יחידות עם הרב מרדכי אליהו - ו' חשון תשנ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
שורה 87: שורה 87:
'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''' (בחיוך): שאלה זו שואלים אצל '''הרבנים''', ודוקא שלשה רבנים, בית דין.
'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''' (בחיוך): שאלה זו שואלים אצל '''הרבנים''', ודוקא שלשה רבנים, בית דין.


'''הרב אליהו שליט"א''': מצינו שגם רב אחד יכול לפסוק – כמסופר בגמרא<ref name=":0">ב"מ פו, א.}} אודות הפלוגתא במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן כו', שאמרו, שיש לשאול אצל רבה בר נחמני.
'''הרב אליהו שליט"א''': מצינו שגם רב אחד יכול לפסוק – כמסופר בגמרא{{הערה|שם=:0|ב"מ פו, א.}} אודות הפלוגתא במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן כו', שאמרו, שיש לשאול אצל רבה בר נחמני.


'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''': הסיבה לכך היא – כההמשך בגמרא – "דאמר רבה בר נחמני אני '''יחיד''' בנגעים אני '''יחיד''' באהלות".
'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''': הסיבה לכך היא – כההמשך בגמרא – "דאמר רבה בר נחמני אני '''יחיד''' בנגעים אני '''יחיד''' באהלות".
שורה 137: שורה 137:
ויש לומר, שמעין זה הוא גם ע"י עבודת התשובה (ענינו של יוהכ"פ) '''בכל יום''' [כפס"ד הגמרא{{הערה|קידושין מט, ב.}} שע"י הרהור תשובה נעשה צדיק{{הערה|וע"פ גירסת האור זרוע (סקי"ב) – "צדיק גמור".}}, וכדאיתא בזהר{{הערה|ח"א רכ, סע"א.}} "זכאי חסידי בכל יומא ויומא . . עבדין תיובתא שלימתא"] – דכיון שהתשובה היא "לפני הוי'", נמצא, שבכל יום מגיע כאו"א מישראל לדרגא '''שלמעלה משמות''', "בשם השם".
ויש לומר, שמעין זה הוא גם ע"י עבודת התשובה (ענינו של יוהכ"פ) '''בכל יום''' [כפס"ד הגמרא{{הערה|קידושין מט, ב.}} שע"י הרהור תשובה נעשה צדיק{{הערה|וע"פ גירסת האור זרוע (סקי"ב) – "צדיק גמור".}}, וכדאיתא בזהר{{הערה|ח"א רכ, סע"א.}} "זכאי חסידי בכל יומא ויומא . . עבדין תיובתא שלימתא"] – דכיון שהתשובה היא "לפני הוי'", נמצא, שבכל יום מגיע כאו"א מישראל לדרגא '''שלמעלה משמות''', "בשם השם".


