היום יום כ"א תמוז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין מברכין 'שהחיינו' בין המצרים ואפילו בשבת.
כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בתוך כל אחד ואחד מישראל", שבכל אחד ואחת מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה, מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום – קדוש הוא. וכדאיתא בשמות־רבה פרק ב': "אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי". וכל ענין השימום הוא בהבנינים. וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכל אחד ואחת מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמו־שכתוב "אני ישנה ולבי ער", ואיתא במדרש־רבה: "אני ישנה מן המצוות ולבי ער לגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן", דכל ענין השימום, רחמנא־ליצלן, שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ ליסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.