ברכת ערב י"א ניסן תש"נ - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/")
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
{{ספר השיחות תש"נ}}
 
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ ==
== ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ ==
=== – אחרי תפלת ערבית – ===
=== – אחרי תפלת ערבית – ===


א. לכל לראש – אמן כן יהי רצון אויף כל האמור לעיל<ref>בברכת אנ"ש שי'.</ref>, ובפרט אויף דער ברכה פון גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וואָס אויף דעם במיוחד זאָגט מען דעם לשון: "אמן כן יהי רצון" (כמובן פון דברי הרמב"ם<ref>הל' פרה אדומה ספ"ג שסיומה "אכי"ר" (כן הוא בספרי הדפוס הנפוצים). ע"פ הפס"ד כן צ"ל '''חתימת''' כל כיו"ב. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך.</ref>). – כולל ברכות אלו שבמכתבים וכיו"ב.
{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. לכל לראש – אמן כן יהי רצון אויף כל האמור לעיל{{הערה|בברכת אנ"ש שי'.}}, ובפרט אויף דער ברכה פון גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וואָס אויף דעם במיוחד זאָגט מען דעם לשון: "אמן כן יהי רצון" (כמובן פון דברי הרמב"ם{{הערה|הל' פרה אדומה ספ"ג שסיומה "אכי"ר" (כן הוא בספרי הדפוס הנפוצים). ע"פ הפס"ד כן צ"ל '''חתימת''' כל כיו"ב. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך.}}). – כולל ברכות אלו שבמכתבים וכיו"ב.


דער אויבערשטער זאָל ממלא זיין משאלות לבבם לטובה, און משאלות לבב כל אחד ואחת מישראל בתוך כלל ישראל, אנשים נשים וטף, כולל ובמיוחד – די ברכות און גוטע וואונטשן וואָס מ'האָט דאָ איצטער גערעדט, ביז ובמיו­חד די ברכה אויף דער גאולה האמיתית והשלימה.
דער אויבערשטער זאָל ממלא זיין משאלות לבבם לטובה, און משאלות לבב כל אחד ואחת מישראל בתוך כלל ישראל, אנשים נשים וטף, כולל ובמיוחד – די ברכות און גוטע וואונטשן וואָס מ'האָט דאָ איצטער גערעדט, ביז ובמיו­חד די ברכה אויף דער גאולה האמיתית והשלימה.


און זיכער וועט דער אויבערשטער מקיים זיין הבטחתו "ואברכה מברכיך"<ref name=":0">לך לך יב, ג.</ref>, אַז כל המברך מתברך<ref>ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.</ref>, בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"<ref>ב"ר פס"א, ד. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 422 ואילך.</ref>, און זי איז מידו המלאה הפתו­חה הקדושה והרחבה<ref>ברכה השלישית. ומן התורה האחרונה בברהמ"ז (ברכות מח, ב).</ref> – לכל אחד ואחת מישראל, בכל המצטרך לו (לה), ופשיטא בריאות הגוף און בריאות הנשמה לכאו"א עם כל בני ביתו, מיט הרחבה אין פרנסה גשמית און אין פרנסה רוח­נית, כולל בענין שהזמן גרמא – אַז אַלע הכנות לחג הפסח זאָלן זיין מתוך שמחה וטוב לבב סיי בגשמיות און סיי ברוח­ניות.
און זיכער וועט דער אויבערשטער מקיים זיין הבטחתו "ואברכה מברכיך"{{הערה|שם=:0|[[בראשית פרק יב|לך לך יב, ג]].}}, אַז כל המברך מתברך{{הערה|ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.}}, בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"{{הערה|ב"ר פס"א, ד. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 422 ואילך.}}, און זי איז מידו המלאה הפתו­חה הקדושה והרחבה{{הערה|ברכה השלישית. ומן התורה האחרונה בברהמ"ז (ברכות מח, ב).}} – לכל אחד ואחת מישראל, בכל המצטרך לו (לה), ופשיטא בריאות הגוף און בריאות הנשמה לכאו"א עם כל בני ביתו, מיט הרחבה אין פרנסה גשמית און אין פרנסה רוח­נית, כולל בענין שהזמן גרמא – אַז אַלע הכנות לחג הפסח זאָלן זיין מתוך שמחה וטוב לבב סיי בגשמיות און סיי ברוח­ניות.