ויתירה מזה: כאו"א מישראל הוא זה '''שנותן שמות להקב"ה''' – כמודגש בתפלה שבה קורא יהודי להקב"ה בשם המכוון ומתאים לתוכן הבקשה בתפלה, כידוע שכל ההמשכות וההשפעות למטה תלויות בשמותיו של הקב"ה{{הערה|כמאמר רז"ל "לפי מעשי אני נקרא" (שמו"ר פ"ג, ו. וראה בארוכה סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה פ"ה ואילך).}}, ועי"ז שיהודי '''קורא להקב"ה בשמות אלו''' נמשך ומתלבש בשמות אלו שעל ידם תהי' ההמשכה וההשפעה למטה בכל המצטרך, ולדוגמא: הקריאה בשם אלקים – "בעל היכולת ובעל הכחות כולם"<ref name=":1">שו"ע או"ח ס"ה. וראה טור ושו"ע אדה"ז שם.}}, ע"ש השפעת הכחות כו', או הקריאה בשם הוי' – מלשון מהוה{{הערה|זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט.}}, ע"ש שמהוה הבריאה כולה, וכן בשאר השמות, ועד"ז בנוגע לתוארים שנקרא בהם, כמו "הגדול הגבור והנורא" שאומרים בברכת "מגן אברהם", וכן בשאר הברכות, "רופא חולים" ו"מברך השנים", וכיו"ב. ולמעלה מזה – הדרגא שלמעלה מכל השמות, שבדרגא זו מושרשים כל בנ"י.
ויתירה מזה: כאו"א מישראל הוא זה '''שנותן שמות להקב"ה''' – כמודגש בתפלה שבה קורא יהודי להקב"ה בשם המכוון ומתאים לתוכן הבקשה בתפלה, כידוע שכל ההמשכות וההשפעות למטה תלויות בשמותיו של הקב"ה{{הערה|כמאמר רז"ל "לפי מעשי אני נקרא" (שמו"ר פ"ג, ו. וראה בארוכה סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה פ"ה ואילך).}}, ועי"ז שיהודי '''קורא להקב"ה בשמות אלו''' נמשך ומתלבש בשמות אלו שעל ידם תהי' ההמשכה וההשפעה למטה בכל המצטרך, ולדוגמא: הקריאה בשם אלקים – "בעל היכולת ובעל הכחות כולם"{{הערה|שם=:1|שו"ע או"ח ס"ה. וראה טור ושו"ע אדה"ז שם.}}, ע"ש השפעת הכחות כו', או הקריאה בשם הוי' – מלשון מהוה{{הערה|זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט.}}, ע"ש שמהוה הבריאה כולה, וכן בשאר השמות, ועד"ז בנוגע לתוארים שנקרא בהם, כמו "הגדול הגבור והנורא" שאומרים בברכת "מגן אברהם", וכן בשאר הברכות, "רופא חולים" ו"מברך השנים", וכיו"ב. ולמעלה מזה – הדרגא שלמעלה מכל השמות, שבדרגא זו מושרשים כל בנ"י.


י. '''הרב אליהו שליט"א''': בנוגע לברכת "מגן אברהם" שהזכיר כבודו – איתא בתוספות{{הערה|ברכות מ, סע"ב. וראה שם מט, סע"א.}} ש"אלקי אברהם הוי כמו מלכות, דאברהם אבינו המליך הקב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו".
י. '''הרב אליהו שליט"א''': בנוגע לברכת "מגן אברהם" שהזכיר כבודו – איתא בתוספות{{הערה|ברכות מ, סע"ב. וראה שם מט, סע"א.}} ש"אלקי אברהם הוי כמו מלכות, דאברהם אבינו המליך הקב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו".
שורה 191: שורה 191:
[ובכגון־דא לא מהני מעלת '''הנבואה''' דמשה רבינו, שהרי "אין נביא רשאי לחדש דבר", כיון שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}.
[ובכגון־דא לא מהני מעלת '''הנבואה''' דמשה רבינו, שהרי "אין נביא רשאי לחדש דבר", כיון שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}.


וזה שמצינו "נביאים" בשלשלת קבלת התורה, כמ"ש<ref name=":2">אבות רפ"א.}} "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים '''לנביאים'''" – אין זה בתור נבואה, אלא שנמסרה להם '''הקבלה''' ממשה רבינו, והם מסרו '''הקבלה''' ("ונביאים מסרו'''ה'''") לאנשי כנסת הגדולה].
וזה שמצינו "נביאים" בשלשלת קבלת התורה, כמ"ש{{הערה|שם=:2|אבות רפ"א.}} "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים '''לנביאים'''" – אין זה בתור נבואה, אלא שנמסרה להם '''הקבלה''' ממשה רבינו, והם מסרו '''הקבלה''' ("ונביאים מסרו'''ה'''") לאנשי כנסת הגדולה].


