לקוטי שיחות חלק לא הוספות/אדר

לקוטי שיחות
חלק לא
שמות א • שמות ב • שמות ג • וארא א • וארא ב • וארא ג • וארא ד • בא א • בא ב • בא ג • בשלח א • בשלח ב • בשלח ג • יתרו א • יתרו ב • יתרו ג • משפטים א • משפטים ב • משפטים ג • פ' שקלים • תרומה א • תרומה ב • תרומה ג • תצוה א • תצוה ב • פורים א • פורים ב • תשא א • תשא ב • ויקהל א • ויקהל ב • ויקהל ג • פקודי • הוספות: שמות • בא • יו"ד שבט • בשלח • ט"ו בשבט • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • אדר • פורים • פורים־פסח • תשא • ויקהל • פרה־החדש

אדר

. . . לשאלתו במאמר רז"ל, משנכנס אדר מרבין בשמחה כו' דבריא מזלי' א"כ איך זה קרה בחדש האמור שמת משה רבנו רועם של ישראל.

התירוץ מובן מסוגית הש"ס (מגילה יג, ב) אשר היתה סברא להכריע חדש האמור לשני הצדדים, וכמרז"ל שם כיון שנפל פור בחדש אדר וכו', אבל המסקנא שלא הי' יודע כו', וזה הכריע והחליט כל החדש כולו, אשר על כולו נאמר, ונהפוך הוא.

ב) לשאלתו בהסתירה לכאורה ממאמר רז"ל בענין הסתלקות הצדיקים, שקשה כיום וכו' ובמה שקורין ליום זה הילולא וכו'.

כבר האריכו בזה באחרונים, וכמה ביאורים נאמרו בזה עיי"ש (נקבצו בשד"ח אספ"ד מע' א"י סק"ו ובפאת השדה שם. בס' הילולא דרשב"י להרב מרגליות. ועיי"ג לקוטי הש"ס להאריז"ל לברכות ו, ב. פרש"י יבמות קכב, רע"א ריגלי – שהוא ל' יו"ט. ועוד).

(ממכתב ט"ז שבט, תש"כ)

. . . והרי נמצאים אנו בהימים דסומכין גאולה לגאולה, וידוע הרש"י הנפלא (והן ידעתי אשר חיותו בלשונות רש"י) תענית כ"ט סוף ע"א ד"ה משנכנס אדר, ימי נסים היו לישראל פורים ופסח. שמהא מוכח דבחדא מחתא הם, ואדרבה נקראים ע"ש אדר, שבו נולד וזרח קרנו של הגואל ראשון ואחרון, דגאולת מצרים וכימי צאתך גו' אראנו נפלאות – בגאולה העתידה, שכיון שע"י שקימו מה שקבלו כבר, בימי הפורים דאדר, שבמילא בטלה המודעה רבה לאורייתא – מתאחדת פנימית נפש איש הישראלי, אשר תמיד באמנה היתה אתו, וכידוע ממהר"ל מיוסד עמ"ש הרמב"ם בהל' גרושין ספ"ב, עם חיצוניות הנפש – שזהו הכלי לגילוי היחוד דסתים דאורייתא עם הגליא, וליחוד וגילוי סתים דקוב"ה וגליא דקוב"ה – שזהו ענין גאולה השלימה והאמיתית, אשר כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (שער האמונה פט"ז ואילך).

(ממכתב ה' ניסן, תשט"ו)

. . . ידוע מרז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה (הובא להלכה במג"א סתרפ"ו ס"ה. ועיין שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס ונמוקי או"ח שם – לבעהמ"ס מנח"א) ועפמש"כ ברמ"א או"ח סתקס"ח ס"ז הוא מן אד"ר. וא"כ לשו"ת הגאונים ומהרי"צ גיאת (הובא בטואו"ח סת"כ. וראה בס' [ש]הובאו בשד"ח פאת השדה כללים ס"ק פב) איחזקא שמחה ג"פ: אדר, ר"ח ושמחת חו"כ. וחזקה על להבא.

(ממכתב כ"ג שבט, תשי"ד)

. . . ויהי רצון שבהמצאנו בחדש אדר אשר על כל יום בו, נאמר דמרבין בשמחה, שמזה מובן שעניני אדר המביאים לשמחה, ז.א. עניני המגילה השפיעו בכל ימי החדש, הנה עכ"פ עתה יתגלה הענין, דעמי הארץ מתיהדים, וא"כ כ"ש וק"ו אותם הנרמזים ביו"ד השני, וכמדובר בהתועדות דפורים בתורת הבעש"ט והצ"צ ששמענוה מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ובמאמר המוסגר יש להעיר, שנרמז הענין דפי' שני יודי"ן גם בנגלה דתורה, וכשיטתי מאז, שכל המדובר בנגלה דוגמתו בנסתר, והנאמר בנסתר דוגמתו בנגלה, בדרוש רז"ל על הכתוב וייצר בשני יודי"ן, וראה ג"כ הגהות הצ"צ עמוד פ"א ואילך. . .

(ממכתב י"ט אדר, תש"כ)

. . . והשי"ת יזכנו, מתחיל מיומא דנא ראש החדש, לראות אשר ונהפוך הוא אשר ישלטו (שליטה וממשלה, בגוף ובעולם, ולא בדרך מקיף – עיין תניא תחלת פי"ג) היהודים (כח האמונה – עיין מגילה תחלת דף י"ג) המה בשונאיהם (על ידי האתהפכא דשונאיהם מחשוכא לנהורא – עיין לקו"ת סד"ה ה' לי בעוזרי) . . .

(ממכתב אדר"ח אד"ש, תשי"א)

. . . והרי נמצאים אנו בחדש אדר הוא חדש הסגולה שבו נאמר ונהפוך הוא וגו' ורבים מעמי הארץ מתייהדים וגו' ועד"ז בדקות שהענינים דעמי הארץ (עיין לקו"ת דברים צ' ד) נעשים באופן שהם מתייהדים (וכדרז"ל כל הכופר בע"ז נק' יהודי) ויהי רצון שיעשה כל זה מתוך הרחבה אמיתית בגשמיות וברוחניות . . .

(ממכתב כ' אדר, תשי"ח)