שיחת ואתחנן תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחת ואתחנן תנש"א - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־14:22, 20 ביולי 2025

הוסרו 3 בתים , 20 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,493

עריכות

@@ שורה 78: / שורה 78: @@
 ובפרטיות יותר – שלעתיד לבוא יהיו ב' המעלות דלוחות ראשונות (מצד העליון), ודלוחות שניות (מצד התחתון), ודשניהם יחד [וי"ל שמרומז גם בדיוק הלשון "(תורה חדשה) מאתי תצא" – "מאתי" דייקא, מהקב"ה עצמו, ו"(מאתי) תצא" דייקא, ש"תצא" מן השמים{{הערה|כלשון הכתוב בפרשתנו (ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו גו'".}} ("מאתי") ותבוא למטה בארץ בהבנה והשגה דשכל האדם], אלא, שאין כאן התחלקות דאופנים שונים בתורה, כי אם, שמצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל האופנים האפשריים (כנ"ל ס"ה).
-ויש לומר, שבאופן כזה יהי' גם ה"יחוד נפלא" (ש"השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו כו' וגם השכל מלובש במושכל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].}}) בהלימוד ד"תורה חדשה מאתי תצא" – שלא תהי' ההתחלקות דב' אופנים, מלמעלה למטה ("תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק קי"ט|תהלים קיט, קעב]].}}, שהאדם עונה '''אחר''' אמירתו של הקב"ה) ומלמטה למעלה ("כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, שהקב"ה קורא ושונה '''אחר''' לימודו של האדם), כי אם באופן של '''בלי־גבול''', ומצד העדר ההגבלה ישנה גם השלימות בכל האופנים האפשריים.
+ויש לומר, שבאופן כזה יהי' גם ה"יחוד נפלא" (ש"השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו כו' וגם השכל מלובש במושכל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].}}) בהלימוד ד"תורה חדשה מאתי תצא" – שלא תהי' ההתחלקות דב' אופנים, מלמעלה למטה ("תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}}, שהאדם עונה '''אחר''' אמירתו של הקב"ה) ומלמטה למעלה ("כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, שהקב"ה קורא ושונה '''אחר''' לימודו של האדם), כי אם באופן של '''בלי־גבול''', ומצד העדר ההגבלה ישנה גם השלימות בכל האופנים האפשריים.
 ז. ועד"ז יש לבאר בנוגע לבקשת משה להכנס לארץ שבהתחלת פרשת ואתחנן:
@@ שורה 100: / שורה 100: @@
 חמשה עשר בחודש מנחם־אב ("מנחם" לפני "אב") – שלימות החודש שנקרא על שמו של משיח, ש"מנחם שמו"{{הערה|סנהדרין צח, ב. ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.}}, ולידתו ("מזלו גובר"{{הערה|ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.}}) בחודש זה (בתשעה באב{{הערה|ירושלמי ואיכ"ר שם. במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).}}, וכשמתמלאת הלבנה בחמשה עשר באב יודעים בוודאות שכבר נולד משיח{{הערה|ע"ד שמצינו בנוגע לקביעת היו"ט דחמשה עשר באב על שכלו מתי מדבר, אף שביטול הגזירה הי' כבר בתשעה באב (תענית ל, סע"ב ובפרש"י ותוס' – מאיכ"ר פתיחתא לג).}}), חודש שמזלו ארי', שבו "יבוא ארי' כו' ויבנה אריאל"{{הערה|יל"ש ירמי' בתחלתו (רמז רנט)..}}.
-ובפרט כשחל ביום הששי – יום ברוא אדה"ר{{הערה|שהמליך את הקב"ה על כל העולם בהכרזתו "ה' מלך גאות לבש" ([[תהלים פרק צ"ג|תהלים צג, א]] – שירו של יום הששי), ובאמרו לכל הנבראים "בואו ונשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו" (שם צה, ו – כמ"ש בקבלת שבת) – שתכלית השלימות דהתגלות מלכותו של הקב"ה בעולם תהי' בגאולה האמיתית והשלימה.}}, שנברא ביום הששי "כדי שיכנס (ימצא הכל מוכן) לסעודה מיד"{{הערה|סנהדרין לח, א ובפרש"י.}} – שרומז על אלף הששי שבו הכל מוכן לסעודה{{הערה|להעיר ממארז"ל "הכל מתוקן לסעודה" (אבות פ"ג מט"ז – שלומדים בשבת זה).}} דלויתן ושור הבר{{הערה|ראה ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} ב"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.
+ובפרט כשחל ביום הששי – יום ברוא אדה"ר{{הערה|שהמליך את הקב"ה על כל העולם בהכרזתו "ה' מלך גאות לבש" ([[תהלים פרק צג|תהלים צג, א]] – שירו של יום הששי), ובאמרו לכל הנבראים "בואו ונשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו" (שם צה, ו – כמ"ש בקבלת שבת) – שתכלית השלימות דהתגלות מלכותו של הקב"ה בעולם תהי' בגאולה האמיתית והשלימה.}}, שנברא ביום הששי "כדי שיכנס (ימצא הכל מוכן) לסעודה מיד"{{הערה|סנהדרין לח, א ובפרש"י.}} – שרומז על אלף הששי שבו הכל מוכן לסעודה{{הערה|להעיר ממארז"ל "הכל מתוקן לסעודה" (אבות פ"ג מט"ז – שלומדים בשבת זה).}} דלויתן ושור הבר{{הערה|ראה ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} ב"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.
 ויש לומר, שבענינים אלו (חמשה עשר בחודש, חמשה עשר באב, ו(קביעותו ב)יום הששי) מודגש '''הבלי־גבול''' (כפל) שבהגאולה האמיתית והשלימה שמתבטא בהשלימות האמיתית דכל הענינים גם יחד:
@@ שורה 132: / שורה 132: @@
 וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}'''*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".'''}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח),
-ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –
+ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קיח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –
 הרי בודאי ובודאי שצריכה להיות הגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בפועל ממש, ותיכף ומיד, בעיצומו של שבת נחמו שלמחרת ט"ו באב, שבו מודגש הבלי־גבול דהגאולה האמיתית והשלימה.