11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | {{דבר מלכות}} | ||
== משיחות ש"פ שמות, כ"א טבת ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ שמות, כ"א טבת ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
==== תרגום מאידית ==== | ==== תרגום מאידית ==== | ||
א. על "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"{{הערה|ריש פרשתנו.}}, איתא במדרש{{הערה|שמו"ר פרשתנו פ"א, ה.}} "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן"{{הערה|"הוקשה לו שכל פסוקים אלו מיותרים שהרי שמותם כבר מפורשים בסדר ויצא ויגש, ודורש שלכך הוזכרו בריש ספר זה שמדבר בגאולת ישראל ממצרים כו'" (פירוש מהרז"ו שם).}}. ובהמשך מסביר המדרש איך כל שם מ"בני ישראל" (י"ב השבטים) קשור לגאולה. | א. על "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"{{הערה|ריש פרשתנו.}}, איתא במדרש{{הערה|שמו"ר פרשתנו פ"א, ה.}} "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן"{{הערה|"הוקשה לו שכל פסוקים אלו מיותרים שהרי שמותם כבר מפורשים בסדר ויצא ויגש, ודורש שלכך הוזכרו בריש ספר זה שמדבר בגאולת ישראל ממצרים כו'" (פירוש מהרז"ו שם).}}. ובהמשך מסביר המדרש איך כל שם מ"בני ישראל" (י"ב השבטים) קשור לגאולה. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
כל הענין ד"הבאים מצרימה" הוא לאמיתתו – "גאולת ישראל". וזה שבינתיים ישנה ירידה ה"ז '''בחיצוניות''', אבל בפנימיות, הירידה גופא היא (לא רק בשביל ועל מנת העלי' שבגאולת מצרים, אלא יתירה מזו –) חלק מהעלי' והגאולה עצמה, עד – העלי' דהגאולה האמיתית והשלימה. ומשום כך אומר המדרש על "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" – "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", שכוונתו גם על הגאולה העתידה לבוא. | כל הענין ד"הבאים מצרימה" הוא לאמיתתו – "גאולת ישראל". וזה שבינתיים ישנה ירידה ה"ז '''בחיצוניות''', אבל בפנימיות, הירידה גופא היא (לא רק בשביל ועל מנת העלי' שבגאולת מצרים, אלא יתירה מזו –) חלק מהעלי' והגאולה עצמה, עד – העלי' דהגאולה האמיתית והשלימה. ומשום כך אומר המדרש על "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" – "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", שכוונתו גם על הגאולה העתידה לבוא. | ||
ומכיון שכל הענינים ד"הבאים מצרימה" וגאולת מצרים נמשכים גם לאחרי זה, גם בזמן הזה – כמאחז"ל{{הערה|ב"ר פט"ז, ד.}} "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", ומזכירין יציאת מצרים בכל יום{{הערה|משנה ברכות יב, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז או"ח הל' ק"ש סי' סז ס"א. – וראה לקמן בפנים.}}, ו"בכל{{הערה|משנה פסחים קטז, ב.}} דור ודור [וכל יום ויום{{הערה|שם=:0|הוספת (ביאור) אדה"ז | ומכיון שכל הענינים ד"הבאים מצרימה" וגאולת מצרים נמשכים גם לאחרי זה, גם בזמן הזה – כמאחז"ל{{הערה|ב"ר פט"ז, ד.}} "כל המלכיות נקראו על שם מצרים", ומזכירין יציאת מצרים בכל יום{{הערה|משנה ברכות יב, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז או"ח הל' ק"ש סי' סז ס"א. – וראה לקמן בפנים.}}, ו"בכל{{הערה|משנה פסחים קטז, ב.}} דור ודור [וכל יום ויום{{הערה|שם=:0|הוספת (ביאור) אדה"ז ב[[לקוטי אמרים פרק מ"ז|תניא רפמ"ז]]. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ע' תריח (בהוצאת קה"ת תנש"א) בשוה"ג.}}] חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא [היום<ref name=":0" />] ממצרים" – למדים מזה, שגם בגלותנו זו צריכים להמשיך את "גאולת ישראל", הגאולה האמיתית והשלימה, כדלקמן. | ||
