11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}}{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
== בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == | == בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == | ||
הפך ים{{הערה|[[תהלים פרק סו|תהלים סו, ו]].}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפי' בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"מ.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, טו]]. ובשניהם (בנהר בפת"ח, הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לע"ל לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביניהם, מובן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהי' אח"כ בנהר יעברו ברגל, וכמ"ש כימי צאתך{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פי' בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ – עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקרי"ס דכל ג' הענינים היו בקרי"ס. ועפ"ז מובן בפשיטות שישנם שייכות זל"ז, ומ"ש בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה – לשון עתיד – מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו – להצ"צ – פ"ה (אוה"ת ע' שצט).}}. דבכל עלי' לרגל הי' העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה [[משנה תענית פרק א#משנה ג|תענית פ"א מ"ג]].}}, הנה הכח על זה וההתחלה הי' בקרי"ס. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקרי"ס היתה שירת הים וכאו"א מראה באצבעו ואומר זה א־לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו"כ הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועלי' לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך – עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם. וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'.}} | |||
והנה בקרי"ס כתיב{{הערה|[[תהלים פרק קלו|תהלים קלו, יג־יד]]. וראה ג"כ שער האמונה פמ"ג ואילך.}} לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו, והעביר ישראל בתוכו כל"ח, דמאמרו ב' פעמים כל"ח, מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפ"ע. וכמ"ש בהגדה של פסח כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קרי"ס הוא בשביל שיהי' והעביר ישראל בתוכו. | |||
ויובן זה בהקדים מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קריעת ים סוף . . (כנ"ל בפנים הקונטרס{{הערה|קבוצה=*|*) מאמר "בוקע ים לפני משה" (קה"ת, תשכ"ז). ונדפס ג"כ בס' מאמרי אדהאמ"צ – ויקרא ח"א ע' שסז. '''המו"ל'''.}} ע' ג' עד – גמירא) | |||
והנה כמו וע"י שיהי' כ"ז בקרי"ס (וכפי' הב') הנה כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא{{הערה|ולהעיר ממרז"ל כגואל ראשון כך גואל אחרון (שהש"ר ב, ט).}} שיהי' (כהפטורת היום) והחרים{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, טו־טז]].}} ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר וגו' והדריך בנעלים{{הערה|ראה המשך והחרים תרל"א בסופו.}} והייתה מסלה גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארמ"צ, ושם נשמחה בו במעותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו בב"א. | |||
{{הערות שוליים|קבוצה=*}} | |||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]] | |||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]] | |||
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]] | |||
[[קטגוריה:מאמרי כ"ק אדמו"ר שליט"א|טא]] | |||