מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.
בתרשים זה מפורט ענף אהבת ה' (פרקים מ"א-נ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.
|
|
פרק מ"ד - אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"
לאחר שהוסברו ביסודיות[1] הדרגות הכלליות בעבודת ה'[2], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר[3] אופני התבוננות פרטיים המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות[4] מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל[5].
ליקוטי אמרים - פרק מ"ד
|
|
ספר התניא
|
מידע כללי
|
מאת
|
אדמו"ר הזקן
|
שפת המקור
|
עברית
|
סוגה
|
תורת החסידות
|
הוצאה
|
הוצאה
|
דפוס סלאוויטא
|
שנת הוצאה
|
תקנ"ז
|
מספר עמודים
|
503
|
|
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים[6]:
- אהבת נפשי אויתיך: כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים.
- אהבת כברא דאשתדל: כבן האוהב את הוריו ומוכן למסור את חייו עבורם. יתבונן, שה' הוא אבינו.
לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן:
- יש לדעת שאהבות אלו אמיתיות אצל כל יהודי גם כשרק מבינן בשכלו - ולא מרגישן בליבו[7].
- למרות יתרונן על אהבת עולם - גם בה[8] יש יתרון עליהן[9], ולכן אין להסתפק בהן אלא צריך להתאמץ להשיג גם אותה).
הערות שוליים
- ↑ בשלושת הפרקים הקודמים, מ"א-מ"ג.
- ↑ עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.
- ↑ מכאן ועד פרק נ'.
- ↑ להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.
- ↑ מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים מ"ז-מ"ט.
- ↑ בפרקים מ"א-מ"ג. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.
- ↑ ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).
- ↑ שהיא כרשפי אש.
- ↑ כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן בהפלאת אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.