ג. ויובן זה בהקדים הביאור במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות{{הערה|יב, ב.}} (שאומרים זאת גם בנוסח ההגדה של פסח){{הערה|וכן הוא גם בתוספתא ברכות שם. ספרי ראה טז, ג. וראה מכילתא בא יג, ג.}}: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר{{הערה|ראה טז, ג.}} למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא{{הערה|כ"ה בנוסח ההגדה. שו"ע אדה"ז שם.}} הלילות{{הערה|ובתוספתא שם מוסיף כאן "אלו דברי בן זומא". וראה חסדי דוד לתוספתא שם.}}, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח". | ג. ויובן זה בהקדים הביאור במשנה האחרונה בפרק קמא דברכות{{הערה|יב, ב.}} (שאומרים זאת גם בנוסח ההגדה של פסח){{הערה|וכן הוא גם בתוספתא ברכות שם. ספרי ראה טז, ג. וראה מכילתא בא יג, ג.}}: "אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר{{הערה|ראה טז, ג.}} למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך להביא{{הערה|כ"ה בנוסח ההגדה. שו"ע אדה"ז שם.}} הלילות{{הערה|ובתוספתא שם מוסיף כאן "אלו דברי בן זומא". וראה חסדי דוד לתוספתא שם.}}, וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח". | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
הטעם ע"ז הוא – כי (זכירת) יציאת מצרים הוא "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו'"{{הערה|חינוך מצוה כא.}}, אז נפעלה פתיחת ענין הגאולה{{הערה|שם=:2|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (ע' 164).}} – שבנ"י יצאו מגדר עבדות ונעשו בני־חורין בעצם{{הערה|ס' גבורות ה' (להמהר"ל מפראג) פרק סא.}} ("עבדי הם ולא עבדים לעבדים"{{הערה|בהר כה, מב. שם, נה. ב"מ י, א.}}), ובאופן דפעולה נמשכת{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 175.}} לתמיד. | הטעם ע"ז הוא – כי (זכירת) יציאת מצרים הוא "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו'"{{הערה|חינוך מצוה כא.}}, אז נפעלה פתיחת ענין הגאולה{{הערה|שם=:2|ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ב (ע' 164).}} – שבנ"י יצאו מגדר עבדות ונעשו בני־חורין בעצם{{הערה|ס' גבורות ה' (להמהר"ל מפראג) פרק סא.}} ("עבדי הם ולא עבדים לעבדים"{{הערה|בהר כה, מב. שם, נה. ב"מ י, א.}}), ובאופן דפעולה נמשכת{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 175.}} לתמיד. | ||
ובעבודת האדם{{הערה|תניא פמ"ז. וראה תו"א יתרו עא, ג ואילך. ובכ"מ. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשכח־ט.}}: יציאת מצרים מורה על היציאה (דנפש האלקית מ)מיצרים וגבולים של מאסר הגוף ועולם הזה בכלל, להתקשר ולהתאחד עם הקב"ה ע"י תורה ומצוות. ומכיון שזהו ענין כללי בכל התורה והיהדות, לכן "תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", עד באופן ש"בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים"{{הערה|ואולי אפ"ל | ובעבודת האדם{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מ"ז|תניא פמ"ז]]. וראה תו"א יתרו עא, ג ואילך. ובכ"מ. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשכח־ט.}}: יציאת מצרים מורה על היציאה (דנפש האלקית מ)מיצרים וגבולים של מאסר הגוף ועולם הזה בכלל, להתקשר ולהתאחד עם הקב"ה ע"י תורה ומצוות. ומכיון שזהו ענין כללי בכל התורה והיהדות, לכן "תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", עד באופן ש"בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים"{{הערה|ואולי אפ"ל שב[[לקוטי אמרים פרק מ"ז|תניא שם]] מפרש דהמשנה דפסחים ("בכל דור ודור חייב כו'") משלימה המשנה דספ"ק דברכות שצ"ל זכירת יצי"מ בכל יום (ראה הגש"פ שבהערה 11).}}. | ||
