היום יום ט"ו ניסן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
א' דחג המצות. למרור וחזרת – הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" – הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'־ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.
אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" – לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" – לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג־ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק [=כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים].