2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ר' אליעזר ראובן היה גבה קומה ובעל הדרת־פנים, מעוטר בזקן לבן כשלג. חיוך קל ריחף תמיד על פניו והוסיף לו לוויית חן. כאשר לבש ביום שישי לפנות ערב את בגדי השבת, רחוץ וסרוק למשעי, היה משאיר רושם עמוק על כל רואיו. | ר' אליעזר ראובן היה גבה קומה ובעל הדרת־פנים, מעוטר בזקן לבן כשלג. חיוך קל ריחף תמיד על פניו והוסיף לו לוויית חן. כאשר לבש ביום שישי לפנות ערב את בגדי השבת, רחוץ וסרוק למשעי, היה משאיר רושם עמוק על כל רואיו. | ||
אותו יום שישי, ערב שבת־הגדול, הלך ר' אליעזר ראובן, כדרכו לאחר סיום עבודתו, לבית המרחץ, כשהוא לוקח אתו את אחיו של חתנו, ילד בן תשע, בשם ישראל חיים, שבא אף הוא להתארח בחג הפסח אצל הנפח. עבר זמן ממושך ור' אליעזר ראובן טרם שב מבית המרחץ, והנה מופיע ישראל חיים הילד ומספר כי בהיותם בבית המרחץ, נשמעה לפתע צעקה שרב העיר, ששהה שם אותה שעה, התעלף. היתה בהלה, הנפח והילד התלבשו בחפזון ומיהרו יחד עם הקהל הרב לבית הכנסת כדי לומר | אותו יום שישי, ערב שבת־הגדול, הלך ר' אליעזר ראובן, כדרכו לאחר סיום עבודתו, לבית המרחץ, כשהוא לוקח אתו את אחיו של חתנו, ילד בן תשע, בשם ישראל חיים, שבא אף הוא להתארח בחג הפסח אצל הנפח. עבר זמן ממושך ור' אליעזר ראובן טרם שב מבית המרחץ, והנה מופיע ישראל חיים הילד ומספר כי בהיותם בבית המרחץ, נשמעה לפתע צעקה שרב העיר, ששהה שם אותה שעה, התעלף. היתה בהלה, הנפח והילד התלבשו בחפזון ומיהרו יחד עם הקהל הרב לבית הכנסת כדי לומר תהלים ולהתפלל לרפואת הרב. מאוחר יותר הלך ר' אליעזר ראובן יחד עם עוד יהודים לבית־הקברות ועל הילד פקד לחזור הביתה. יותר מזה לא ידע הילד לספר. | ||
ברוך ואחד מחתניו של הנפח יצאו העירה כדי לברר את שלומו של הרב. היה זה מאורע שהסעיר את רוח כל בני הקהלה. כל אחד ידע היטב מיהו רבה של דוברומיסל והכל הכירו בגדלותו, יחוסו ועברו המפואר. היה זה רבי זבולון מרדכי, שירש את כסא הרבנות מחותנו, רבי גבריאל. הוא היה אהוב ונערץ על כל בני הקהלה. אין פלא שכאשר התרחש המאורע, והרב לקה בשיתוק פתאומי בבית המרחץ, השתררה בהלה גדולה בעיירה. | ברוך ואחד מחתניו של הנפח יצאו העירה כדי לברר את שלומו של הרב. היה זה מאורע שהסעיר את רוח כל בני הקהלה. כל אחד ידע היטב מיהו רבה של דוברומיסל והכל הכירו בגדלותו, יחוסו ועברו המפואר. היה זה רבי זבולון מרדכי, שירש את כסא הרבנות מחותנו, רבי גבריאל. הוא היה אהוב ונערץ על כל בני הקהלה. אין פלא שכאשר התרחש המאורע, והרב לקה בשיתוק פתאומי בבית המרחץ, השתררה בהלה גדולה בעיירה. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
כל איוושה וכל הד הפחידוהו, ובקושי הצליח להשמיע מלה אחת או שתים. היה זה שריד טרגי למשפחה שלימה שנהרגה על קידוש השם. | כל איוושה וכל הד הפחידוהו, ובקושי הצליח להשמיע מלה אחת או שתים. היה זה שריד טרגי למשפחה שלימה שנהרגה על קידוש השם. | ||
לאחר מאמצים הצליחו להציל מפיו שהוא פליט מנמירוב שנשאר יחידי בחיים ממשפחתו הענפה. הילד נלקח לביתו של אחד מתושבי בריסק ותוך שבועות החל להתאושש. במשך הזמן, בעידודם של אנשים טובים, נתחזק עד כדי יכולת לעבור לפני התיבה, לעילוי נשמתם של קרוביו הקדושים. בהיותו לפני גיל המצוות היה נוהג, לאחר תפלת שחרית, לומר בצבור פרקי | לאחר מאמצים הצליחו להציל מפיו שהוא פליט מנמירוב שנשאר יחידי בחיים ממשפחתו הענפה. הילד נלקח לביתו של אחד מתושבי בריסק ותוך שבועות החל להתאושש. במשך הזמן, בעידודם של אנשים טובים, נתחזק עד כדי יכולת לעבור לפני התיבה, לעילוי נשמתם של קרוביו הקדושים. בהיותו לפני גיל המצוות היה נוהג, לאחר תפלת שחרית, לומר בצבור פרקי תהלים וקדיש לאחריהם. כן למד בצבור מדי יום משניות, ואף השמיע לפני הצבור שיעור במדרש, לאחר תפלת מנחה, ושיעור בתלמוד, לאחר תפלת ערבית, וקדיש לאחר מכן, וכך גם בתיקון חצות. כך היה מספיק במשך כל היום לומר מספר פעמים קדיש לזכר קרבנות ההריגה בנמירוב. | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||