לקוטי שיחות חלק לה/לך לך ג: הבדלים בין גרסאות בדף

לדעת ר' נחמן בר יצחק{{הערה|בנוסחת הכ"י בדק"ס הוא הכל מדברי הגמ', דשקו"ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב"י. אבל הובא בבה"ג הל' מילה בתחילתו. ר"ח שבת שם (ושם "ונדחו דבריו (דר"א) ובא ר"נ בר יצחק ולמדו כו'"). וכן מוכח בתוד"ה תניא וברמב"ן וריטב"א שם. ועוד.}} נלמד הדבר מגז"ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב{{הערה|תשא לא, יג.}} "כי אות היא"{{הערה|כן הובא בפרש"י שם ד"ה אתיא אות אות. ובר"ח שם הובא בלימוד דר"נ הכתוב שלאח"ז (פסוק יז) "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". ואולי נקט רש"י המוקדם בקרא.}}, "לדורותם ברית עולם"{{הערה|תשא שם, טז. הובא בפרש"י שבת שם ד"ה אלא אתיא וד"ה דורות.}}, ובמילה כתיב בפרשתנו{{הערה|יז, יא (פרש"י שם ד"ה אתיא).}} "והי' לאות ברית גו'" "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם"{{הערה|יז, יב – כ"ה בפרש"י שם ד"ה דורות. ובר"ח שם בלימוד דר"נ הובא הכתוב שלפנ"ז (שם, ט) "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם". וראה מהרש"ל בפרש"י שם.}}).

ובמכילתא עה"פ{{הערה|תשא שם, טז. וכ"ה ביל"ש עה"פ (רמז שצא).}} "ושמרו בני ישר­אל את השבת לעשות את השבת" איתא: "רבי אליעזר אומר דבר שהברית כרותה לו ואיזו זו זו מילה", וכתבו במפרשים{{הערה|ראה זית רענן (לבעל מג"א) ליל"ש שם. וכ"ה בכמה מפרשי המכילתא.}} דכוונת המכילתא להמשך הכתוב "לדו­רותם ברית עולם"{{הערה|וראה מכילתא מהדורת האראוויץ ועוד – גירסא כזו במכילתא (ויל"ש).}}, "זו מילה שמותר לעשותה בשבת".