ב. אין דעם קומט צו נאָכמער בשעת די משאלות לבבם איז פון אַ ריבוי אידן – און איז געזאָגט געוואָרן בדיבור, בגלוי ובפרהסיא, במעמד כו"כ עשיריות מישראל, ו"ברוב<ref>משלי יד, כח.</ref> עם – הדרת מלך", מלך מלכי המלכים הקב"ה – כידוע די מעלה פון אַ '''ציבור''' מישראל<ref>ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סק"א ס"ה. וראה [[אגרת הקודש סימן כ"ג|אגה"ק סכ"ג]]. ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י (וראה גם שם פ"ז). ועוד.</ref>, כמ"ש<ref>ישעי' נה, ו.</ref> "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", וארז"ל<ref>ר"ה יח, א. וש"נ. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.</ref> אַז בציבור איז הקב"ה "בהמצאו" און "קרוב" במשך כל השנה.
ב. אין דעם קומט צו נאָכמער בשעת די משאלות לבבם איז פון אַ ריבוי אידן – און איז געזאָגט געוואָרן בדיבור, בגלוי ובפרהסיא, במעמד כו"כ עשיריות מישראל, ו"ברוב{{הערה|משלי יד, כח.}} עם – הדרת מלך", מלך מלכי המלכים הקב"ה – כידוע די מעלה פון אַ '''ציבור''' מישראל{{הערה|ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סק"א ס"ה. וראה [[אגרת הקודש סימן כג|אגה"ק סכ"ג]]. ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י (וראה גם שם פ"ז). ועוד.}}, כמ"ש{{הערה|[[ישעיה פרק נה|ישעי' נה, ו]].}} "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", וארז"ל{{הערה|ר"ה יח, א. וש"נ. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.}} אַז בציבור איז הקב"ה "בהמצאו" און "קרוב" במשך כל השנה.


ובפרט אַז נוסף צו דער מעלה אין נפש (בקשת וברכת הציבור) קומט צו אויך המעלה מצד דעם מקום און דעם זמן: במקום – דער בית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובזמן – אין חודש ניסן, וואָס איז פאַרבונדן מיט "נסי ניסים" (כמובן פון דברי הגמרא קרוב לסיום וחותם מס' '''ברכות'''<ref>נז, רע"א ובפרש"י.</ref>), ובזה גופא – בשנת ה'תש"נ, ר"ת הי' תהי' שנת נסים.
ובפרט אַז נוסף צו דער מעלה אין נפש (בקשת וברכת הציבור) קומט צו אויך המעלה מצד דעם מקום און דעם זמן: במקום – דער בית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובזמן – אין חודש ניסן, וואָס איז פאַרבונדן מיט "נסי ניסים" (כמובן פון דברי הגמרא קרוב לסיום וחותם מס' '''ברכות'''{{הערה|נז, רע"א ובפרש"י.}}), ובזה גופא – בשנת ה'תש"נ, ר"ת הי' תהי' שנת נסים.


ומצד די אַלע מעלות (בנפש במקום ובזמן<ref>הג' ענינים דעולם שנה נפש שעליהם מיוסד כל ס' יצירה (אוה"ת יתרו ע' תתכג. ועוד).</ref>) – ווערן די אַלע ברכות און גוטע וואונטשן זיכער נתקבל ומקויים בפועל ביתר שאת וביתר עוז,
ומצד די אַלע מעלות (בנפש במקום ובזמן{{הערה|הג' ענינים דעולם שנה נפש שעליהם מיוסד כל ס' יצירה (אוה"ת יתרו ע' תתכג. ועוד).}}) – ווערן די אַלע ברכות און גוטע וואונטשן זיכער נתקבל ומקויים בפועל ביתר שאת וביתר עוז,


כולל ובמיוחד – די ברכה העיקרית (ווי מ'האָט פריער געזאָגט בדיבור ובפרהסיא): גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וואָס איז אויך אַן ענין שהזמן גרמא: "בניסן<ref>ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.</ref> נגאלו ובני­סן עתידין להגאל", ובפרט אַז אין חודש ניסן עצמו זיינען שוין דורך צוויי שב­תות<ref>להעיר משבת קיח, ב: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כו'.</ref>, און מ'גרייט זיך און מ'שטייט שוין בסמיכות ממש צו חג הפסח צוזאַ­מען מיט "גאולתנו ופדות נפשנו"<ref>הגש"פ ברכת "אשר גאלנו".</ref> – די חירות אמיתית פון יעדער אידן און פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
כולל ובמיוחד – די ברכה העיקרית (ווי מ'האָט פריער געזאָגט בדיבור ובפרהסיא): גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וואָס איז אויך אַן ענין שהזמן גרמא: "בניסן{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}} נגאלו ובני­סן עתידין להגאל", ובפרט אַז אין חודש ניסן עצמו זיינען שוין דורך צוויי שב­תות{{הערה|להעיר משבת קיח, ב: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כו'.}}, און מ'גרייט זיך און מ'שטייט שוין בסמיכות ממש צו חג הפסח צוזאַ­מען מיט "גאולתנו ופדות נפשנו"{{הערה|הגש"פ ברכת "אשר גאלנו".}} – די חירות אמיתית פון יעדער אידן און פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,


ותיכף ומיד ממש – ווי דער נתינת כח פון פרשת השבוע – "צו", "אין<ref>תו"כ ופרש"י ריש פרשתנו. וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו, ב): ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו', עיי"ש. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ריש פרשתנו.</ref> צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות", און דערפון קומט מען גלייך ובפרט ע"י הקריאה גלייך (קודם תפלת מנחה זו) צו "ויהי ביום השמיני" – דער ענין הגאו­לה<ref>ראה [[לקוטי תורה צו|לקו"ת פרשתנו]] יא, א. ובכ"מ.</ref>.
ותיכף ומיד ממש – ווי דער נתינת כח פון פרשת השבוע – "צו", "אין{{הערה|תו"כ ופרש"י ריש פרשתנו. וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו, ב): ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו', עיי"ש. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ריש פרשתנו.}} צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות", און דערפון קומט מען גלייך ובפרט ע"י הקריאה גלייך (קודם תפלת מנחה זו) צו "ויהי ביום השמיני" – דער ענין הגאו­לה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/צו|לקו"ת פרשתנו]] יא, א. ובכ"מ.}}.


