לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וישלח ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים ===

החידוש שבעבודתו של יעקב בפרשיות וישלח (וישלח יעקב) וישב (וישב יעקב) לגבי עבודתו בפרשיות ויצא (ויצא יעקב) ותולדות ("אלה תולדות יצחק" ("יעקב ועשו האמורים בפרשה"{{הערה|פרש"י ר"פ תולדות.}})), שפרשיות וישלח וישב הם '''בגמר עבודת הבירורים''' (הן הבירורים דלבן והן הבירורים דעשו), ועד כדי כך שיעקב מוכן כבר להמעמד ומצב '''דימות המשיח''', שלכן: (א) "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר"{{הערה|ריש פרשתנו.}}, ששלח להודיעו ש"נגמר ונשלם . . בתכלית השלימות . . הבחי' ומדרגות . . '''כולם''' נתבררו ונתקנו כו'"{{הערה|שם=:4|תו"א ריש פרשתנו. ובארוכה תו"ח שם. ובכ"מ.}}, והגיע הזמן לילך '''יחדיו''' להגאולה{{הערה|וי"ל שזהו א' הטעמים ששלח "מלאכים '''ממש'''" (פרש"י ריש פרשתנו), מבלי להתחשב בכבודם של המלאכים (שלא להטריחם), ועוד ועיקר, מבלי להתחשב בכך שבשעה שהולכים בשליחותו (של יעקב) אינם יכולים למלא שליחותו של הקב"ה (כיון ש"אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" (פרש"י וירא יח, ב)) – מפני גודל החשיבות שבשליחות זו בנוגע '''להגאולה''', שהיא תכלית השלימות דכל הבריאה כולה (כולל גם בריאת המלאכים).}}, "אבוא אל אדוני שעירה"{{הערה|פרשתנו לג, יד.}}, כמו "בימי המשיח, שנאמר{{הערה|עובדי' בסופו.}} (בסיום וחותם ההפטרה דפרשת '''וישלח''') ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה"{{הערה|פרש"י פרשתנו שם.}}, (ב) "וישב יעקב", "ביקש יעקב לישב בשלוה"{{הערה|רש"י ר"פ וישב.}} – וישב בשלוה בפועל עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף, ועוה"פ בשלוה בארץ מצרים (קל"א – קמ"ז לחייו), ועד דזמן קיום היעוד דה"שלוה" האמיתית שבימות המשיח, שאז יהי' שלימות הענין ד"פדה בשלום נפשי"{{הערה|ומודגש ביותר ביום השלישי דפרשת וישב – כיון שהפסוק "פדה בשלום נפשי" הוא בשיעור תהלים דיום השלישי כפי שנחלק לימי השבוע (כנ"ל ס"א). ולהעיר, ש"שלישי" הו"ע השלום, כיון שעל ידו נעשה החיבור והיחוד דעליון ותחתון (כנ"ל ס"ו־ט).}}, כפי שמבאר אדמו"ר האמצעי{{הערה|ד"ה פדה בשלום נפשי בשערי תשובה (ח"א פי"א – נה, ד). – ויש לומר, שהביאור ב"שערי '''תשובה'''" רומז על השייכות דימות המשיח לעבודת התשובה, "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), ו"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" (ראה זח"ג קנג, ב), כי, עבודת התשובה עיקרה מצד עבודתם של ישראל (לבנה), ובזה מודגש יותר הענין ד"ישראל וקוב"ה כולא חד" ("והי' אור הלבנה כאור החמה"), ע"ד האמור לעיל (ס"ז) במעלת חודש השלישי דחדשי החורף לגבי חודש השלישי דחדשי הקיץ.}} שאמיתת ושלימות הענין ד"פדה בשלום נפשי" יהי' בימות המשיח (באופן נעלה יותר אפילו מכמו שהי' בזמן דוד ושלמה{{הערה|וי"ל, שבזמן דוד ושלמה, דור הי"ד והט"ו שבו נתמלא דיסקוס של לבנה (שמו"ר שבהערה 2), מודגש בעיקר מילוי ושלימות אור הלבנה שמקבלת מהחמה, ובימות המשיח תהי' שלימות הלבנה כמו החמה, ששניהם שוים.}}).

והחילוק שבין מעמדו ומצבו של יעקב כשעוסק בעבודת הבירורים למעמדו ומצבו בגמר עבודת הבירורים (שמוכן לימות המשיח), הוא, ע"ד ובדוגמת החילוק בין מעמדה ומצבה של הלבנה כפי שמקבלת מהחמה למעמדה ומצבה כששניהם שוים:

וע"פ הידוע שמיעוט הלבנה ("לכי ומעטי את עצמך"{{הערה|חולין שם.}} להיות "מאור הקטן") הוא מפני שבירת הכלים דתוהו שנפלו ניצוצות הקדושה למטה, ולכן נעשית הירידה דספירת המלכות (לבנה) להיות בבחי' מקבל, לירד לבי"ע כדי לברר הניצוצות דתוהו – נמצא, שמעמדה ומצבה של הלבנה שצריכה לקבל מהחמה הוא לצורך עבודת הבירורים, אבל בגמר עבודת הבירורים, לא תהי' הלבנה בבחי' מקבל, אלא יהי' אור הלבנה כאור החמה, "שני המאורות הגדולים"{{הערה|ראה גם סה"מ פר"ת ע' קסז.}}.

ובפשטות – שתיכף ומיד ממש (בהמשכה של התוועדות זו, עוד לפני תפלת המנחה) מתקיימת בקשת יעקב (בשם ועבור ובשליחות כביכול דכאו"א מישראל) "לישב בשלוה" (שקורין במנחה) '''בפועל ובגלוי''' (כיון שכבר לפנ"ז נתקיים היעוד "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה"), ונתקיים "אך צדיקים גו' ישבו ישרים את פניך"{{הערה|תהלים קמ, יד.}}, בביהמ"ק השלישי, ושם תערך ההתוועדות הגדולה דחנוכת ביהמ"ק השלישי במעמד כל בנ"י ("כל יושבי' עלי'"{{הערה|ערכין לב, סע"ב.}}), עוד לפני ימי חנוכה, ובימי חנוכה יתוסף עוד יותר ("מוסיף והולך") בשלימות הגאולה באופן ד"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון"{{הערה|תהלים פד, ח.}}.

[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח|א]]

[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח חלק א]]