ומטעם זה יש מקום לשינויים בדיני התורה שנקבעה בהם ההלכה ע"פ דעת הרוב בב"ד הגדול – ע"פ דעת הרוב של ב"ד הגדול '''שבימות המשיח''', כמ"ש{{הערה|שופטים יז, ט.}} "אל השופט אשר יהי' בימים ההם", "אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך"{{הערה|רמב"ם הל' ממרים רפ"ב.}}, ואם דעת הרוב בב"ד הגדול שבימות המשיח תהי' שונה מדעת הרוב בב"ד הגדול שבדורות שלפנ"ז, תקבע ההלכה כדעת הרוב דב"ד הגדול שבימות המשיח.
ומטעם זה יש מקום לשינויים בדיני התורה שנקבעה בהם ההלכה ע"פ דעת הרוב בב"ד הגדול – ע"פ דעת הרוב של ב"ד הגדול '''שבימות המשיח''', כמ"ש{{הערה|שופטים יז, ט.}} "אל השופט אשר יהי' בימים ההם", "אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך"{{הערה|רמב"ם הל' ממרים רפ"ב.}}, ואם דעת הרוב בב"ד הגדול שבימות המשיח תהי' שונה מדעת הרוב בב"ד הגדול שבדורות שלפנ"ז, תקבע ההלכה כדעת הרוב דב"ד הגדול שבימות המשיח.
שורה 211: שורה 211:
'''הרב אליהו שליט"א''': דין זה למדים ממ"ש{{הערה|שלח טו, יד. כריתות ט, א.}} "וכי יגור אתכם גר גו' '''לדורותיכם'''", "אע"ג דליכא מקדש"{{הערה|פרש"י כריתות שם.}}.
'''הרב אליהו שליט"א''': דין זה למדים ממ"ש{{הערה|שלח טו, יד. כריתות ט, א.}} "וכי יגור אתכם גר גו' '''לדורותיכם'''", "אע"ג דליכא מקדש"{{הערה|פרש"י כריתות שם.}}.


'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''': והחידוש בזה{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 160 ואילך. '''וש"נ'''.}} – שלא זו בלבד '''שבזמן הזה''' דינו כ"גר גמור" לכל דבר, אלא גם '''כשיבנה ביהמ"ק''' ה"ה "גר גמור" לכל דבר, ועד שמותר באכילת קדשים (ובתו יכולה להנשא לכהן שישמש בכהונה כשיבנה ביהמ"ק בתחלת ימות המשיח, ש"בונה המקדש"<ref name=":3">רמב"ם הל' מלכים רפי"א.}}), עוד '''לפני''' שהביא קרבן, כי, הגיור שהתגייר בזמן הזה הוא גיור גמור, והקרבן הוא חיוב בפ"ע.
'''כ"ק אדמו"ר שליט"א''': והחידוש בזה{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 160 ואילך. '''וש"נ'''.}} – שלא זו בלבד '''שבזמן הזה''' דינו כ"גר גמור" לכל דבר, אלא גם '''כשיבנה ביהמ"ק''' ה"ה "גר גמור" לכל דבר, ועד שמותר באכילת קדשים (ובתו יכולה להנשא לכהן שישמש בכהונה כשיבנה ביהמ"ק בתחלת ימות המשיח, ש"בונה המקדש"{{הערה|שם=:3|רמב"ם הל' מלכים רפי"א.}}), עוד '''לפני''' שהביא קרבן, כי, הגיור שהתגייר בזמן הזה הוא גיור גמור, והקרבן הוא חיוב בפ"ע.


טו. '''הרב אליהו שליט"א''': גם בנוגע לשיעורים יתכן שינוי לעתיד לבוא – כפי שמצינו במסכת יומא{{הערה|פ, א.}} שהאוכל פחות מכזית בזמן הזה יכתוב כשיעור הזה אכלתי, שמה יבנה בית המקדש בימיו ויתחדש בית דין ותתחדש הלכה ויאמרו שחייב קרבן על כזית קטן.
טו. '''הרב אליהו שליט"א''': גם בנוגע לשיעורים יתכן שינוי לעתיד לבוא – כפי שמצינו במסכת יומא{{הערה|פ, א.}} שהאוכל פחות מכזית בזמן הזה יכתוב כשיעור הזה אכלתי, שמה יבנה בית המקדש בימיו ויתחדש בית דין ותתחדש הלכה ויאמרו שחייב קרבן על כזית קטן.

תפריט ניווט