ובפשטות – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא י, ט.</ref>, "וארו עם ענני שמיא"<ref>דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.</ref>, גייען אַלע אידן אין ארץ הקודש, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק ולקודש הקדשים, "ושם<ref>לשון תפלת מוסף.</ref> נעשה לפניך את קרבנות חובו­תינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם כו' כמצות רצונך".
ובפשטות – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא י, ט]].}}, "וארו עם ענני שמיא"{{הערה|[[דניאל פרק ז|דניאל ז, יג]]. סנהדרין צח, א.}}, גייען אַלע אידן אין ארץ הקודש, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק ולקודש הקדשים, "ושם{{הערה|לשון תפלת מוסף.}} נעשה לפניך את קרבנות חובו­תינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם כו' כמצות רצונך".


און נאָך קודם לזה (תיכף בשעת אידן בענטשן נאָך אידן כנ"ל) – ווערן מקויים אַלע ברכות בפועל, ע"ד הפס"ד בשו"ע<ref>או"ח סתקע"א ס"ג. וראה תענית ח, ב.</ref> אַז בשעת אידן מאַכן אַ החלטה טובה, גיט דער אויבערשטער תיכף דעם שכר (כאילו מ'האָט עס אָפּגעטאָן בפועל וב­שלימותו). און מ'גייט מחיל אל חיל מיטנעמענדיק מיט זיך אַלע ברכות האמורות – "ואברכה מברכיך גו'", כל המברך מתברך, כנ"ל.
און נאָך קודם לזה (תיכף בשעת אידן בענטשן נאָך אידן כנ"ל) – ווערן מקויים אַלע ברכות בפועל, ע"ד הפס"ד בשו"ע{{הערה|או"ח סתקע"א ס"ג. וראה תענית ח, ב.}} אַז בשעת אידן מאַכן אַ החלטה טובה, גיט דער אויבערשטער תיכף דעם שכר (כאילו מ'האָט עס אָפּגעטאָן בפועל וב­שלימותו). און מ'גייט מחיל אל חיל מיטנעמענדיק מיט זיך אַלע ברכות האמורות – "ואברכה מברכיך גו'", כל המברך מתברך, כנ"ל.


ג. אין די אַלע ברכות קומט צו נאָכמער מצד דעם וואָס בחודש ניסן עצמו שטייט מען ביום עשתי עשר לחודש ניסן, נשיא לבני אשר<ref>לשון הכתוב – נשא ז, עב.</ref>, וואָס "הוא יתן מעדני מלך"<ref>לשון הכתוב – ויחי מט, כ. וראה לקוטי לוי"צ אגרות קודש ע' שכד­כה. ע' תיט.</ref> – די שלימות אין המשכת הברכות. ולהוסיף, אַז אשר איז פאַרבונדן במיוחד מיט חג הפסח, כמרומז בזה וואָס אשר איז בגימטריא תק"א<ref>הגימטריא ד"דצ"ך עד"ש באח"ב" – כמבואר בסידור שבהערה הבאה.</ref> (כמבואר בכתבי האריז"ל<ref>סידור האריז"ל (ר' שבתי מרשקוב. וכן בקול יעקב) בסדר ההגדה פיסקא ר"י הי' נותן בהם סימנים.</ref>) – וואָס תק"א באַווייזט אויף אַ המשכה (ברכה) שלמעלה מסדר השתלשלות<ref>ראה לקו"ש חכ"ו ע' 207.</ref>, און דאָס ווערט נמשך למטה און פועל'ט אין עולם<ref>הן בסור מרע – נגוף למצרים והן בעשה טוב – רפוא לישראל (ראה סידור קול יעקב שם), כפי שנפעל ע"י המכות (דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטריא תק"א).</ref> (ווי דאָס איז געווען בחג הפסח).
ג. אין די אַלע ברכות קומט צו נאָכמער מצד דעם וואָס בחודש ניסן עצמו שטייט מען ביום עשתי עשר לחודש ניסן, נשיא לבני אשר{{הערה|לשון הכתוב – נשא ז, עב.}}, וואָס "הוא יתן מעדני מלך"{{הערה|לשון הכתוב – ויחי מט, כ. וראה לקוטי לוי"צ אגרות קודש ע' שכד­כה. ע' תיט.}} – די שלימות אין המשכת הברכות. ולהוסיף, אַז אשר איז פאַרבונדן במיוחד מיט חג הפסח, כמרומז בזה וואָס אשר איז בגימטריא תק"א{{הערה|הגימטריא ד"דצ"ך עד"ש באח"ב" – כמבואר בסידור שבהערה הבאה.}} (כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|סידור האריז"ל (ר' שבתי מרשקוב. וכן בקול יעקב) בסדר ההגדה פיסקא ר"י הי' נותן בהם סימנים.}}) – וואָס תק"א באַווייזט אויף אַ המשכה (ברכה) שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ו ע' 207.}}, און דאָס ווערט נמשך למטה און פועל'ט אין עולם{{הערה|הן בסור מרע – נגוף למצרים והן בעשה טוב – רפוא לישראל (ראה סידור קול יעקב שם), כפי שנפעל ע"י המכות (דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטריא תק"א).}} (ווי דאָס איז געווען בחג הפסח).


