11,494
עריכות
ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת ערב ראש השנה תשנ"ב אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה (הצגת מקור)
גרסה מ־15:21, 3 באפריל 2025
, 3 באפריל 2025אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ח. די שייכות הנ"ל פון ערב ראש השנה מיט דער גאולה שטייט נאָכמער בהדגשה בערב ראש השנה בקביעות שנה זו – הן בימי השבוע, אַז דאָס קומט אויס ביום ראשון בשבוע, און הן בכללות השנה – שנת ה'תשנ"ב: | ח. די שייכות הנ"ל פון ערב ראש השנה מיט דער גאולה שטייט נאָכמער בהדגשה בערב ראש השנה בקביעות שנה זו – הן בימי השבוע, אַז דאָס קומט אויס ביום ראשון בשבוע, און הן בכללות השנה – שנת ה'תשנ"ב: | ||
ווען ערב ראש השנה איז ביום ראשון בשבוע, קומט אויס אַז ער איז צווישן צוויי ימי סגולה – צווישן יום השבת קודש און ראש השנה. וע"פ הידוע אַז אַלע ענינים אין קדושה זיינען בדיוק, איז מובן אַז דער טאָג פון ערב ר"ה האָט בכח צו מחבר זיין די צוויי קצוות פון שבת און ראש השנה: שבת איז "מיקדשא וקיימא" | ווען ערב ראש השנה איז ביום ראשון בשבוע, קומט אויס אַז ער איז צווישן צוויי ימי סגולה – צווישן יום השבת קודש און ראש השנה. וע"פ הידוע אַז אַלע ענינים אין קדושה זיינען בדיוק, איז מובן אַז דער טאָג פון ערב ר"ה האָט בכח צו מחבר זיין די צוויי קצוות פון שבת און ראש השנה: שבת איז "מיקדשא וקיימא"<ref>ביצה יז, א.</ref> מלמעלה, משא"כ ראש השנה ווערט נתקדש דורך אידן (ישראל דקדשינהו לזמנים<ref>ברכות מט, א.</ref>). און דורך דעם טאָג פון ערב ראש השנה בינתיים ווערט דער חיבור פון ביידע ענינים, אַז די קדושה פון שבת וואָס איז למעלה מכל העולמות (מיקדשא וקיימא מלמעלה) ווערט נמשך כמו שהיא אין ראש השנה; און אַזוי אויך לאידך גיסא, ווערט נתגלה ווי יעדער איד איז אַ "בעה"ב" (זייענדיק בדרגת מלך כנ"ל) אויף שבת און איז משפיע אין שבת, ביז – ווי יעדער איד ווערט בעה"ב אויף (ברענגען דעם) "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"<ref>תמיד בסופה.</ref>. | ||
ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג | ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו האָט מען די מעלה, אַז ראש השנה קומט אין אַ המשך פון דריי ספּעציעלע טעג נאָכאַנאַנד<ref>ראה בארוכה השיחה דיום השבת – [[שיחת נצבים תנש"א - התוועדויות|ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א]].</ref>: (א) יום השבת קודש, פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, וועלכער ווערט אָנגערופן בתורה<ref>בראשית א, ה.</ref> "יום אחד", על שם וואָס הקב"ה הי' יחיד בעולמו<ref>ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.</ref>. וענין זה פון יום ראשון דמעשה בראשית חזר'ט זיך איבער בכל יום ראשון<ref>ראה [[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] כה, א. ובכ"מ.</ref>, ווי מ'זעט עס אין שירו של יום וואָס מ'זאָגט דעמולט "לה' הארץ ומלואה"<ref>[[תהלים פרק כ"ד|תהלים כד, א]].</ref>. ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה<ref>תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.</ref> היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"<ref>ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 ואילך).</ref>. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, וואָס ביום זה נבראת מחלוקת<ref>ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.