצחק אג"ק ע' רכג־ד. וראה לקו"ש חט"ז ע' 39 בשוה"ג. ע' 199 הערה 56. חכ"ו ע' 388. וראה בארוכה [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] ס"ה ואילך.}} – שגילוי החסידות (בי"ט כסלו) הוא גבוה יותר גם מגילוי פנימיות התורה (תורת הנסתר) שתתגלה ע"י משיח צדקנו, "שלכן בכחה לחבר ב' הבחי' (דנגלה ונסתר דתורה) גם יחד, שהנסתר והרז גופא יהי' מושג בנגלה", להיותה "יותר גבוה מקבלה ונגלה". | ||
וענין זה נראה בגלוי ובפועל אצל בעל הגאולה: החידוש בתורה שהי' על ידו הוא הן בנגלה דתורה – ע"י חיבור השולחן ערוך, והן בפנימיות התורה – חיבור ספר התניא (ודרושי חסידות שלו). וכנרמז בשמו{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך. וש"נ.}} (הראשון) – "שניאור", על שם ה"שני אור" שנתחדשו על ידו – אור הנגלה ואור החסידות, וכפי שנקרא בפי העולם: בעל התניא והשולחן ערוך. ולא עוד, אלא שחיבר ואיחד נגלה דתורה ופנימיות התורה ("שני אור") באחדות גמורה{{הערה|כי דוקא ע"י התלבשות החסידות בהבנה והשגה (ענינו של י"ט כסלו) נתגלה '''העצם''' דפנימיות התורה, גם של פנימיות התורה בדורות שלפנ"ז, כולל – של הרשב"י (בל"ג בעומר), שגם הוא איחד נגלה ונסתר דתורה, אבל איחוד זה ע"י אדה"ז הוא באופן נעלה יותר כביכול, להיותו בכח של תורת החסידות (עצם דפנימיות התורה), כנ"ל בפנים (וראה לקו"ש חט"ז שם). וראה לעיל הערה 83, העילוי די"ט כסלו לגבי המ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר, שהוא ע"ד העילוי דמ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ) לגבי מ"ת דלוחות הראשונות (בחגה"ש).}} (כמו ש"שניאור" הוא תיבה אחת ושם אחד). | וענין זה נראה בגלוי ובפועל אצל בעל הגאולה: החידוש בתורה שהי' על ידו הוא הן בנגלה דתורה – ע"י חיבור השולחן ערוך, והן בפנימיות התורה – חיבור ספר התניא (ודרושי חסידות שלו). וכנרמז בשמו{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך. וש"נ.}} (הראשון) – "שניאור", על שם ה"שני אור" שנתחדשו על ידו – אור הנגלה ואור החסידות, וכפי שנקרא בפי העולם: בעל התניא והשולחן ערוך. ולא עוד, אלא שחיבר ואיחד נגלה דתורה ופנימיות התורה ("שני אור") באחדות גמורה{{הערה|כי דוקא ע"י התלבשות החסידות בהבנה והשגה (ענינו של י"ט כסלו) נתגלה '''העצם''' דפנימיות התורה, גם של פנימיות התורה בדורות שלפנ"ז, כולל – של הרשב"י (בל"ג בעומר), שגם הוא איחד נגלה ונסתר דתורה, אבל איחוד זה ע"י אדה"ז הוא באופן נעלה יותר כביכול, להיותו בכח של תורת החסידות (עצם דפנימיות התורה), כנ"ל בפנים (וראה לקו"ש חט"ז שם). וראה לעיל הערה 83, העילוי די"ט כסלו לגבי המ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר, שהוא ע"ד העילוי דמ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ) לגבי מ"ת דלוחות הראשונות (בחגה"ש).}} (כמו ש"שניאור" הוא תיבה אחת ושם אחד). | ||