און אין דעם גופא ווערט ניתוסף נאָכמער בי"א ניסן שנה זו, ווען מ'הויבט אָן זאָגן קאַפיטל פ"ט בתהלים<ref>ע"פ המנהג לומר הקאַפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר נדפס ב"קובץ מכתבים" לתהלים ע' 214. אגרות קודש שלו ח"י ע' נג. וש"נ).</ref> וואָס דאָרטן<ref>בפסוק ג.</ref> שטייט "עולם חסד יבנה", וועל­כער איז פאַרבונדן מיט אברהם אבינו<ref>ראה זח"א רל, ב (ושם מקשר עוד כמה פסוקים ממזמור זה עם אברהם אבינו. וראה גם הערה 32). ח"ב עט, א.</ref> ("אחד<ref>יחזקאל לג, כד.</ref> הי' אברהם") צו וועמען דער אויבערשטער האָט מבטיח געווען "וא­ברכה מברכיך"<ref name=":0" />.
און אין דעם גופא ווערט ניתוסף נאָכמער בי"א ניסן שנה זו, ווען מ'הויבט אָן זאָגן [[תהלים פרק פט|קאַפיטל פ"ט בתהלים]]{{הערה|ע"פ המנהג לומר הקאַפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר נדפס ב"קובץ מכתבים" לתהלים ע' 214. אגרות קודש שלו ח"י ע' נג. וש"נ).}} וואָס דאָרטן{{הערה|ב[[תהלים פרק פט|פסוק ג]].}} שטייט "עולם חסד יבנה", וועל­כער איז פאַרבונדן מיט אברהם אבינו{{הערה|ראה זח"א רל, ב (ושם מקשר עוד כמה פסוקים ממזמור זה עם אברהם אבינו. וראה גם הערה 32). ח"ב עט, א.}} ("אחד{{הערה|[[יחזקאל פרק לג|יחזקאל לג, כד]].}} הי' אברהם") צו וועמען דער אויבערשטער האָט מבטיח געווען "וא­ברכה מברכיך"<ref name=":0" />.


און אויך התחלת המזמור – "משכיל לאיתן האזרחי" – איז פאַרבונדן מיט אברהם<ref>ב"ב טו, א: איתן האזרחי זה הוא אברהם (וראה פרש"י תהלים עה"פ). ובזח"א שם: משכיל לאיתן האזרחי האי תושבחתא אברהם אבינו אמרה בשעתה כו', עיי"ש.</ref>, און פאַרבונדן מיט המשכת ברכה צו יעדער אידן, וכידוע די תורה פון דעם אַלטן רבי'ן עה"פ ("משכיל ל­איתן האזרחי"), איבערגעגעבן דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר<ref>קונטרס לימוד החסידות ע' 6­5. נעתק גם ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת, תש"נ) אות ד.</ref>.
און אויך התחלת המזמור – "משכיל לאיתן האזרחי" – איז פאַרבונדן מיט אברהם{{הערה|ב"ב טו, א: איתן האזרחי זה הוא אברהם (וראה פרש"י תהלים עה"פ). ובזח"א שם: משכיל לאיתן האזרחי האי תושבחתא אברהם אבינו אמרה בשעתה כו', עיי"ש.}}, און פאַרבונדן מיט המשכת ברכה צו יעדער אידן, וכידוע די תורה פון דעם אַלטן רבי'ן עה"פ ("משכיל ל­איתן האזרחי"), איבערגעגעבן דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|קונטרס לימוד החסידות ע' 6­5. נעתק גם ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת, תש"נ) אות ד.}}.


ביז'ן סיום המזמור – "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אַז די אַלע ברכות ווערן נמשך פון (שם) '''הוי'''' אין עולם, און מיט אַן אישור כפול – "אמן ואמן"<ref>ראה בכ"ז בארוכה קובץ הנ"ל אות סד ואילך.</ref>.
ביז'ן סיום המזמור – "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אַז די אַלע ברכות ווערן נמשך פון (שם) '''הוי'''' אין עולם, און מיט אַן אישור כפול – "אמן ואמן"{{הערה|ראה בכ"ז בארוכה קובץ הנ"ל אות סד ואילך.}}.