</ref> – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (ווי מחלוקת שמאי והלל) וואָס "סופה להתקיים"<ref>אבות פ"ה מי"ז.</ref>, סיי די מעלה פון שמאי (גבורה<ref name=":2">ראה זח"ג רמה, א. תניא [[אגרת הקודש סימן י"ג|אגה"ק סי"ג]]. ועוד.</ref>) און סיי די מעלה פון הלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), דורך אַ כח נעלה משניהם וואָס איז זיי מחבר<ref>ראה [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב]] (סה"ש שם ע' 17 ואילך. ע' 33 ואילך).</ref> – דער כח פון משה, ר"ת משה שמאי הלל, וואָס הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון. | ||
וואָס דאָס איז נוסף אויף דער מעלה משולשת פון דער שנה חדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), און "תמימות" בשלימות פון "שבע שבתות תמימות", ווי גערעדט | וואָס דאָס איז נוסף אויף דער מעלה משולשת פון דער שנה חדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), און "תמימות" בשלימות פון "שבע שבתות תמימות", ווי גערעדט פריער<ref>[[ברכת ערב ראש השנה לאחרי התרת נדרים תשנ"ב - מוגה|לאחרי התרת נדרים]] (לעיל ס"ע 340 ואילך). וראה בארוכה – [[שיחת נצבים וילך וראש השנה תשנ"ב - מוגה|שיחת יום ב' דר"ה]] (סה"ש שם ע' 12 ואילך).</ref>. | ||
ט. די ראשי־תיבות פון דעם מספר השנה ה'תשנ"ב האָבן אידן קובע געווען – | ט. די ראשי־תיבות פון דעם מספר השנה ה'תשנ"ב האָבן אידן קובע געווען – '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל: | ||
"נפלאות בכל" מיינט בפשטות, אַז עס וועלן זיין (הי' תהא – לשון הבטחה ולשון ציווי ונתינת כח) נפלאות אין אַלץ, אין אַלע ענינים פון דעם יאָר. וואָס דאָס איז דורך דעם וואָס עס קומט תיכף ומיד די גאולה האמיתית והשלימה, האָט מען דעמולט "נפלאות בכל". | "נפלאות בכל" מיינט בפשטות, אַז עס וועלן זיין (הי' תהא – לשון הבטחה ולשון ציווי ונתינת כח) נפלאות אין '''אַלץ''', אין אַלע ענינים פון דעם יאָר. וואָס דאָס איז דורך דעם וואָס עס קומט תיכף ומיד די גאולה האמיתית והשלימה, האָט מען דעמולט "נפלאות בכל". | ||
ובביאור הדברים: "בכל" באַווייזט אויף תכלית שלימות הברכה כולל די שלימות פון גאולה האמיתית והשלימה – ווי חז"ל | ובביאור הדברים: "בכל" באַווייזט אויף תכלית שלימות הברכה כולל די שלימות פון גאולה האמיתית והשלימה – ווי חז"ל זאָגן<ref>ב"ב טז, סע"ב ואילך.</ref> אַז "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין '''העולם הבא''', אלו הן אברהם יצחק ויעקב, אברהם דכתיב בי'<ref>חיי שרה כד, א.</ref> בכל יצחק<ref>ולהעיר שלע"ל יקראו ליצחק כי אתה אבינו (שבת פט, ב).</ref> דכתיב בי'<ref>תולדות כז, לג.</ref> מכל ויעקב דכתיב בי'<ref>וישלח לג, יא.</ref> כל". דאָס הייסט, אַז "בכל" איז פאַרבונדן מיט דער שלימות פון עולם הבא<ref>ראה אוה"ת חיי שרה קכה, ב. וראה ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך כל ע' קלב ואילך. וש"נ.</ref>, די גאולה האמיתית והשלימה, וואָס דעמולט וועט מען האָבן "כל" – אַלץ בשלימות. | ||
