לקוטי שיחות חלק לח/ב' סיון: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לקוטי שיחות חלק לח}}<nowiki/>א. כתב אדה"ז בשו"ע שלו (בדיני חג השבועות שבסוף הל' פסח)<ref>סו"ס תצד.</ref>: "ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לומר תחנון מר"ח עד ח' בו<ref>ובסידורו (לפני ובא לציון) כתב אדה"ז "מ"ס" דא"א תחנון "עד י"ב בו ועד בכלל* . . כי החג יש לו תשלומין כל שבעה". וכ"ה מנהגנו. וראה לקמן הערה 31.{{ש}}'''*) פר"ח ואלי' רבה כאן אות יא בשם שיירי כנה"ג (או"ח סקל"א). מג"א סקל"א סקי"ח. באר היטב ושע"ת שם ועוד.'''</ref> ועד בכלל דהיינו עד אחר מוצאי יו"ט הנקרא אסרו חג לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להת­עסק עמהם בענין קבלת התורה שבשני בשבת הי' ר"ח<ref>כדעת רבנן שבת פז, א (כדלקמן בפנים).</ref> ובשלישי בשבת אמר להם<ref>יתרו יט, ו.</ref> ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמ­רו<ref>שם, יב.</ref> לכם עלות בהר וגו' ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר ויהיו נכונים ליום השלישי<ref>לשון זה "היום ומחר .. והיו נכונים ליום השלישי" הוא באמירת ה' למשה (שם, יו"ד־­יא), ובאמירת משה אל העם (שם, טו) "היו נכונים לשלשת ימים". וראה פרש"י שם.</ref> שהוא שבת שבו נתנה התורה".

<small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small>