ובפרטיות ישנם בזה שלושה שלבים ודרגות: | ובפרטיות ישנם בזה שלושה שלבים ודרגות: | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
והחידוש בזה גדול יותר: | והחידוש בזה גדול יותר: | ||
2) אע"פ{{הערה|ראה רד"ה כי בחפזון תש"ח (ע' 151).}} שבימות המשיח (במצב של גאולה) לא שייך לכאורה הענין דזכירת הגאולה{{הערה|ודוקא בעת הגלות והשעבוד מזכירין ענין הגאולה לשתי פנים: הא' להלל ולשבח להשי"ת על העבר אשר גאלנו וגאל את אבותינו, והב' שע"י זכירה זו מתחזק התקוה והבטחון הגמור בהשי"ת על הגאולה העתידה לבוא (שם).}}, גם אז יזכירו את יציאת מצרים. ויתירה מזו: אע"פ שהגאולה האמיתית והשלימה היא שלא בערך לגאולת מצרים, בהיותה גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואז יהי' "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"{{הערה|זכרי' יג, ב.}}, יציאה וגאולה שלימה מכל המיצרים וגבולים, משא"כ גאולת ויציאת מצרים היתה גאולה שיש אחרי' גלות, ולא גאולה שלימה, כי "הרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו" (ולכן הוצרך להיות "כי{{הערה|בשלח יד, ה.}} '''ברח''' העם"){{הערה|תניא פל"א. וראה ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ג (ע' 167).}} – אעפ"כ מזכירין יצי"מ גם לימות המשיח. | 2) אע"פ{{הערה|ראה רד"ה כי בחפזון תש"ח (ע' 151).}} שבימות המשיח (במצב של גאולה) לא שייך לכאורה הענין דזכירת הגאולה{{הערה|ודוקא בעת הגלות והשעבוד מזכירין ענין הגאולה לשתי פנים: הא' להלל ולשבח להשי"ת על העבר אשר גאלנו וגאל את אבותינו, והב' שע"י זכירה זו מתחזק התקוה והבטחון הגמור בהשי"ת על הגאולה העתידה לבוא (שם).}}, גם אז יזכירו את יציאת מצרים. ויתירה מזו: אע"פ שהגאולה האמיתית והשלימה היא שלא בערך לגאולת מצרים, בהיותה גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, ואז יהי' "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"{{הערה|זכרי' יג, ב.}}, יציאה וגאולה שלימה מכל המיצרים וגבולים, משא"כ גאולת ויציאת מצרים היתה גאולה שיש אחרי' גלות, ולא גאולה שלימה, כי "הרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו" (ולכן הוצרך להיות "כי{{הערה|בשלח יד, ה.}} '''ברח''' העם"){{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"א|תניא פל"א]]. וראה ד"ה כימי צאתך תש"ח פי"ג (ע' 167).}} – אעפ"כ מזכירין יצי"מ גם לימות המשיח. | ||
והיות שיזכירו אז את יצי"מ, ה"ז ראי' שזהו עבור תועלת – בגלל המעלה והחידוש שיצי"מ תפעל גם אז, כדלקמן. | והיות שיזכירו אז את יצי"מ, ה"ז ראי' שזהו עבור תועלת – בגלל המעלה והחידוש שיצי"מ תפעל גם אז, כדלקמן. | ||
| שורה 82: | שורה 83: | ||
והביאור בזה: | והביאור בזה: | ||