ובשרש הענינים: "כל" גייט אויף די ה' ספירות (וואָס זיינען כולל אַלע ספירות) פון חסד ביז הוד, ווי זיי שטייען בשלימות (כל א' כלול מעשר) – איז דאָס בגימטריא כל (חמשים). און "בכל מכל כל" איז ווי די שלימות פון "כל" (גאולה) ווערט נמשך אין אַלע ג' קוים (כנגד די ג' אבות), וועלכע זיינען כולל אַלע פרטים. | ובשרש הענינים: "כל" גייט אויף די ה' ספירות (וואָס זיינען כולל אַלע ספירות) פון חסד ביז הוד, ווי זיי שטייען בשלימות (כל א' כלול מעשר) – איז דאָס בגימטריא כל (חמשים). און "בכל מכל כל" איז ווי די שלימות פון "כל" (גאולה) ווערט נמשך אין אַלע ג' קוים (כנגד די ג' אבות), וועלכע זיינען כולל אַלע פרטים. | ||
וויבאַלד אַז יעדער איד – אנשים נשים וטף – איז אַ יורש פון אַלע און יעדערן פון די ג' אבות, און יעדער איד האָט אין זיך אַלע דריי | וויבאַלד אַז יעדער איד – אנשים נשים וטף – איז אַ יורש פון אַלע און יעדערן פון די ג' אבות, און יעדער איד האָט אין זיך אַלע דריי אבות<ref>ראה [[תורה אור וארא|תו"א ר"פ וארא]]. ועוד.</ref>, איז פאַרשטאַנדיק אַז יעדער איד באַקומט בפשטות "בכל מכל כל", ווי יעדערער זאָגט אין סיום פון ברכת המזון: "כמו שברך את אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל כן יברך אותנו כולנו יחד בברכה שלימה", | ||
ובפשטות – אַז יעדער איד באַקומט "בכל מכל כל" ברוחניות, און "בכל מכל כל" בגשמיות, מיט אַלע פירושים שבדבר, אָנהויבנדיק פון דעם פירוש העיקרי – אַז נאָך אין די לעצטע רגעים פון גלות זאָל יעדער איד האָבן "בכל מכל כל", אַז אַלע זיינע ענינים זאָלן זיין באופן הכי טוב והכי מושלם ("לא חסרו שום טובה" | ובפשטות – אַז יעדער איד באַקומט "בכל מכל כל" ברוחניות, און "בכל מכל כל" בגשמיות, מיט אַלע פירושים שבדבר, אָנהויבנדיק פון דעם פירוש העיקרי – אַז נאָך אין די לעצטע רגעים פון גלות זאָל יעדער איד האָבן "בכל מכל כל", אַז אַלע זיינע ענינים זאָלן זיין באופן הכי טוב והכי מושלם ("לא חסרו שום טובה"<ref>פרש"י ב"ב שם.</ref>), | ||
ועוד ועיקר – אַז דאָס ברענגט גלייך תכלית השלימות פון "בכל מכל כל" – די גאולה האמיתית והשלימה, ובפשטות ובגשמיות – בהתאם צו ברכת המזון פון | ועוד ועיקר – אַז דאָס ברענגט גלייך תכלית השלימות פון "בכל מכל כל" – די גאולה האמיתית והשלימה, ובפשטות ובגשמיות – בהתאם צו ברכת המזון פון אידן<ref>שהוא הברכה היחידה מן התורה (ברכות מח, ב. רמב"ם ריש הל' ברכות. סדר ברה"נ לאדה"ז בתחלתו). וגם להדיעות שברכת התורה היא מה"ת – אין זה קשור עם גשמיות העולם וארץ ישראל כ"כ כמו ברכת המזון ("ואכלת ושבעת גו'").</ref> (וואו מ'בעט "בכל מכל כל"): "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"<ref>עקב ח, י.</ref> – אַז מ'באַקומט ארץ ישראל בפשטות, ותיכף באופן של ירושה וכיבוש וחלוקת הארץ, און אַלע אידן געפינען זיך דאָרט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"<ref>לשון הכתוב – מלכים־א ה, ה.</ref>, בגאולה האמיתית והשלימה, | ||
ובאופן אַז דאָס פועל'ט אויך אויפן עבר, אַז אע"פ וואָס ברגע זה ממש איז משיח עדיין לא בא, איז בשעת ער וועט קומען ברגע לאחרי זה – וועט ער איבערמאַכן (דורך אַריינשטעלן דעם אל"ף פון אלופו של | ובאופן אַז דאָס פועל'ט אויך אויפן עבר, אַז אע"פ וואָס ברגע זה ממש איז משיח עדיין לא בא, איז בשעת ער וועט קומען ברגע לאחרי זה – וועט ער איבערמאַכן (דורך אַריינשטעלן דעם אל"ף פון אלופו של עולם<ref>ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לג, ג. ובכ"מ. וראה סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 504 ואילך. ע' 520 ואילך.</ref>) אויך די רגעים שלפני זה (פון "גולה") אַז זיי זאָלן זיין אַ חלק פון גאולה. | ||
י. ולסיכום: | י. ולסיכום: | ||
