שיחת כ"ח ניסן תש"נ - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

== שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ ==

=== – לאחרי תפלת מנחה – ===

ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה – בימי חודש ניסן{{הערה|שאין אומרים בו תחנון (טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתכ"ט ס"ב (ס"ח). סידור אדה"ז לפני "למנצח גו' יענך").}}, שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל"{{הערה|פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) עה"פ בא יב, ב.}}, ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן"{{הערה|ראה ברכות נז, רע"א, ובפרש"י וחדא"ג מהרש"א שם.}}, כפי ש­מזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו – שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישים{{הערה|להעיר שהעילוי דשנת החמישים – יובל – קשור עם ענין הגאולה, "עלמא דחירו" (ראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. וש"נ).}}, וסימנה (כהר"ת שנת­פרסם בתפוצות ישראל{{הערה|ראה רמב"ם ריש הל' ממרים. שם פ"ב ה"ב ואילך.}}) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן – יותר משלשה{{הערה|העילוי ד"חזקה" – "בתלת זימני הוי חזקה" (ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ).}} שבועות{{הערה|ועומדים ביום שבו מסיימים שבוע הרביעי – כ"ח ניסן, שרומז גם על ה"'''כח'''" ד"ניסן".}}, ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהרא{{הערה|ודוגמתו בישראל – שדומין ללבנה ומונין ללבנה (סוכה כט, א).}} (ד­חודש ניסן) באשלמותא"{{הערה|זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.}} ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני"{{הערה|להעיר ש"שמיני" קשור ורומז על ענין הגאולה – כמארז"ל (ערכין יג, ב) כינור של ימות המשיח של שמונה נימין.}}, ככל ה"סימנים"{{הערה|להעיר ש"סימן" בשלימותו הוא (לא רק בירור הדבר, אלא) גם פועל את הדבר, כידוע בנוגע לסימני טהרה (בפרשת השבוע דמינה אזלינן) – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מאכלות אסורות. ועוד.}} הטובים שבכל הנ"ל.

ה. וכן יש לעורר ע"ד ההוספה '''בצדקה''' – ובהקדמה:

ולכן, כדאי ונכון שבקשר להנ"ל יוסיפו גם בנתינת הצדקה בסכום השוה למזון סעודות היום (תמורת תענית) – סכום השוה לשתי סעודות, ומה טוב סכום השוה לשלש סעודות, כמנהג הרגיל דרוב בנ"י בימינו אלה{{הערה|כיון שבחסדי ה' נתבטל "צוק העתים" כפשוטו – שהי' בדורות שלפנ"ז.}}, ו­עאכו"כ בנוגע לנתינת הצדקה, אשר, ע"פ פס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' איסורי המזבח בסופן.}} ש"כל דבר שהוא לשם הא­ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב. . וכן הוא אומר{{הערה|ויקרא ג, טז.}} כל חלב לה' וגו'", בודאי שיש להוסיף וליתן לצדקה סכום דשלש סעודות, בזמן שירצה כאו"א.

ז. ויה"ר – והוא העיקר – שהדי­בור וההחלטות הטובות בכהנ"ל ימהרו ויזרזו ויקדימו עוד יותר את קיומה של ההבטחה "טראַכט גוט '''וועט זיין גוט'''" ב­פועל ממש, ומתחיל מהטוב האמיתי והעיקרי – גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לכאו"א מהנוכחים שיחיו ב' שטרות של דולר – שליחות­ מצוה ליתן לצדקה].

[[קטגוריה:ספר השיחות תש"נ]]

[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לז]]