לקוטי שיחות חלק לא הוספות/פרה-החדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "לא" ב־"") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לקוטי שיחות חלק לא}} | {{לקוטי שיחות חלק לא}} | ||
== פרשת פרה־פרשת החדש == | |||
. . . ולסיים מעין הפתיחה, הרי ידוע מאמר הירושלמי במגילה פ"ג הלכה ו' שאין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החדש, וע"פ הסימן שהוא ע"ד דכוס ג' וד' דליל הפסח זמן חירותנו, הנה מובן שמעין איסור יש בדבר, ונאמר בהתועדות דשבת זה, שי"ל שזהו מיוסד על מרז"ל (סנהדרין צז, ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין, והוסיף ביאור ופירוש ברמב"ם הל' תשובה פ"ז הלכה ה' '''ומיד''' הן נגאלין, והובא מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) ב[[אגרת התשובה פרק | {{יישור טקסט|שני הצדדים|. . . ולסיים מעין הפתיחה, הרי ידוע מאמר הירושלמי במגילה פ"ג הלכה ו' שאין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החדש, וע"פ הסימן שהוא ע"ד דכוס ג' וד' דליל הפסח זמן חירותנו, הנה מובן שמעין איסור יש בדבר, ונאמר בהתועדות דשבת זה, שי"ל שזהו מיוסד על מרז"ל (סנהדרין צז, ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין, והוסיף ביאור ופירוש ברמב"ם הל' תשובה פ"ז הלכה ה' '''ומיד''' הן נגאלין, והובא מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) ב[[אגרת התשובה פרק יא|אגרת התשובה שלו פרק י"א]] נגאלין '''מיד'''. | ||
}} | |||
<small>(ממכתב כ"ז אדר, תשט"ו)</small> | |||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לא]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לא]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:58, 17 באוגוסט 2025
| לקוטי שיחות |
|---|
| חלק לא |
| שמות א • שמות ב • שמות ג • וארא א • וארא ב • וארא ג • וארא ד • בא א • בא ב • בא ג • בשלח א • בשלח ב • בשלח ג • יתרו א • יתרו ב • יתרו ג • משפטים א • משפטים ב • משפטים ג • פ' שקלים • תרומה א • תרומה ב • תרומה ג • תצוה א • תצוה ב • פורים א • פורים ב • תשא א • תשא ב • ויקהל א • ויקהל ב • ויקהל ג • פקודי • הוספות: שמות • בא • יו"ד שבט • בשלח • ט"ו בשבט • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • אדר • פורים • פורים־פסח • תשא • ויקהל • פרה־החדש |
פרשת פרה־פרשת החדש
. . . ולסיים מעין הפתיחה, הרי ידוע מאמר הירושלמי במגילה פ"ג הלכה ו' שאין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החדש, וע"פ הסימן שהוא ע"ד דכוס ג' וד' דליל הפסח זמן חירותנו, הנה מובן שמעין איסור יש בדבר, ונאמר בהתועדות דשבת זה, שי"ל שזהו מיוסד על מרז"ל (סנהדרין צז, ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין, והוסיף ביאור ופירוש ברמב"ם הל' תשובה פ"ז הלכה ה' ומיד הן נגאלין, והובא מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) באגרת התשובה שלו פרק י"א נגאלין מיד.
(ממכתב כ"ז אדר, תשט"ו)