דבר מלכות ערב ראש השנה (א)

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א, לאחרי התרת נדרים, ערב ראש השנה ה'תשנ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

דבר מלכות
בראשית
בראשיתנחלך לךויראחיי שרהתולדות (א)תולדות (ב)ויצאוישלחי"ט כסלווישבחנוכהמקץה' טבתויגשויחי
שמות
שמותוארא (א)וארא (ב)באנשי ובנות ישראלבשלחחמשה עשר בשבטיתרוכ"ב שבטמשפטים (א)משפטים (ב)תרומהתצוה (א)תצוה (ב)כי תשאויקהל
ויקרא
ויקראצוי"א ניסןערב פסח (א)ערב פסח (ב)אחרון של פסח (א)אחרון של פסח (ב)כ"ו ניסןכ"ח ניסןשמיניתזריע מצורעאחרי קדושיםאמורבהר בחוקותי
במדבר
במדברשבועות (א)שבועות (ב)נשאבהעלותך (א)בהעלותך (ב)שלחכ"ח סיוןקרח (א)קרח (ב)חוקתבלקפנחסמטות מסעי
דברים
דבריםואתחנןעקבראהשופטיםתצאתבואערב ראש השנה (א)ערב ראש השנה (ב)נצבים וילך (ור"ה)קונטרס בענין הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלין לעולםשמחת תורה
הוספות
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב)קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבלב' ניסן תשמ"ח

– תרגום מאידית –[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישר כח*.

כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בתוך כלל ישראל,

ובמיוחד בהענין הכי עיקרי – גאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

ובפרט שישנם כבר כמה סימנים ע"ז – החל מדברי חז"ל[1] כמה שנים ודורות לפני זה: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הסביר שגם ענין התשובה נפעל כבר, ועומדים כבר "הכן כולכם"[2], ועומדים כך כבר משך זמן –

שתהי' תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, ומרגע זה יהיו כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"[3], מיד בארץ הקודש, ושם גופא – בירושלים עיר הבירה, על הר הקודש, ובבית המקדש, עד בקדש הקדשים, ששם נמצאת אבן השתי' שממנה הושתת העולם[4],

והקדושה של קדש הקדשים ואבן השתי' שבו מתפשטת תיכף ומיד בכל העולם כולו – "והי' הוי' למלך על כל הארץ"[5], "הוי' ימלוך לעולם ועד"[6].

עוד הפעם – כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

* * *

[לאחרי שכ"ק אדמו"ר שליט"א ירד מהבימה המשיך]:

השנה החדשה הבאה הינה "שנה משולשת", שיש לה שלימות משולשת, שנה שבה באים יחד שלשה עניני שלימות (שאינם תלויים זה בזה ובשנים אחרות יכול להיות שיהי' אחד ללא השני):

(א) השלימות דשנת העיבור[7], שנוסף בה חודש הי"ג, והשנה נקראת "שנה תמימה"[8].

(ב) השלימות[9] בזה שחודש חשון וחודש כסלו – שני החודשים בשנה שיכולים להיות חסרים (של כ"ט יום) או מלאים (של ל' יום)[10]שניהם מלאים, שני חדשים מלאים – כפליים לתושי'[11], שאז נקראת השנה "שלימה"[12].

(ג) יום ראשון של פסח חל ביום השבת, שאז ישנה שלימות בספירת העומר, שזה מתחיל "ממחרת השבת"[13] גם כפשוטו[14], שאז ה"שבע שבתות תמימות"[13] – הינן "תמימות כששת ימי בראשית" שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת (כמ"ש במדרש[15]).

ובשנה החדשה באים יחד כל שלוש השלימויות: הן השלימות דמספר החדשים (שנת העיבור), הן השלימות דמספר הימים בחדשים (שני חדשים מלאים) – נמצא א"כ ששנה זו מכילה את סכום הימים הגדול ביותר שהשנה יכולה להכיל (בהיותה "שנה תמימה" ו"שנה שלימה" – שנת העיבור שבה חודש חשון וכסלו מלאים), והן השלימות דה"שבתות תמימות", שבזה קשורה הבאת שתי הלחם והקרבנות האחרים דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הקשור גם עם "תורה חדשה מאתי תצא"[16].

ועוד והוא העיקר – שהשלימות המשולשת דהשנה החדשה מוסיפה עוד יותר כח שתיכף ומיד ממש – עוד בתחלת השנה – נזכה כבר לכל עניני שלימות, כולל – השלימות ד"תורה חדשה מאתי תצא", כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה,

ותיכף ומיד ממש זוכים לכתיבה וחתימה טובה בגלוי לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לשנה טובה ומתוקה.

הערות שוליים

  1. סנהדרין צז, ב.
  2. ל' כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו מכ"ו אד"ר תרח"ץ – אגרות קודש שלו ח"ד ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת.
  3. בא י, ט.
  4. יומא נד, ב.
  5. זכרי' יד, ט.
  6. בשלח טו, יח.
  7. ראה בארוכה מכתבים כלליים וא"ו תשרי: תשל"ו (לקו"ש חי"ד ע' 454 ואילך); תשל"ח (לקו"ש שם ע' 478 ואילך); תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע' 633 ואילך); תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 767). ר"ח ניסן: תשד"מ (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תשמז ואילך); תשמ"ט (הגש"פ שם ע' תתו ואילך). ועוד.
  8. בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל־אור) לתהלים יט, ח (ע' סז ואילך).
  9. ראה בארוכה שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).
  10. רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ח ה"ו. טואו"ח סתכ"ח.
  11. ל' הכתוב – איוב יא, ו. וראה שמו"ר רפמ"ו.
  12. טור שם. וברמב"ם שם: חדשי' שלמים.
  13. 13.0 13.1 אמור כג, טו.
  14. נוסף על פירושו "ממחרת היו"ט" כדרשת חז"ל (מנחות סה, ב ואילך. תו"כ ופירש"י עה"פ אמור שם).
  15. קה"ר פ"א, ג ובמת"כ. פסדר"כ פ"ח. פס"ר פי"ח. רוקח הל' עומר סרצ"ה. ראב"ן ספ"ו. ראבי"ה פסחים סתקכ"ו. ועוד. וראה בארוכה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 4337 (לעיל ע' 56) ואילך.
  16. ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.

*) לעדה שלימה דהמתירין.