ובפשטות – אַז דער אויבערשטער בענטשט אַלע אידן בכל הברכות מאל"ף עד תי"ו<ref>כמרומז בנדו"ד "צו (זירוז מיד ולדורות) את (מאל"ף עד תי"ו)".</ref>, און מוסיף זיין מתוך שמחה וטוב לבב בכל עניני טוב, אָנהויבנדיק, אַז יעדער איינער האָט אמת'ע נחת פון זיך אַליין, און פון אַלע בני בית, און פון דעם גאַנצן אַרום, און האָט דעם נחת הכי עיקרי – וואָס אבינו שבשמים האָט פון אַלע זיינע קינדער, כל בני ובנות ישראל, וואָס יעדער איינער פון זיי גע­הערט צום "עם<ref>ישעי' מג, כא.</ref> זו יצרתי לי תהלתי יספרו" (כמדובר לעיל בארוכה<ref>שיחת [[שיחת ויקרא תש"נ - מוגה|ש"פ ויקרא, ה' ניסן]] (ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 378 ואילך).</ref>), "ת­הלתי יספרו" שוין איצטער, און ממשיך זיין דעם "תהלתי יספרו" אין ארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה.
ובפשטות – אַז דער אויבערשטער בענטשט אַלע אידן בכל הברכות מאל"ף עד תי"ו{{הערה|כמרומז בנדו"ד "צו (זירוז מיד ולדורות) את (מאל"ף עד תי"ו)".}}, און מוסיף זיין מתוך שמחה וטוב לבב בכל עניני טוב, אָנהויבנדיק, אַז יעדער איינער האָט אמת'ע נחת פון זיך אַליין, און פון אַלע בני בית, און פון דעם גאַנצן אַרום, און האָט דעם נחת הכי עיקרי – וואָס אבינו שבשמים האָט פון אַלע זיינע קינדער, כל בני ובנות ישראל, וואָס יעדער איינער פון זיי גע­הערט צום "עם{{הערה|[[ישעיה פרק מג|ישעי' מג, כא]].}} זו יצרתי לי תהלתי יספרו" (כמדובר לעיל בארוכה{{הערה|שיחת [[שיחת ויקרא תש"נ - מוגה|ש"פ ויקרא, ה' ניסן]] (ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 378 ואילך).}}), "ת­הלתי יספרו" שוין איצטער, און ממשיך זיין דעם "תהלתי יספרו" אין ארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה.


ויהי רצון, אַז תיכף ומיד ממש זאָל יעדער איינער זעהן בגלוי, ווי אין זיינע אייגענע ד' אמות ווערן נתמלא אַלע ברכות פון דעם אויבערשטן, ובשלימות, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בטוב הנראה והנגלה, און נאָכדעם גלייך – "ילכו מחיל אל חיל"<ref>[[תהלים פרק פ"ד|תהלים פד, ח]].</ref>, ביז "יראה אל אלקים בציון", ומתוך שמחה וטוב לבב,
ויהי רצון, אַז תיכף ומיד ממש זאָל יעדער איינער זעהן בגלוי, ווי אין זיינע אייגענע ד' אמות ווערן נתמלא אַלע ברכות פון דעם אויבערשטן, ובשלימות, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בטוב הנראה והנגלה, און נאָכדעם גלייך – "ילכו מחיל אל חיל"{{הערה|[[תהלים פרק פד|תהלים פד, ח]].}}, ביז "יראה אל אלקים בציון", ומתוך שמחה וטוב לבב,


ובלשון סיום המזמור (פט) – "'''אמן ואמן'''".
ובלשון סיום המזמור (פט) – "'''אמן ואמן'''".


[כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכאו"א: קונטרס י"א ניסן שנה זו (הוצאה מיו­חדת), בצירוף שטר של דולר, כדי לתת אותו (או חילופו) לצדקה].
[כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכאו"א: קונטרס י"א ניסן שנה זו (הוצאה מיו­חדת), בצירוף שטר של דולר, כדי לתת אותו (או חילופו) לצדקה].
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תש"נ]]
{{הערות שוליים}}}}
 
[[קטגוריה:ספר השיחות תש"נ]]
[[קטגוריה:ספר השיחות תש"נ]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות|ל"ז]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לז]]
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל"ז]]
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תש"נ]]
[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שא]]