שטייענדיק אין דעם יום סגולה פון ערב ראש השנה ה'תשנ"ב, הי' תהא שנת נפלאות בכל – וואָס ער איז אויך דער יום הולדת פון דעם צמח־צדק – ובסיום וחותם פון חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" | שטייענדיק אין דעם יום סגולה פון ערב ראש השנה ה'תשנ"ב, הי' תהא שנת נפלאות בכל – וואָס ער איז אויך דער יום הולדת פון דעם צמח־צדק – ובסיום וחותם פון חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי"<ref>שה"ש ו, ג. וראה אבודרהם סדר ר"ה ופירושה פ"א. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד (קטו, ב). פע"ח שער ר"ה פ"א. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו). של"ה במסכת ר"ה שלו (ריג, א). [[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] (לב, א). ועוד.</ref>, מיט די אַלע פינף ראשי תיבות פון אלול כנגד די ג' קוים ועמודים פון תורה עבודה וגמילות חסדים, און תשובה וגאולה<ref>ראה לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך, וש"נ.</ref> – איז אַ זיכערע זאַך אַז שטייענדיק אין אַ מצב פון "ודודי לי" בענטשט דער אויבערשטער יעדער איד און אַלע אידן נאָך אין חודש אלול מיט "בכל מכל כל", "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"<ref>ברכה השלישית דברהמ"ז.</ref>, סיי ברוחניות און סיי בגשמיות, און סיי שניהם יחד, ביז אין אַן אופן אַז זיי ווערן איין זאַך. | ||
וע"פ פס"ד הטור הנ"ל אַז שוין בערב ראש השנה זיינען אידן "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" – איז מובן אַז נאָך בערב ראש השנה באַקומט מען שוין די התחלה פון אַלע המשכות והשפעות ואורות, ועאכו"כ – אַלע כחות, סיי ברוחניות סיי בגשמיות. | וע"פ פס"ד הטור הנ"ל אַז שוין בערב ראש השנה זיינען אידן "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים" – איז מובן אַז נאָך בערב ראש השנה באַקומט מען שוין די התחלה פון אַלע המשכות והשפעות ואורות, ועאכו"כ – אַלע כחות, סיי ברוחניות סיי בגשמיות. | ||
ועוד והוא העיקר – אַז תיכף | ועוד והוא העיקר – אַז תיכף ו'''מיד''' ממש בערב ראש השנה זה, יום הולדת פון צמח־צדק – ווערט נתגלה משיח צדקנו, באופן פון "מראה באצבעו ואומר זה"<ref>ל' חז"ל – שמו"ר ספכ"ג. וראה תענית בסופה.</ref>: אָט איז משיח ווי ער ווערט אָנגערופן "צמח", אָט איז משיח ווי ער וועט אָנגערופן "צדק", אָט איז משיח ווי ער ווערט אָנגערופן "יוסף יצחק" (דער נאָמען פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), ועוד ועיקר – אָט איז משיח ווי ער ווערט אָנגערופן "דוד מלכא משיחא", צוזאַמען מיט משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון", צוזאַמען מיט ישראל הבעש"ט און אַלע רבותינו נשיאינו – ובאופן פון "מיד" (כנ"ל ס"ז), תיכף ומיד ממש. | ||
ובפשטות – אַז "וילך" יעדער איד און אַלע אידן פון גלות אין גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, | ובפשטות – אַז "וילך" יעדער איד און אַלע אידן פון גלות אין גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, | ||
און "וילך" אַלע אידן – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" | און "וילך" אַלע אידן – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא י, ט.</ref> – תיכף ומיד – "ארו עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.</ref> – אין ארץ הקודש, און מ'פּראַוועט דאָרט ראש השנה, | ||
