2,980
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
וכידוע שהחידוש ד"יום שניתנה בו תורה" הוא – החיבור דאלקות עם הגוף הגשמי דבנ"י{{הערה|ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך): ובנו בחרת מכל עם ולשון (דקאי על מ"ת – ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד) הוא הגוף החומרי כו'.}} ("לכם"{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 560.}}) ועם גשמיות העולם כביכול{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 887 ואילך. '''ובכ"מ'''.}} ("התחתונים{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים"){{הערה|עפ"ז יש לבאר מ"ש בהמשך הגמ' שם (לאחרי הדין דבעצרת בעינן לכם): "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תילתא, אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" – דלכאורה: כיון שכוונת ר"י בהעילוי ד"האי יומא" היא – שעל ידו נעשה הוא לומד תורה (כפרש"י), אין זה שייך דוקא ל"האי יומא" (יום '''נתינת''' התורה), שהרי '''לימוד''' התורה הי' גם לפני מ"ת (וא"ו בסיון), וכמאחז"ל (יומא כח, ב) "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם . . אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' וכו'"? | וכידוע שהחידוש ד"יום שניתנה בו תורה" הוא – החיבור דאלקות עם הגוף הגשמי דבנ"י{{הערה|ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך): ובנו בחרת מכל עם ולשון (דקאי על מ"ת – ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד) הוא הגוף החומרי כו'.}} ("לכם"{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 560.}}) ועם גשמיות העולם כביכול{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 887 ואילך. '''ובכ"מ'''.}} ("התחתונים{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים"){{הערה|עפ"ז יש לבאר מ"ש בהמשך הגמ' שם (לאחרי הדין דבעצרת בעינן לכם): "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תילתא, אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" – דלכאורה: כיון שכוונת ר"י בהעילוי ד"האי יומא" היא – שעל ידו נעשה הוא לומד תורה (כפרש"י), אין זה שייך דוקא ל"האי יומא" (יום '''נתינת''' התורה), שהרי '''לימוד''' התורה הי' גם לפני מ"ת (וא"ו בסיון), וכמאחז"ל (יומא כח, ב) "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם . . אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' וכו'"? | ||
אלא, העילוי ד"האי יומא" הוא – שאז נמשכה '''ונתלבשה''' התורה למטה, עד ש"תורה '''לא''' בשמים היא" (נצבים ל, יב. וראה שבת פט, א. ב"מ נט, ב). ועל זה אמר ר"י | אלא, העילוי ד"האי יומא" הוא – שאז נמשכה '''ונתלבשה''' התורה למטה, עד ש"תורה '''לא''' בשמים היא" (נצבים ל, יב. וראה שבת פט, א. ב"מ נט, ב). ועל זה אמר ר"י שעל ידי "האי יומא" "למדתי תורה '''ונתרוממתי'''" (פרש"י), היינו שהתורה פועלת שינוי בה"תחתונים"* (ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 211 ואילך. ובכ"מ). ולכן, רב יוסף ביומא דעצרתא "הי' מצוה לאנשי ביתו להכין לו '''סעודה'''" (פרש"י פסחים שם), שבזה מודגש, שהתורה נמשכת וחודרת בכל מציאות האדם, גם בגוף הגשמי. | ||