שבעים שנה הם שלימות בחיי האדם – כמ"ש{{הערה|תהלים צדי"ק, יו"ד.}} "ימי שנותינו בהם שבעים שנה". השלימות היא בכך, שהאדם מגיע אז לעבודה דבירור כל השבע מדות כפי שהן בשלימותן, שבע כלול מעשר (= שבעים). ובפרטיות יותר – נותנים לאדם "שבעים שנה" בכדי לעשות את העבודה דבירור השבע מדות כפי שהן מתלבשות למטה, בנפש הבהמית ("ימי שנותינו בהם", "בהם" לשון בהמה) ודלעו"ז בכלל (ובכללות – '''שבעים''' אומות העולם), וע"י עבודה זו הוא מגיע לשלימות דשבעים, בחי' עי"ן דקדושה, ראי' באלקות, עד להשלימות בזה לעתיד לבוא{{הערה|שם=:4|ראה בכל זה – ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות – אות עי"ן ע' רפט ואילך. קובץ י"א ניסן שנת הצדי"ק עה"פ ימי שנותינו בהם שבעים שנה (ע' 87 ואילך). וש"נ.}}. | שבעים שנה הם שלימות בחיי האדם – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק צ'|תהלים צדי"ק, יו"ד]].}} "ימי שנותינו בהם שבעים שנה". השלימות היא בכך, שהאדם מגיע אז לעבודה דבירור כל השבע מדות כפי שהן בשלימותן, שבע כלול מעשר (= שבעים). ובפרטיות יותר – נותנים לאדם "שבעים שנה" בכדי לעשות את העבודה דבירור השבע מדות כפי שהן מתלבשות למטה, בנפש הבהמית ("ימי שנותינו בהם", "בהם" לשון בהמה) ודלעו"ז בכלל (ובכללות – '''שבעים''' אומות העולם), וע"י עבודה זו הוא מגיע לשלימות דשבעים, בחי' עי"ן דקדושה, ראי' באלקות, עד להשלימות בזה לעתיד לבוא{{הערה|שם=:4|ראה בכל זה – ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות – אות עי"ן ע' רפט ואילך. קובץ י"א ניסן שנת הצדי"ק עה"פ ימי שנותינו בהם שבעים שנה (ע' 87 ואילך). וש"נ.}}. | ||
ועד"ז י"ל בנוגע ל"הרי אני כבן שבעים שנה" דראב"ע הנשיא: בכדי להיות נשיא הי' עליו להשיג את השלימות של "(כ)בן שבעים שנה", הבירור דעניני העולם (הנחלקים לשבעים, שבעים אומות וכו'). וזה נתן לו את הכח שיהי' אצלו "זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות", שיוכלו לפעול את הענין דיציאת מצרים (הגאולה ממיצרים וגבולים) אפילו בהיותם במצב של תחתון ("לילות"), נוסף על העבודה בזה בכל יום ויום, עד גם – "כל ימי חייך להביא לימות המשיח"{{הערה|ולהעיר מיחוס ראב"ע שהוא "עשירי לעזרא" (ובירושלמי יבמות פ"א ה"ו, שהעיד עליו ר' דוסא בן הרכינס ש"עינוי ("כלומר מראיתו ותואר פניו" – פני משה) דמיין לדידי'" (לעזרא)), והרי בנוגע לעזרא איתא במדרש (הובא בפרש"י יחזקאל מג, יא. פתיחת התויו"ט למס' עדיות. וראה ברכות ד, סע"א) דראוי הי' הבנין השלישי להיות בעת שעלו מבבל אלא שגרם החטא (ע"ד שהי' בזמן יצי"מ, כנ"ל ס"ה).}}, (מעין) העילוי דהגאולה השלימה{{הערה|ראה קול סופר על המשנה ברכות שם (יב, סע"ב), שמפרש "זכיתי" מלשון "זכו", ע"פ מאחז"ל (סנהדרין צח, א) עה"פ (ישעי' ס, כב) "בעתה אחישנה" – "זכו אחישנה", ע"ד שאמר הקב"ה "נצחוני בני נצחוני" (ב"מ נט, ב), "וזה זכו, אם יגיעו בני ישראל למדרגה לנצח ברצונם את השכינה ע"ד מי מושל בי צדיק, הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלו (ראה מו"ק טז, ב), אז אחישנה".}}, כשנעשה (שלימות הבירור דכל שבעים אומות כו', ו)הגילוי דשבעים{{הערה|להעיר מדברי ראב"ע שימות המשיח '''שבעים שנה''' (סנהדרין צט, א).}}, עי"ן דלמעלה, "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}, ובאופן שאלקות נמצא בגלוי בכל העולם, "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר"{{הערה|שם מ, ה.