און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש השלישי והמשולש, "מקדש אד' כוננו ידיך", און דאָרטן גופא – אין קדש הקדשים, וואו עס געפינט זיך דער אבן השתי' שממנה הושתת | און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש השלישי והמשולש, "מקדש אד' כוננו ידיך", און דאָרטן גופא – אין קדש הקדשים, וואו עס געפינט זיך דער אבן השתי' שממנה הושתת העולם<ref>יומא נד, ב.</ref> | ||
– דער אבן השתי' וועלכער שטייט גאַנץ ובגלוי אויך בזמן הזה בלי שינויים אין מקום קדש הקדשים בבית המקדש – וואָס דעריבער פאַרשטאַרקט דאָס די טענה און תביעה פון אידן אויף דער גאולה, טענה'נדיק אַז מ'זעט שוין איצטער בגלוי בעולם הזה התחתון דעם אבן השתי', וואָס זי איז דער יסוד פון גאַנץ עוה"ז אויך איצטער – וואָרום זי איז געבליבן גאַנץ אָן שינויים במקומה. | – דער אבן השתי' וועלכער שטייט גאַנץ ובגלוי אויך בזמן הזה בלי שינויים אין מקום קדש הקדשים בבית המקדש – וואָס דעריבער פאַרשטאַרקט דאָס די טענה און תביעה פון אידן אויף דער גאולה, טענה'נדיק אַז מ'זעט שוין איצטער בגלוי בעולם הזה התחתון דעם אבן השתי', וואָס זי איז דער יסוד פון גאַנץ עוה"ז אויך איצטער – וואָרום זי איז געבליבן גאַנץ אָן שינויים במקומה. | ||
און צוזאַמען מיט דעם בית המקדש השלישי ווערט מקויים "ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" | און צוזאַמען מיט דעם בית המקדש השלישי ווערט מקויים "ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו"<ref>הושע ו, ב. וראה במפרשים שם.</ref>, חיים אמיתיים ונצחיים, אָנהויבנדיק פון חיים כפשוטם – אַ כתיבה וחתימה טובה לכל אחד ואחת מישראל, מיט חיים בפשטות – אַ גוף בריא און אַ נשמה בריאה, סיי בגשמיות סיי ברוחניות. | ||
און תיכף ומיד ממש ווערט דאָס אַלץ איבערגעטראָגן אין ארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, אין דער גאולה השלישית, וועלכע איז אויך כולל די גאולה העשירית, גאולה שאין אחרי' | און תיכף ומיד ממש ווערט דאָס אַלץ איבערגעטראָגן אין ארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, אין דער גאולה השלישית, וועלכע איז אויך כולל די גאולה העשירית, גאולה שאין אחרי' גלות<ref>מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.</ref> (ווי מ'זאָגט עס אויך אין סדר של פסח, וואָס "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"<ref>מיכה ז, טו.</ref>). | ||
ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש, ובפרט אַז מ'שטייט אין אַ יום סגולה פון ערב ראש השנה מיט אַלע זיינע מעלות, | ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש, ובפרט אַז מ'שטייט אין אַ יום סגולה פון ערב ראש השנה מיט אַלע זיינע מעלות, | ||
ובפרט אַז יעדערער וועט זיכער אויסנוצן דעם טאָג אויף מוסיף זיין אין עניני צדקה און אין כמה ענינים טובים, ובמיוחד – אין דעם ענין שהזמן גרמא – יום הולדת פון צמח־צדק – דורך לערנען מתורתו און מקיים זיין הוראותיו. | ובפרט אַז יעדערער וועט זיכער אויסנוצן דעם טאָג אויף מוסיף זיין אין עניני צדקה און אין כמה ענינים טובים, ובמיוחד – אין דעם ענין שהזמן גרמא – יום הולדת פון צמח־צדק – דורך לערנען מתורתו און מקיים זיין הוראותיו. | ||
וכאמור – ביום זה עצמו זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. | וכאמור – ביום זה עצמו זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.{{הערות שוליים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]] | ||