'''*) ולכן, "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא''' בשוקא'''" – כי | '''*) ולכן, "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא''' בשוקא'''" – כי על ידי לימוד התורה מצ"ע (בלי הפעולה ד"האי יומא"), נשאר האדם והעולם בבחי' "שוקא" ורשות הרבים (ראה לקו"ש שם ע' 214. ובכ"מ).'''}}. | ||
ב. ויש להוסיף בזה, ע"פ המובא בספרי פולין{{הערה|ספר מאמר מרדכי מסכת פסחים, להרה"צ כו' הר"ר מרדכי מנדבורנא (סיגעט, תר"ס). וז"ל: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם . . בעצרת שהוא זמן קבלת התורה, ואחז"ל (ראה עירובין נד, א. ע"ז ה, א. שמו"ר רפל"ב) חירות משעבוד מלכיות, אזי הוא הזמן המוכשר לעת רצון להתפלל לקרב קץ הגאולה. וזהו הכל מודים בעצרת דבענין נמי לכם, דבעינן לשון אם תבעיון בעו (ישעי' כא, יב)* והוא לשון תפלה ובקשה**, נמ"י לכ"ם גימטריא ק"ץ, היינו שהוא זמן המוכשר להתפלל שיתקרב קץ הגאולה. | ב. ויש להוסיף בזה, ע"פ המובא בספרי פולין{{הערה|ספר מאמר מרדכי מסכת פסחים, להרה"צ כו' הר"ר מרדכי מנדבורנא (סיגעט, תר"ס). וז"ל: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם . . בעצרת שהוא זמן קבלת התורה, ואחז"ל (ראה עירובין נד, א. ע"ז ה, א. שמו"ר רפל"ב) חירות משעבוד מלכיות, אזי הוא הזמן המוכשר לעת רצון להתפלל לקרב קץ הגאולה. וזהו הכל מודים בעצרת דבענין נמי לכם, דבעינן לשון אם תבעיון בעו (ישעי' כא, יב)* והוא לשון תפלה ובקשה**, נמ"י לכ"ם גימטריא ק"ץ, היינו שהוא זמן המוכשר להתפלל שיתקרב קץ הגאולה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''**) ראה מצודת ציון עה"פ.'''}}, ש"נמי לכם" הוא בגימטריא "'''קץ'''": | '''**) ראה מצודת ציון עה"פ.'''}}, ש"נמי לכם" הוא בגימטריא "'''קץ'''": | ||
השלימות דגילוי אלקות למטה בגשמיות ("'''לכם'''") – ש"כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן־תורה"{{הערה|תניא פל"ו (מו, א).}} – יהי' בגאולה האמיתית והשלימה (ב'''קץ'''{{הערה|ראה תניא שם (מו, ב): "אח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת '''קץ הימין''' שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל אור ה' שיאיר לישראל | השלימות דגילוי אלקות למטה בגשמיות ("'''לכם'''") – ש"כבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן־תורה"{{הערה|תניא פל"ו (מו, א).}} – יהי' בגאולה האמיתית והשלימה (ב'''קץ'''{{הערה|ראה תניא שם (מו, ב): "אח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת '''קץ הימין''' שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה כו'".}} הגלות){{הערה|ושלימות השכר דלע"ל תהי' דוקא לבנ"י נשמות '''בגופים''' בעוה"ז '''הגשמי''' (כדעת הרמב"ן בשער הגמול בסופו. וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות – ראה לקו"ת צו טו, ג. דרושים לשבת שובה סה, סע"ד. דרמ"צ יד, ב. וראה אוה"ת חוקת ס"ע תתט. שם כרך ה ע' א'תרלז).}}. גם כפי שזה יתבטא בכך, שאז תהי' סעודה{{הערה|ב"ב עה, א. ועוד.}} '''גשמית'''{{הערה|נסמן ב"תשובות וביאורים" (קה"ת תשל"ד) סי"א הערה 23 (ע' 8־57).}} דוקא (כמו בעצרת ד"בעינן נמי לכם"){{הערה|וע"פ המבואר בפנים – יש להוסיף (ע"ד הרמז) בדיוק לשון חז"ל "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם": הענין דעצרת פועל, ש"'''הכל –''' כל עניני העולם – '''מודים'''", שצריכים וזקוקים ("'''בעינן'''")* לקץ הגלות ("נמי לכם"). כלומר: גם מציאות העולם עצמה באה לידי הכרה בגודל הצורך וההכרח לגאולה האמיתית והשלימה – שאז תהי' השלימות '''שלה''' (של '''העולם'''). | ||