גרסה אחרונה מ־13:43, 16 בספטמבר 2025

ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב
תש"נ
ברכה, ערב ר"ה • ימים ראשונים דשנת תש"נ (א' וב' דר"ה וצום גדלי') • ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי • ברכה – ערב יוהכ"פ, אחרי תפלת מנחה • ברכה להת' – ערב יוהכ"פ לפני כל נדרי • מוצאי יוהכ"פ, אחרי קידוש לבנה • ליל ויום שמחת תורה • כ"ד תשרי • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (א) • ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון (ב) • ש"פ נח, ערב ז' מרחשון • ש"פ לך לך, י"ג מרחשון • ש"פ וירא, כ"ף מרחשון • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (א) • ש"פ חיי שרה מבה"ח כסלו, כ"ז מרחשון (ב) • יום א' כ"ח מרחשון – לכינוס השלוחים העולמי • ש"פ תולדות, ד' כסלו • ש"פ ויצא, י"א כסלו • ש"פ וישלח, ערב י"ט כסלו • ש"פ וישב, א' דחנוכה • יום ג' מקץ, כ"ח כסלו, נר ה' דחנוכה – לילדי צבאות ה' בכל קצוי תבל • ש"פ מקץ, זאת חנוכה • ש"פ ויגש, ט' טבת • ש"פ ויחי, ט"ז טבת • ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט • ש"פ וארא, ר"ח שבט • ש"פ בא, ח' שבט ואור ליום ב' יו"ד שבט • ש"פ בשלח, ט"ו בשבט • ש"פ יתרו, כ"ב שבט • ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וערב ר"ח אדר • ש"פ תרומה, ו' אדר • ליל ג' פ' תצוה, ט' אדר • יום ה' י"א אדר (תענית אסתר מוקדם) • ש"פ תצוה, פ' זכור, ערב פורים ויום א' פ' תשא, מוצאי פורים • ש"פ תשא, פ' פרה • ש"פ ויה"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן • ש"פ ויקרא, ה' ניסן • ברכה – אור לועש"ק י"א ניסן • ש"פ צו, י"ב ניסן, שבה"ג • ש"פ שמיני, מבה"ח אייר • יום ב' כ"ח ניסן אחרי מנחה • ש"פ תזו"מ, ג' אייר • ש"פ אחו"ק, יו"ד אייר • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (א) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ב) • ש"פ אמור, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר (ג) • ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון • יום א' במדבר כ"ה אייר (כנס נשי ובנות חב"ד) • יום ב' דחה"ש וש"פ נשא • ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון • ש"פ שלח, מבה"ח תמוז • ש"פ קרח, אדר"ח תמוז • ש"פ חוקת, ז' תמוז • ש"פ בלק, י"ד תמוז • יום ג' פינחס י"ז תמוז, וש"פ פינחס, כ"א תמוז • יום ד' מטו"מ כ"ה תמוז, אחרי מנחה • ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א • ש"פ דברים, שבת חזון ו' מנ"א • ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"ג מנ"א • ש"פ עקב, כ"ף מנ"א • ש"פ ראה, מבה"ח אלול • ש"פ שופטים, ד' אלול • ש"פ תצא, י"א אלול (א) • ש"פ תצא, י"א אלול (ב) • ש"פ תבוא, ח"י אלול • יום ד' נצו"י, כ"ב אלול (לנשי ובנות ישראל תחיינה) • הוספות: "הדרן" על לימוד משניות ליאצ"ט • מכתבים כלליים: ח"י אלול ה'תשמ"ט • ערב כ"ה אלול ה'תשמ"ט • וא"ו תשרי ה'תש"נ • ר"ח ניסן ה'תש"נ • י"א ניסן ה'תש"נ • מברקים: לר"ה • לחה"ס • לר"ה • להקפות שניות בירושלים • להקפות שניות בכפ"ח (נה"ח ועוד) • לחג הגאולה י"ט כסלו • ליו"ד שבט • לפורים • לחג הפסח • לחג השבועות • לי"ב־י"ג תמוז • לפתיחת מחנות גן ישראל

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ

– אחרי תפלת ערבית –

א. לכל לראש – אמן כן יהי רצון אויף כל האמור לעיל[1], ובפרט אויף דער ברכה פון גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וואָס אויף דעם במיוחד זאָגט מען דעם לשון: "אמן כן יהי רצון" (כמובן פון דברי הרמב"ם[2]). – כולל ברכות אלו שבמכתבים וכיו"ב.

דער אויבערשטער זאָל ממלא זיין משאלות לבבם לטובה, און משאלות לבב כל אחד ואחת מישראל בתוך כלל ישראל, אנשים נשים וטף, כולל ובמיוחד – די ברכות און גוטע וואונטשן וואָס מ'האָט דאָ איצטער גערעדט, ביז ובמיו­חד די ברכה אויף דער גאולה האמיתית והשלימה.

און זיכער וועט דער אויבערשטער מקיים זיין הבטחתו "ואברכה מברכיך"[3], אַז כל המברך מתברך[4], בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"[5], און זי איז מידו המלאה הפתו­חה הקדושה והרחבה[6] – לכל אחד ואחת מישראל, בכל המצטרך לו (לה), ופשיטא בריאות הגוף און בריאות הנשמה לכאו"א עם כל בני ביתו, מיט הרחבה אין פרנסה גשמית און אין פרנסה רוח­נית, כולל בענין שהזמן גרמא – אַז אַלע הכנות לחג הפסח זאָלן זיין מתוך שמחה וטוב לבב סיי בגשמיות און סיי ברוח­ניות.

ב. אין דעם קומט צו נאָכמער בשעת די משאלות לבבם איז פון אַ ריבוי אידן – און איז געזאָגט געוואָרן בדיבור, בגלוי ובפרהסיא, במעמד כו"כ עשיריות מישראל, ו"ברוב[7] עם – הדרת מלך", מלך מלכי המלכים הקב"ה – כידוע די מעלה פון אַ ציבור מישראל[8], כמ"ש[9] "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", וארז"ל[10] אַז בציבור איז הקב"ה "בהמצאו" און "קרוב" במשך כל השנה.

