משתמש:יחי המלך המשיח בכובע/לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח א: הבדלים בין גרסאות בדף

וכידוע מאמר הצ"צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר"ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו"ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' "מלאה הארץ דעה את ה' גו'"{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, ט]]. ובארוכה – רמב"ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי"ש (ושם הל' תשובה רפ"ט).}}]; ומספר שנים לפנ"ז נדפס התו"א (בשנת תקצ"ז{{הערה|ראה [[היום יום ג' שבט|היום יום ע' טז]]. ובכ"מ.}}) – שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה"יתפרנסון"{{הערה|לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו"ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ"ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר"י זלה"ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ"ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. – ראה גם כן הקדמת הרח"ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה"יפוצו"{{הערה|אגה"ק דהבעש"ט – נדפסה בסו"ס בן פורת יוסף. ובכ"מ.}} דמעיינות הבעש"ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ"ד (לקו"ד ח"א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת"ק{{הערה|עיין אוה"ח ר"פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.

יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם – שעי"ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר "גרם" להתפתחות חכמות העולם – וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה"ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?

ב. העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, "בשביל התורה ובשביל ישראל"{{הערה|אותיות דרע"ק ב'. פרש"י ר"פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב"ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו" – ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע"י ישראל, לעבודת ה'.

ג. בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ"ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו"ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) – כיון שכל האויר וההשקפה של דל"ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב"ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) – ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב"ם פ"ב דהל' ע"ז ה"ב: צוונו הקב"ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע"ד עבודתה כו' (עיי"ש ובה"ג).}} '''וכו''''.