משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה

דף זה זקוק לעריכה: ייתכן שהדף סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ספר המאמרים מלוקט
חלק א
באתי לגני תשי"אהיושבת בגנים תשי"אבאתי לגני תשי"בבאתי לגני תשי"גהערות לד"ה באתי לגני תשי"גמכתב יו"ד כסלו תשי"דלכה דודי תשי"דמים רבים תשי"זבאתי לגני תשי"טכי תשא תשכ"חכנשר יעיר קנו תשכ"טלהבין ענין כתיבת ספר תורה תש"לסקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנוהללו את ה' תשל"אמחר חודש תשל"אאיכה תשל"אוידבר אלוקים אל משה תשל"במכתב י"ג אייר תש"לאך בגורל תשל"הציון במשפט תפדה תשל"ה (א)ציון במשפט תפדה תשל"ה (ב)שובה ישראל תשל"ובסוכות תשבו תשל"ונתת ליראיך תשל"ווה' אמר המכסה גו' תשל"זבאתי לגני תשל"זהנני ממטיר לכם תשל"זבסוכות תשבו תשל"חלהבין ענין שמחת תורה תשל"חבראשית ברא אלוקים תשל"חמים רבים תשל"חויאמר ה' אל אברם תשל"חואברהם זקן תשל"חיהודה אתה תשל"חואלה המשפטים תשל"חוקבל היהודים תשל"חאתם נצבים תשל"טוביום שמחתכם תש"משובה ישראל תש"מבסוכות תשבו תש"מביום השמיני עצרת תש"מבאתי לגני תש"מזה יתנו תש"מפדה בשלום תשמ"אמכתב מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות סדר הכנסת ס"ת לבית הכנסתכנשר יעיר קנו תשמ"באתה אחד תשמ"ביום טוב של ראש השנה תשמ"גאדון עולם תשמ"גוחג האסיף תשמ"גואברהם זקן תשמ"ואתה הראת תשמ"ואני לדודי תשמ"ותקעו תשמ"זאלה מסעי תשי"גהללוי' תשט"זושמתי כדכד תשט"זאתם נצבים תשט"זכנשר יעיר קנו תשכ"בפדה בשלום תשכ"ושיחה - ביאור לד"ה פדה בשלום תשכ"ווישב יעקב תשכ"זהפך ים ליבשה תשכ"זפדה בשלום תשל"אוידבר אלקים תשל"אאתה אחד תשל"ב
חלק ב
פדה בשלום נפשי תשל"חתנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"חמצותה משתשקע החמה תשל"חכימי צאתך מארץ מצרים תשמ"בונחה עליו רוח ה' תשכ"ההוי' לי בעוזרי תשי"זוהי' עקב תשמעון תשכ"זשמח תשמח תשמ"אאת ה' האמרת תש"לזה היום תשמ"אשיר המעלות תשמ"חבסוכות תשבו תשמ"אביום השמיני שלח תשמ"אויהיו חיי שרה תשמ"אושבתי בשלום תשמ"חפדה בשלום נפשי תשמ"אוכל בניך לימודי ה' תשמ"אשלום רב תשל"חברוך שעשה נסים תשמ"גועבדי דוד תשמ"והיושבת בגנים תשי"גבאתי לגני תשכ"חבאתי לגני תשמ"חבלילה ההוא תשד"מבלע המות תשכ"ההחדש הזה תשמ"זונחה עליו רוח ה' תשי"דלהבין ענין רשב"י תשמ"הוישלח יהושע תשל"וציון במשפט תפדה תשמ"אועתה ישראל תשל"ז
חלק ג
זה היום תחלת מעשיך תשמ"בשובה ישראל תשמ"אפדה בשלום נפשי תשל"טלהבין ענין תחיית המתים תשמ"ובאתי לגני תשכ"טבאתי לגני תשל"חוקבל היהודים תשי"אהחודש הזה תשל"טאשה כי תזריע תשכ"הביום עשתי עשר יום תשל"אמצה זו, תשמ"טכימי צאתך מארץ מצרים תשל"טוהחרים תשמ"טהשמים כסאי תשל"ולהבין ענין פסח שני תשל"חפתח רבי שמעון תשל"דוידבר אלקים את כל הדברים תשכ"חאנכי הוי' אלוקיך תשמ"טבהעלותך את הנרות תשל"דועתה יגדל נא תשי"טהשם נפשנו בחיים תשח"יזה היום עשה ה' תשל"חוחזקת והיית לאיש תשכ"חציון במשפט תפדה, תשל"ולא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב תשל"הועתה ישראל תשכ"זאני לדודי ודודי לי תשל"בקומי אורי תשל"גלך אמר לבי תש"כיום טוב של ראש השנה תשל"ג
חלק ד