}}. | ועד"ז י"ל בנוגע ל"הרי אני כבן שבעים שנה" דראב"ע הנשיא: בכדי להיות נשיא הי' עליו להשיג את השלימות של "(כ)בן שבעים שנה", הבירור דעניני העולם (הנחלקים לשבעים, שבעים אומות וכו'). וזה נתן לו את הכח שיהי' אצלו "זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות", שיוכלו לפעול את הענין דיציאת מצרים (הגאולה ממיצרים וגבולים) אפילו בהיותם במצב של תחתון ("לילות"), נוסף על העבודה בזה בכל יום ויום, עד גם – "כל ימי חייך להביא לימות המשיח"{{הערה|ולהעיר מיחוס ראב"ע שהוא "עשירי לעזרא" (ובירושלמי יבמות פ"א ה"ו, שהעיד עליו ר' דוסא בן הרכינס ש"עינוי ("כלומר מראיתו ותואר פניו" – פני משה) דמיין לדידי'" (לעזרא)), והרי בנוגע לעזרא איתא במדרש (הובא בפרש"י יחזקאל מג, יא. פתיחת התויו"ט למס' עדיות. וראה ברכות ד, סע"א) דראוי הי' הבנין השלישי להיות בעת שעלו מבבל אלא שגרם החטא (ע"ד שהי' בזמן יצי"מ, כנ"ל ס"ה).}}, (מעין) העילוי דהגאולה השלימה{{הערה|ראה קול סופר על המשנה ברכות שם (יב, סע"ב), שמפרש "זכיתי" מלשון "זכו", ע"פ מאחז"ל (סנהדרין צח, א) עה"פ (ישעי' ס, כב) "בעתה אחישנה" – "זכו אחישנה", ע"ד שאמר הקב"ה "נצחוני בני נצחוני" (ב"מ נט, ב), "וזה זכו, אם יגיעו בני ישראל למדרגה לנצח ברצונם את השכינה ע"ד מי מושל בי צדיק, הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלו (ראה מו"ק טז, ב), אז אחישנה".}}, כשנעשה (שלימות הבירור דכל שבעים אומות כו', ו)הגילוי דשבעים{{הערה|להעיר מדברי ראב"ע שימות המשיח '''שבעים שנה''' (סנהדרין צט, א).}}, עי"ן דלמעלה, "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}, ובאופן שאלקות נמצא בגלוי בכל העולם, "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר"{{הערה|שם מ, ה.}}. | ||
| שורה 98: | שורה 99: | ||
וזה מרומז בכך ש"ואף '''רבן גמליאל''' לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת", ש(ראב"ע פועל ש)גם ר"ג – שדרגת עבודתו קשורה עם ימות המשיח (כנ"ל) – '''מסכים''' ומסייע לסדר ההנהגה דראב"ע, ש"נתנה להם רשות לתלמידים ליכנס לבית המדרש". | וזה מרומז בכך ש"ואף '''רבן גמליאל''' לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת", ש(ראב"ע פועל ש)גם ר"ג – שדרגת עבודתו קשורה עם ימות המשיח (כנ"ל) – '''מסכים''' ומסייע לסדר ההנהגה דראב"ע, ש"נתנה להם רשות לתלמידים ליכנס לבית המדרש". | ||
י. ויש להוסיף ביאור גם בהא שהמשנה הנ"ל היא בסוף (פרק קמא) דמסכת ברכות: התחלת פרק ראשון דמסכת ברכות היא "מאימתי קורין את שמע בערבין", שמשמעותה (בעבודה רוחנית) היא הפעולה דקריאת שמע (קבלת עול מלכות שמים{{הערה|ברכות רפ"ב.}}, ובאופן ד"מאימתי" מלשון אימה{{הערה|כפירוש ר"א המלאך בעת למדו משנה זו עם רבינו הזקן (ראה גם סה"ש תש"ד ע' 66. סה"מ תש"י ע' 138). – וכהפס"ד שק"ש צ"ל "בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעה" (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס סא. ועד"ז בטושו"ע שם. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 71 בהערות).}}) אפילו "בערבין", בחושך הלילה והגלות; וזהו התוכן בסוף הפרק – ד"נעוץ סופן בתחלתן"{{הערה|ס' יצירה פ"א מ"ז.}} – ש"מזכירין יציאת מצרים בלילות" בקריאת שמע, אשר יציאת מצרים היא "דבר אחד ממש"{{הערה|שם=:5|תניא ספמ"ז.}} עם קריאת שמע, "ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש כו'"<ref name=":5" />. | י. ויש להוסיף ביאור גם בהא שהמשנה הנ"ל היא בסוף (פרק קמא) דמסכת ברכות: התחלת פרק ראשון דמסכת ברכות היא "מאימתי קורין את שמע בערבין", שמשמעותה (בעבודה רוחנית) היא הפעולה דקריאת שמע (קבלת עול מלכות שמים{{הערה|ברכות רפ"ב.}}, ובאופן ד"מאימתי" מלשון אימה{{הערה|כפירוש ר"א המלאך בעת למדו משנה זו עם רבינו הזקן (ראה גם סה"ש תש"ד ע' 66. סה"מ תש"י ע' 138). – וכהפס"ד שק"ש צ"ל "בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעה" (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס סא. ועד"ז בטושו"ע שם. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 71 בהערות).}}) אפילו "בערבין", בחושך הלילה והגלות; וזהו התוכן בסוף הפרק – ד"נעוץ סופן בתחלתן"{{הערה|ס' יצירה פ"א מ"ז.}} – ש"מזכירין יציאת מצרים בלילות" בקריאת שמע, אשר יציאת מצרים היא "דבר אחד ממש"{{הערה|שם=:5|[[לקוטי אמרים פרק מ"ז|תניא ספמ"ז]].}} עם קריאת שמע, "ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש כו'"<ref name=":5" />. | ||
וע"פ הכלל הנ"ל ד"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן", יש לזה שייכות לסיום הש"ס – הן בגמרא{{הערה|מס' נדה.}}: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב, שנאמר{{הערה|חבקוק ג, ו.}} הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות", שב"הליכות עולם" ממשיכים הלכות התורה, עד לדרגת עוה"ב (כולל – בפירושו{{הערה|ראה רע"ב לסנהדרין ר"פ חלק. מדרש שמואל על מס' אבות בתחלתו.}} עולם התחי' לעתיד לבוא); והן במשניות{{הערה|מס' עוקצין.}}: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר{{הערה|תהלים כט, יא.}} ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (וגם סיום גמרא ברכות עצמה הוא בפסוק זה), שהקב"ה נותן לבנ"י עוז (ע"ד "אלעזר בן עזרי'", א־ל עזר בן עזר י־ה), אין עוז אלא תורה{{הערה|ראה ויק"ר פל"א, ה. יל"ש בשלח רמז רמד. שהש"ר פ"ב, ג (ג). מדרש תהלים ל, ג. ועוד. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 444 הערה ד"ה זה.}}, עד שנעשה "ה' יברך את עמו בשלום", אשר שלימות ענין השלום (בעולם) היא בגאולה האמיתית והשלימה (כמבואר{{הערה|שע"ת לאדהאמ"צ נו, א.}} בענין "פדה בשלום נפשי"{{הערה|תהלים נה, יט.}}). | וע"פ הכלל הנ"ל ד"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן", יש לזה שייכות לסיום הש"ס – הן בגמרא{{הערה|מס' נדה.}}: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב, שנאמר{{הערה|חבקוק ג, ו.}} הליכות עולם לו א"ת הליכות אלא הלכות", שב"הליכות עולם" ממשיכים הלכות התורה, עד לדרגת עוה"ב (כולל – בפירושו{{הערה|ראה רע"ב לסנהדרין ר"פ חלק. מדרש שמואל על מס' אבות בתחלתו.}} עולם התחי' לעתיד לבוא); והן במשניות{{הערה|מס' עוקצין.}}: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק כ"ט|תהלים כט, יא]].}} ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (וגם סיום גמרא ברכות עצמה הוא בפסוק זה), שהקב"ה נותן לבנ"י עוז (ע"ד "אלעזר בן עזרי'", א־ל עזר בן עזר י־ה), אין עוז אלא תורה{{הערה|ראה ויק"ר פל"א, ה. יל"ש בשלח רמז רמד. שהש"ר פ"ב, ג (ג). מדרש תהלים ל, ג. ועוד. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 444 הערה ד"ה זה.}}, עד שנעשה "ה' יברך את עמו בשלום", אשר שלימות ענין השלום (בעולם) היא בגאולה האמיתית והשלימה (כמבואר{{הערה|שע"ת לאדהאמ"צ נו, א.}} בענין "פדה בשלום נפשי"{{הערה|[[תהלים פרק נ"ה|תהלים נה, יט]].}}). | ||
יא. ע"פ הנ"ל מובן הביאור בדברי המדרש "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה – על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", אע"פ שבפשטות מדובר אודות הירידה ד"הבאים מצרימה": | יא. ע"פ הנ"ל מובן הביאור בדברי המדרש "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה – על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", אע"פ שבפשטות מדובר אודות הירידה ד"הבאים מצרימה": | ||
