125
עריכות
אין תקציר עריכה
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == | == בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == | ||
{{ספר המאמרים מלוקט}} | {{ספר המאמרים מלוקט}} | ||
הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}} | הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}} | ||
והנה בקריעת ים סוף כתיב{{הערה|תהלים קלו, יג-יד. וראה ג"כ שער האמונה פמ"ג והילך}} לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו, דמאמרו ב' פעמים כי לעולם חסדו מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפני עצמו. וכמו שכתוב בהגדה של פסח כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קריעת ים סוף הוא בשביל שיהיה והעביר ישראל בתוכו. | |||
ויובן זה בהקדים מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קריעת ים סוף . . (כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' עד - גמירא) | |||
והנה כמו ועל ידי זה בקריעת ים סוף (וכפירוש הב') הנה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא{{הערה|ולהעיר ממרז"לכ גואל ראשון כך גואל אחרון (שהש"ר ב, ט).}} שיהיה (כהפטורת היום) והחרים{{הערה|ישעי' יא, טו-טז}} ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר וגו' והדריך בנעלים{{הערה|ראה המשך והחרים תרל"א בסופו.}} והייתה מסלה גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים, ושם נשמחה בו במעותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||