משנה/ברכות פרק ב
| משנה |
|---|
| ברכות |
| פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט |
משנה א
היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא: אם כיוון לבו – יצא, ואם לאו – לא יצא[1]. בפרקים – שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע – שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: באמצע – שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד; בפרקים – שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.
משנה ב
אלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה ל"שמע", ובין "שמע" ל"והיה אם שמוע", בין "והיה אם שמוע" ל"ויאמר", בין "ויאמר" ל"אמת ויציב". רבי יהודה אומר: בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" – לא יפסיק. אמר רבי יהושע בן קרחה: למה קדמה (פרשת) "שמע" ל"והיה אם שמוע"? אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. "והיה אם שמוע" ל"ויאמר"? ש"והיה אם שמוע" נוהג ביום ובלילה, "ויאמר" אינו נוהג אלא ביום.
משנה ג
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו – יצא. רבי יוסי אומר: לא יצא. קרא ולא דקדק באותיותיה, רבי יוסי אומר: יצא, רבי יהודה אומר: לא יצא. הקורא למפרע – לא יצא. קרא וטעה – יחזר למקום שטעה.
משנה ד
האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאינן רשאין לעשות כן בתפילה.
משנה ה
חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפלו שעה אחת.
משנה ו
רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שאבל אסור לרחוץ? אמר להם: איני כשאר כל אדם, אסטניס אני.
משנה ז
וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.
משנה ח
חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון – קורא. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול את השם – יטול.
הערות שוליים
- ↑ לא מופיע בדפוס ווילנא.