| שורה 128: | שורה 129: | ||
ולהוסיף, שהרמב"ם חי '''שבעים שנה'''{{הערה|סדר הדורות ד"א תתקכ"ז. שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רמב"ם בסופו. – ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) – פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו ע"י הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו).}}, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", שמורה שאצלו היתה בגלוי השלימות שקשורה ל"הרי אני כבן שבעים שנה" לפעול "יציאת מצרים" בכל המצבים (בימים, בלילות ולהביא לימות המשיח), כנ"ל בנוגע לראב"ע. | ולהוסיף, שהרמב"ם חי '''שבעים שנה'''{{הערה|סדר הדורות ד"א תתקכ"ז. שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רמב"ם בסופו. – ולהעיר שהרמב"ם חי ע' שנה פחות פ"ג יום (סה"ד שם, ממאור עינים ספכ"ה) – פ"ג יום בין הסתלקותו בכ"ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ"ג יום אלו נשלמו ע"י הפ"ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ"ש הרמב"ם בסוף מנין המצוות ע"ס ההלכות שבהקדמת ספרו).}}, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", שמורה שאצלו היתה בגלוי השלימות שקשורה ל"הרי אני כבן שבעים שנה" לפעול "יציאת מצרים" בכל המצבים (בימים, בלילות ולהביא לימות המשיח), כנ"ל בנוגע לראב"ע. | ||
וע"פ הידוע{{הערה|תניא אגה"ק | וע"פ הידוע{{הערה|תניא אגה"ק ס[[אגרת הקודש סימן כ"ז|ז"ך]]־[[אגרת הקודש סימן כ"ח|כח]].}} שביום ההילולא של צדיק "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" עולים למעלה, וזה מאיר ומתגלה למטה ו"פועל{{הערה|[[תהלים פרק ע"ד|תהלים עד, יב]].}} ישועות בקרב הארץ" – מובן, שביום כ"ף טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, נמצאים בגלוי "כל מעשיו ותורתו ועבודתו" של הרמב"ם – בחיבור ספר "משנה תורה" בארץ מצרים, וכל שאר עניני עבודה שלו במשך שבעים שנות חייו – וזה "פועל ישועות בקרב הארץ", בקרב הארץ דמצרים{{הערה|ראה וארא ח, יח.}} (מיצרים וגבולים דעולם), באופן שזה נעשה מורה דרך ו"מורה הנבוכים"{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ו ע' 30. וש"נ.}} דבנ"י בכל הדורות שלאח"ז. | ||
ועפ"ז מובן החידוש דה"אכילה" בשבת פ' שמות בשנה זו – כיון שבאה ע"י העבודה והטירחא בערב שבת זה, כל מעשיו ותורתו ועבודתו שהכין הרמב"ם במשך שבעים שנות חייו, הנמצאים כולם בגלוי והם "פועל ישועות בקרב הארץ" בערב שבת זו; הרי מובן מכך מה זה מוסיף בעבודת שבת זו, העבודה לפעול "גאולת ישראל" במצב ד"הבאים מצרימה" בגלות! | ועפ"ז מובן החידוש דה"אכילה" בשבת פ' שמות בשנה זו – כיון שבאה ע"י העבודה והטירחא בערב שבת זה, כל מעשיו ותורתו ועבודתו שהכין הרמב"ם במשך שבעים שנות חייו, הנמצאים כולם בגלוי והם "פועל ישועות בקרב הארץ" בערב שבת זו; הרי מובן מכך מה זה מוסיף בעבודת שבת זו, העבודה לפעול "גאולת ישראל" במצב ד"הבאים מצרימה" בגלות! | ||
| שורה 158: | שורה 159: | ||
עד – כסיום הרמב"ם – "מלאה{{הערה|ישעי' יא, ט.}} הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים".{{הערות שוליים}} | עד – כסיום הרמב"ם – "מלאה{{הערה|ישעי' יא, ט.}} הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים".{{הערות שוליים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|ב]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|א]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|א]] | ||