שובה ישראל תשל"ז (א)שובה ישראל תשל"ז (ב)ולקחתם לכם תשל"טאתה הראת תשל"זואשה אחת תשמ"וואברהם זקן בא בימים תשל"זויתן לך תשכ"חאתה אחד תשכ"טאשר ברא ששון ושמחה תשל"טאמר רבי אושעיא כו' צדקת פרזונו תשל"טואתה ברחמיך הרבים תשמ"חביום השמיני תשמ"וויגש אליו יהודה תשל"והבאים ישרש יעקב תשמ"חבאתי לגני תש"לבחודש השלישי תשל"ד"הדרן" על סדר הלימוד ל"יאָרצייט"כל ישראל תשל"גבלילה ההוא תשכ"ההחודש הזה לכם תשל"הויקרא אל משה תשל"בכי ישאלך בנך תשל"חכימי צאתך מארץ מצרים תשי"בגן נעול תשמ"זונקדשתי בתוך בני ישראל תשכ"השיר המעלות לדוד הנה מה טוב תשכ"בבחודש השלישי תשכ"טוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר תשכ"טרני ושמחי בת ציון תשכ"זוהנה פרח מטה אהרן תשל"גיהי ה' אלקינו עמנו תשכ"דעשרה שיושבין תשמ"ב (א)עשרה שיושבין תשמ"ב (ב)גדול יהי' כבוד הבית תשכ"בלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב תשמ"זויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"גאני לדודי ודודי לי תשכ"והשקיפה ממעון קדשך תשכ"זעל שלשה דברים העולם עומד תשי"ד
חלק ה
יבחר לנו את נחלתינו תשכ"גוכל אדם לא יהיה באוהל מועד תשכ"גבסוכות תשבו תשכ"גתורה צוה לנו משה תשכ"גאלה תולדות נח תנש"אויהיו חיי שרה תשמ"הויהיו חיי שרה תנש"אויזרע יצחק תשכ"זפדה בשלום תשמ"ומרגלא בפומי' דרבא תש"מפתח אליהו תשט"וברוך שעשה נסים תשט"וויגש אליו יהודה תשכ"הוארא אל אברהם תשל"הבאתי לגני תשל"אארבעה ראשי שנים הם תשל"אכי תשא תשל"אעל כן קראו לימים האלה פורים תשי"גאלה פקודי תש"לביום השני הקריב תשל"בתפלה למשה תשכ"טאשרי תבחר ותקרב תשט"זויאמר גו' מחר חודש תשכ"חדבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תשכ"אגל עיני ואביטה נפלאות מתורתך תשל"זבשעה שעלה משה למרום תשכ"הבהעלותך את הנרות תשכ"טכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"חוידבר גו' זאת חוקת התורה תשכ"טקץ שם לחושך תשכ"דועתה ישראל תשכ"ח
חלק ו
והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"חויהיו חיי שרה תש"לויאמר לו יהונתן תשמ"הפדה בשלום, תשכ"בפדה בשלום תשכ"ומשיחות ש"פ וישב־מקץ תשכ"ולהבין ענין נרות חנוכה תשכ"וודוד עבדי תשל"בבאתי לגני תשל"בואלה המשפטים תשמ"אהדרן על מסכתות ברכות ומועד קטןואתה תצוה תשמ"א
קונטרסים - תשנ"ג
להבין ענין שמחת תורה תשמ"בבורא ניב שפתים תשל"חבשעה שעלה משה למרום תשכ"אואהי' אצלו אמון, תשכ"א

בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג.

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים[1] שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש[2] משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב[3] געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].

וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות[4] נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים [5] לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.

הערות שוליים

  1. ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)
  2. במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.
  3. ס' המאמרים אידיש ע' ריב.
  4. ראה בראשית רבה פט"ז, ה.
  5. ראה בכ"ז לקו"ת מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי בספר המאמרים תרכ"ז.