תקציר משיחת וילך תשנ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (הפעיל הגנה על הדף "תקציר משיחת וילך תשנ"ב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
שורה 7: שורה 7:
<nowiki>*</nowiki> ענין זה (הגאולה) יש לו שייכות לזמן זה, שהרי שבת זו שבת בעשי"ת, וידוע מ"ש בכתבי האריז"ל ששבעת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ הם כנגד שבעת ימי השבוע של כל השנה כולה, וא"כ שבת זו היא כנגד כל שבתות השנה, והרי ענינו של יום השבת בכלל הוא "שבת ומנוחה לחיי העולמים" – '''הגאולה''' האמיתית והשלימה, ועאכו"כ שבת זו. ובמיוחד ששבת זו היא רק פעם א' בשנה (שהרי בשבעת ימים הנ"ל – יכול להיות שבת רק פ"א, משא"כ כשמונין גם את ההתחלה והסיום). ובאה לאחרי שני שבתות שנקראים בשם "שבת־סליחות", והרי כללות ענין הכפל קשור לגאולה, כמ"ש אדמו"ר מהר"ש (שיום ההילולא שלו מתברך משבת זו). ונוסף לכ"ז שבת זו פועלת שלימות בב' ימי ר"ה, ומברכת את יוהכ"פ, ויש לקשר זה לשם פרשה זו "וילך", (כקביעות ש.ז. ש"וילך" היא בפ"ע) שהרי ענינו של שבת הוא – ש"הולך" עם כל יום מימי השבוע שלאח"ז, ועד לכל השנה כנ"ל.  
<nowiki>*</nowiki> ענין זה (הגאולה) יש לו שייכות לזמן זה, שהרי שבת זו שבת בעשי"ת, וידוע מ"ש בכתבי האריז"ל ששבעת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ הם כנגד שבעת ימי השבוע של כל השנה כולה, וא"כ שבת זו היא כנגד כל שבתות השנה, והרי ענינו של יום השבת בכלל הוא "שבת ומנוחה לחיי העולמים" – '''הגאולה''' האמיתית והשלימה, ועאכו"כ שבת זו. ובמיוחד ששבת זו היא רק פעם א' בשנה (שהרי בשבעת ימים הנ"ל – יכול להיות שבת רק פ"א, משא"כ כשמונין גם את ההתחלה והסיום). ובאה לאחרי שני שבתות שנקראים בשם "שבת־סליחות", והרי כללות ענין הכפל קשור לגאולה, כמ"ש אדמו"ר מהר"ש (שיום ההילולא שלו מתברך משבת זו). ונוסף לכ"ז שבת זו פועלת שלימות בב' ימי ר"ה, ומברכת את יוהכ"פ, ויש לקשר זה לשם פרשה זו "וילך", (כקביעות ש.ז. ש"וילך" היא בפ"ע) שהרי ענינו של שבת הוא – ש"הולך" עם כל יום מימי השבוע שלאח"ז, ועד לכל השנה כנ"ל.  