ובפרט אַז נוסף צו דער מעלה אין נפש (בקשת וברכת הציבור) קומט צו אויך המעלה מצד דעם מקום און דעם זמן: במקום – דער בית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובזמן – אין חודש ניסן, וואָס איז פאַרבונדן מיט "נסי ניסים" (כמובן פון דברי הגמרא קרוב לסיום וחותם מס' ברכות[11]), ובזה גופא – בשנת ה'תש"נ, ר"ת הי' תהי' שנת נסים.

ומצד די אַלע מעלות (בנפש במקום ובזמן[12]) – ווערן די אַלע ברכות און גוטע וואונטשן זיכער נתקבל ומקויים בפועל ביתר שאת וביתר עוז,

כולל ובמיוחד – די ברכה העיקרית (ווי מ'האָט פריער געזאָגט בדיבור ובפרהסיא): גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וואָס איז אויך אַן ענין שהזמן גרמא: "בניסן[13] נגאלו ובני­סן עתידין להגאל", ובפרט אַז אין חודש ניסן עצמו זיינען שוין דורך צוויי שב­תות[14], און מ'גרייט זיך און מ'שטייט שוין בסמיכות ממש צו חג הפסח צוזאַ­מען מיט "גאולתנו ופדות נפשנו"[15] – די חירות אמיתית פון יעדער אידן און פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

ותיכף ומיד ממש – ווי דער נתינת כח פון פרשת השבוע – "צו", "אין[16] צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות", און דערפון קומט מען גלייך ובפרט ע"י הקריאה גלייך (קודם תפלת מנחה זו) צו "ויהי ביום השמיני" – דער ענין הגאו­לה[17].

ובפשטות – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[18], "וארו עם ענני שמיא"[19], גייען אַלע אידן אין ארץ הקודש, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק ולקודש הקדשים, "ושם[20] נעשה לפניך את קרבנות חובו­תינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם כו' כמצות רצונך".

און נאָך קודם לזה (תיכף בשעת אידן בענטשן נאָך אידן כנ"ל) – ווערן מקויים אַלע ברכות בפועל, ע"ד הפס"ד בשו"ע[21] אַז בשעת אידן מאַכן אַ החלטה טובה, גיט דער אויבערשטער תיכף דעם שכר (כאילו מ'האָט עס אָפּגעטאָן בפועל וב­שלימותו). און מ'גייט מחיל אל חיל מיטנעמענדיק מיט זיך אַלע ברכות האמורות – "ואברכה מברכיך גו'", כל המברך מתברך, כנ"ל.

ג. אין די אַלע ברכות קומט צו נאָכמער מצד דעם וואָס בחודש ניסן עצמו שטייט מען ביום עשתי עשר לחודש ניסן, נשיא לבני אשר[22], וואָס "הוא יתן מעדני מלך"[23] – די שלימות אין המשכת הברכות. ולהוסיף, אַז אשר איז פאַרבונדן במיוחד מיט חג הפסח, כמרומז בזה וואָס אשר איז בגימטריא תק"א[24] (כמבואר בכתבי האריז"ל[25]) – וואָס תק"א באַווייזט אויף אַ המשכה (ברכה) שלמעלה מסדר השתלשלות[26], און דאָס ווערט נמשך למטה און פועל'ט אין עולם[27] (ווי דאָס איז געווען בחג הפסח).

און אין דעם גופא ווערט ניתוסף נאָכמער בי"א ניסן שנה זו, ווען מ'הויבט אָן זאָגן קאַפיטל פ"ט בתהלים[28] וואָס דאָרטן[29] שטייט "עולם חסד יבנה", וועל­כער איז פאַרבונדן מיט אברהם אבינו[30] ("אחד[31] הי' אברהם") צו וועמען דער אויבערשטער האָט מבטיח געווען "וא­ברכה מברכיך"[3].

און אויך התחלת המזמור – "משכיל לאיתן האזרחי" – איז פאַרבונדן מיט אברהם[32], און פאַרבונדן מיט המשכת ברכה צו יעדער אידן, וכידוע די תורה פון דעם אַלטן רבי'ן עה"פ ("משכיל ל­איתן האזרחי"), איבערגעגעבן דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר[33].

ביז'ן סיום המזמור – "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אַז די אַלע ברכות ווערן נמשך פון (שם) הוי' אין עולם, און מיט אַן אישור כפול – "אמן ואמן"[34].

ובפשטות – אַז דער אויבערשטער בענטשט אַלע אידן בכל הברכות מאל"ף עד תי"ו[35], און מוסיף זיין מתוך שמחה וטוב לבב בכל עניני טוב, אָנהויבנדיק, אַז יעדער איינער האָט אמת'ע נחת פון זיך אַליין, און פון אַלע בני בית, און פון דעם גאַנצן אַרום, און האָט דעם נחת הכי עיקרי – וואָס אבינו שבשמים האָט פון אַלע זיינע קינדער, כל בני ובנות ישראל, וואָס יעדער איינער פון זיי גע­הערט צום "עם[36] זו יצרתי לי תהלתי יספרו" (כמדובר לעיל בארוכה[37]), "ת­הלתי יספרו" שוין איצטער, און ממשיך זיין דעם "תהלתי יספרו" אין ארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה.