'''*) נוסף להפירוש ב"בעינן" מלשון תפלה ובקשה, כנ"ל הערה 9.'''}}. | '''*) נוסף להפירוש ב"בעינן" מלשון תפלה ובקשה, כנ"ל הערה 9.'''}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ולהעיר מהידוע דגילוי תורת הבעש"ט הוא "טעימה" מגילוי תורת משיח (סה"מ תרס"ג בהוספות ע' רנא. וראה לקו"ש חט"ו ע' 282. וש"נ). וראה תו"ח שמות (שכט, סע"ב): "היראה הפנימית שהי' בבעש"ט ז"ל שהי' מעין יראה של משיח כו'".}} האמיתית והשלימה{{הערה|וראה לקו"ש ח"ח ע' 23 ואילך, דענינו של דוד הוא העבודה ד"תחתונים יעלו לעליונים", וענינו של הבעש"ט – החיבור דירידת העליונים והעלאת התחתונים, ע"ש בארוכה.}}. | ולהעיר מהידוע דגילוי תורת הבעש"ט הוא "טעימה" מגילוי תורת משיח (סה"מ תרס"ג בהוספות ע' רנא. וראה לקו"ש חט"ו ע' 282. וש"נ). וראה תו"ח שמות (שכט, סע"ב): "היראה הפנימית שהי' בבעש"ט ז"ל שהי' מעין יראה של משיח כו'".}} האמיתית והשלימה{{הערה|וראה לקו"ש ח"ח ע' 23 ואילך, דענינו של דוד הוא העבודה ד"תחתונים יעלו לעליונים", וענינו של הבעש"ט – החיבור דירידת העליונים והעלאת התחתונים, ע"ש בארוכה.}}. | ||
ולפני זה – לפני דוד והבעש"ט – קשור חג השבועות עם רועה ישראל השלישי – משה רבינו, "משה קיבל תורה מסיני"{{הערה|אבות פ"א מ"א.}} [שזה (מתן־תורה) הוא הרי הטעם לכך ש"בעצרת בעינן נמי לכם"], "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ו. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. תו"א משפטים עה, ב.}} – | ולפני זה – לפני דוד והבעש"ט – קשור חג השבועות עם רועה ישראל השלישי – משה רבינו, "משה קיבל תורה מסיני"{{הערה|אבות פ"א מ"א.}} [שזה (מתן־תורה) הוא הרי הטעם לכך ש"בעצרת בעינן נמי לכם"], "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ו. זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. תו"א משפטים עה, ב.}} – על ידי משה (שקיבל תורה מסיני) נמשך הכח על ה"קץ" (בגימטריא "נמי לכם") בגאולה האמיתית והשלימה. | ||
ולהעיר ולהוסיף, שהראשי־תיבות דהשמות של שלשת הרועים ('''מ'''שה, '''י'''שראל, '''ד'''וד) – הוא "'''מיד'''" (כמדובר לעיל), שזה מרמז על לשון חז"ל{{הערה|ראה שבת קיח, ב. שהש"ר פ"ה, א (ב). ועוד. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – "'''מיד''' הן נגאלין", שהגאולה האמיתית והשלימה באה '''מיד''', מיד בזמן '''גשמי''' דגשמיות העולם ("לכם"). | ולהעיר ולהוסיף, שהראשי־תיבות דהשמות של שלשת הרועים ('''מ'''שה, '''י'''שראל, '''ד'''וד) – הוא "'''מיד'''" (כמדובר לעיל), שזה מרמז על לשון חז"ל{{הערה|ראה שבת קיח, ב. שהש"ר פ"ה, א (ב). ועוד. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.}} – "'''מיד''' הן נגאלין", שהגאולה האמיתית והשלימה באה '''מיד''', מיד בזמן '''גשמי''' דגשמיות העולם ("לכם"). | ||