ובמיוחד ששבת זו נקראת "שבת שובה" ע"ש ההפטורה "שובה ישראל עד ה"א אלוקיך". וכמו שמבאר אדה"ז בלקו"ת שה"אבן הבוחן" שהתשובה היא בשלימות – שהוי' נעשה אלקיך – כוחך וחיותך, ואזי מתעלה שם הוי' לדרגה נעלית יותר ששלימות ענין זה הוא בגאולה שאז יהי' "שובה..עד ה"א" בפשטות. וכ"ז לאחרי שקראנו בשבת שלפנ"ז "אתם נצבים לפני ה"א", שכל יהודי היא "נצב '''מלך''' – "מאן מלכא רבנן", שההוראה מזה היא שמוסיף בלימוד התורה, ובמכ"ש מזה שיהודי במשך כל השנה מנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה – עאכו"כ לאחרי חודש אלול וב' ימי ר"ה וצום גדלי' (מל' גדלות). וע"י כ"ז באה הגאולה תומ"י ממש, ובפרט שיהודים כבר הוסיפו בלימוד פנימיות התורה, שזה פעל הוספה בלימוד נגלה דתורה, ועאכו"כ בענין עיקרי – '''לימוד עניני הגאולה, ומשיח, ועניני ביהמ"ק וכן עניני קרבנות''', שזה גורם שיהי' "ונשלמה פרים" בפשטות.  
ובמיוחד ששבת זו נקראת "שבת שובה" ע"ש ההפטורה "שובה ישראל עד ה"א אלוקיך". וכמו שמבאר אדה"ז בלקו"ת שה"אבן הבוחן" שהתשובה היא בשלימות – שהוי' נעשה אלקיך – כוחך וחיותך, ואזי מתעלה שם הוי' לדרגה נעלית יותר ששלימות ענין זה הוא בגאולה שאז יהי' "שובה..עד ה"א" בפשטות. וכ"ז לאחרי שקראנו בשבת שלפנ"ז "אתם נצבים לפני ה"א", שכל יהודי היא "נצב '''מלך''' – "מאן מלכא רבנן", שההוראה מזה היא שמוסיף בלימוד התורה, ובמכ"ש מזה שיהודי במשך כל השנה מנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה – עאכו"כ לאחרי חודש אלול וב' ימי ר"ה וצום גדלי' (מל' גדלות). ועל ידי כ"ז באה הגאולה תומ"י ממש, ובפרט שיהודים כבר הוסיפו בלימוד פנימיות התורה, שזה פעל הוספה בלימוד נגלה דתורה, ועאכו"כ בענין עיקרי – '''לימוד עניני הגאולה, ומשיח, ועניני ביהמ"ק וכן עניני קרבנות''', שזה גורם שיהי' "ונשלמה פרים" בפשטות.  


ונוסף לכ"ז נמצאים בשנה שהר"ת שלה הוא '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''ו, ו'''נ'''פלאות '''ב'''כל, ומכיון שהאות בי"ת מ'אותיות השמוש', ה"ז מוסיף בכל מלה וענין, את כל הענינים הטובים, ובכל הר"ת: ב'''א'''ורה, ב'''ב'''רכה (ובמיוחד שברכה עצמה מתחילה בבי"ת), ב'''ג'''דולה, ב'''ד'''יצה, ב'''ה'''וד ו'''ה'''דר, ב'''ו'''עד טוב, ב'''ז'''כיות גדולות, ב'''ח'''יים טובים וארוכים, ב'''ט'''וב הנראה והנגלה (שכולל גם הטוב הנסתר שיהי' נגלה), ב'''י'''עוד טוב, וכן "ב'''כ'''ל מ'''כ'''ל '''כ'''ל", שהגמטריא של זה הוא "קבץ" שלימות הקיבוץ גליות, והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיא דורנו בראשנו, וכמו"כ הבני בית של כאו"א, ובמיוחד בעלת ה"יארצייט" דיום זה, ששמה '''חנה''' שקשור להפטרת ר"ה, שסיומה הוא שחנה אמרה "וירם קרן משיחו", (אע"פ שהיא עצמה לא היתה משבט יהודה והיתה אשה כו').  
ונוסף לכ"ז נמצאים בשנה שהר"ת שלה הוא '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''ו, ו'''נ'''פלאות '''ב'''כל, ומכיון שהאות בי"ת מ'אותיות השמוש', ה"ז מוסיף בכל מלה וענין, את כל הענינים הטובים, ובכל הר"ת: ב'''א'''ורה, ב'''ב'''רכה (ובמיוחד שברכה עצמה מתחילה בבי"ת), ב'''ג'''דולה, ב'''ד'''יצה, ב'''ה'''וד ו'''ה'''דר, ב'''ו'''עד טוב, ב'''ז'''כיות גדולות, ב'''ח'''יים טובים וארוכים, ב'''ט'''וב הנראה והנגלה (שכולל גם הטוב הנסתר שיהי' נגלה), ב'''י'''עוד טוב, וכן "ב'''כ'''ל מ'''כ'''ל '''כ'''ל", שהגמטריא של זה הוא "קבץ" שלימות הקיבוץ גליות, והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיא דורנו בראשנו, וכמו"כ הבני בית של כאו"א, ובמיוחד בעלת ה"יארצייט" דיום זה, ששמה '''חנה''' שקשור להפטרת ר"ה, שסיומה הוא שחנה אמרה "וירם קרן משיחו", (אע"פ שהיא עצמה לא היתה משבט יהודה והיתה אשה כו').  

תפריט ניווט