ויהי רצון, אַז תיכף ומיד ממש זאָל יעדער איינער זעהן בגלוי, ווי אין זיינע אייגענע ד' אמות ווערן נתמלא אַלע ברכות פון דעם אויבערשטן, ובשלימות, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בטוב הנראה והנגלה, און נאָכדעם גלייך – "ילכו מחיל אל חיל"[38], ביז "יראה אל אלקים בציון", ומתוך שמחה וטוב לבב,

ובלשון סיום המזמור (פט) – "אמן ואמן".

[כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכאו"א: קונטרס י"א ניסן שנה זו (הוצאה מיו­חדת), בצירוף שטר של דולר, כדי לתת אותו (או חילופו) לצדקה].

הערות שוליים

  1. ↑ בברכת אנ"ש שי'.
  2. ↑ הל' פרה אדומה ספ"ג שסיומה "אכי"ר" (כן הוא בספרי הדפוס הנפוצים). ע"פ הפס"ד כן צ"ל חתימת כל כיו"ב. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך.
  3. ↑ 3.0 3.1 לך לך יב, ג.
  4. ↑ ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.
  5. ↑ ב"ר פס"א, ד. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 422 ואילך.
  6. ↑ ברכה השלישית. ומן התורה האחרונה בברהמ"ז (ברכות מח, ב).
  7. ↑ משלי יד, כח.
  8. ↑ ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סק"א ס"ה. וראה אגה"ק סכ"ג. ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י (וראה גם שם פ"ז). ועוד.
  9. ↑ ישעי' נה, ו.
  10. ↑ ר"ה יח, א. וש"נ. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.
  11. ↑ נז, רע"א ובפרש"י.
  12. ↑ הג' ענינים דעולם שנה נפש שעליהם מיוסד כל ס' יצירה (אוה"ת יתרו ע' תתכג. ועוד).
  13. ↑ ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
  14. ↑ להעיר משבת קיח, ב: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כו'.
  15. ↑ הגש"פ ברכת "אשר גאלנו".
  16. ↑ תו"כ ופרש"י ריש פרשתנו. וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו, ב): ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו', עיי"ש. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ריש פרשתנו.
  17. ↑ ראה לקו"ת פרשתנו יא, א. ובכ"מ.
  18. ↑ בא י, ט.
  19. ↑ דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
  20. ↑ לשון תפלת מוסף.
  21. ↑ או"ח סתקע"א ס"ג. וראה תענית ח, ב.
  22. ↑ לשון הכתוב – נשא ז, עב.
  23. ↑ לשון הכתוב – ויחי מט, כ. וראה לקוטי לוי"צ אגרות קודש ע' שכד­כה. ע' תיט.
  24. ↑ הגימטריא ד"דצ"ך עד"ש באח"ב" – כמבואר בסידור שבהערה הבאה.
  25. ↑ סידור האריז"ל (ר' שבתי מרשקוב. וכן בקול יעקב) בסדר ההגדה פיסקא ר"י הי' נותן בהם סימנים.
  26. ↑ ראה לקו"ש חכ"ו ע' 207.
  27. ↑ הן בסור מרע – נגוף למצרים והן בעשה טוב – רפוא לישראל (ראה סידור קול יעקב שם), כפי שנפעל ע"י המכות (דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטריא תק"א).
  28. ↑ ע"פ המנהג לומר הקאַפיטל תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר נדפס ב"קובץ מכתבים" לתהלים ע' 214. אגרות קודש שלו ח"י ע' נג. וש"נ).
  29. ↑ בפסוק ג.
  30. ↑ ראה זח"א רל, ב (ושם מקשר עוד כמה פסוקים ממזמור זה עם אברהם אבינו. וראה גם הערה 32). ח"ב עט, א.
  31. ↑ יחזקאל לג, כד.
  32. ↑ ב"ב טו, א: איתן האזרחי זה הוא אברהם (וראה פרש"י תהלים עה"פ). ובזח"א שם: משכיל לאיתן האזרחי האי תושבחתא אברהם אבינו אמרה בשעתה כו', עיי"ש.
  33. ↑ קונטרס לימוד החסידות ע' 6­5. נעתק גם ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת, תש"נ) אות ד.
  34. ↑ ראה בכ"ז בארוכה קובץ הנ"ל אות סד ואילך.
  35. ↑ כמרומז בנדו"ד "צו (זירוז מיד ולדורות) את (מאל"ף עד תי"ו)".
  36. ↑ ישעי' מג, כא.
  37. ↑ שיחת ש"פ ויקרא, ה' ניסן (ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 378 ואילך).
  38. ↑ תהלים פד, ח.
אוחזר מתוך "https://text.chabadpedia.com/index.php?title=ברכת_ערב_י%22א_ניסן_תש%22נ_-_מוגה&oldid=23894"