היום יום כ"ט תשרי

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היום יום
כסלו
י"ט כסלוכ' כסלוכ"א כסלוכ"ב כסלוכ"ג כסלוכ"ד כסלוכ"ה כסלוכ"ו כסלוכ"ז כסלוכ"ח כסלוכ"ט כסלו
טבת
א' טבתב' טבתג' טבתד' טבתה' טבתו' טבתז' טבתח' טבתט' טבתי' טבתי"א טבתי"ב טבתי"ג טבתי"ד טבתט"ו טבתט"ז טבתי"ז טבתי"ח טבתי"ט טבתכ' טבתכ"א טבתכ"ב טבתכ"ג טבתכ"ד טבתכ"ה טבתכ"ו טבתכ"ז טבתכ"ח טבתכ"ט טבת
שבט
א' שבטב' שבטג' שבטד' שבטה' שבטו' שבטז' שבטח' שבטט' שבטי' שבטי"א שבטי"ב שבטי"ג שבטי"ד שבטט"ו שבטט"ז שבטי"ז שבטי"ח שבטי"ט שבטכ' שבטכ"א שבטכ"ב שבטכ"ג שבטכ"ד שבטכ"ה שבטכ"ו שבטכ"ז שבטכ"ח שבטכ"ט שבטל' שבט
אדר א'
א' אדר א'ב' אדר א'ג' אדר א'ד' אדר א'ה' אדר א'ו' אדר א'ז' אדר א'ח' אדר א'ט' אדר א'י' אדר א'י"א אדר א'י"ב אדר א'י"ג אדר א'י"ד אדר א'ט"ו אדר א'ט"ז אדר א'י"ז אדר א'י"ח אדר א'י"ט אדר א'כ' אדר א'כ"א אדר א'כ"ב אדר א'כ"ג אדר א'כ"ד אדר א'כ"ה אדר א'כ"ו אדר א'כ"ז אדר א'כ"ח אדר א'כ"ט אדר א'ל' אדר א'
אדר ב'
א' אדר ב'ב' אדר ב'ג' אדר ב'ד' אדר ב'ה' אדר ב'ו' אדר ב'ז' אדר ב'ח' אדר ב'ט' אדר ב'י' אדר ב'י"א אדר ב'י"ב אדר ב'י"ג אדר ב'י"ד אדר ב'ט"ו אדר ב'ט"ז אדר ב'י"ז אדר ב'י"ח אדר ב'י"ט אדר ב'כ' אדר ב'כ"א אדר ב'כ"ב אדר ב'כ"ג אדר ב'כ"ד אדר ב'כ"ה אדר ב'כ"ו אדר ב'כ"ז אדר ב'כ"ח אדר ב'כ"ט אדר ב'
ניסן
א' ניסןב' ניסןג' ניסןד' ניסןה' ניסןו' ניסןז' ניסןח' ניסןט' ניסןי' ניסןי"א ניסןי"ב ניסןי"ג ניסןי"ד ניסןט"ו ניסןט"ז ניסןי"ז ניסןי"ח ניסןי"ט ניסןכ' ניסןכ"א ניסןכ"ב ניסןכ"ג ניסןכ"ד ניסןכ"ה ניסןכ"ו ניסןכ"ז ניסןכ"ח ניסןכ"ט ניסןל' ניסן
אייר
א' איירב' איירג' איירד' איירה' איירו' איירז' איירח' איירט' איירי' איירי"א איירי"ב איירי"ג איירי"ד איירט"ו איירט"ז איירי"ז איירי"ח איירי"ט איירכ' איירכ"א איירכ"ב איירכ"ג איירכ"ד איירכ"ה איירכ"ו איירכ"ז איירכ"ח איירכ"ט אייר
סיון
א' סיוןב' סיוןג' סיוןד' סיוןה' סיוןו' סיוןז' סיוןח' סיוןט' סיוןי' סיוןי"א סיוןי"ב סיוןי"ג סיוןי"ד סיוןט"ו סיוןט"ז סיוןי"ז סיוןי"ח סיוןי"ט סיוןכ' סיוןכ"א סיוןכ"ב סיוןכ"ג סיוןכ"ד סיוןכ"ה סיוןכ"ו סיוןכ"ז סיוןכ"ח סיוןכ"ט סיוןל' סיון
תמוז
א' תמוזב' תמוזג' תמוזד' תמוזה' תמוזו' תמוזז' תמוזח' תמוזט' תמוזי' תמוזי"א תמוזי"ב תמוזי"ג תמוזי"ד תמוזט"ו תמוזט"ז תמוזי"ז תמוזי"ח תמוזי"ט תמוזכ' תמוזכ"א תמוזכ"ב תמוזכ"ג תמוזכ"ד תמוזכ"ה תמוזכ"ו תמוזכ"ז תמוזכ"ח תמוזכ"ט תמוז
מנחם אב
א' מנחם אבב' מנחם אבג' מנחם אבד' מנחם אבה' מנחם אבו' מנחם אבז' מנחם אבח' מנחם אבט' מנחם אבי' מנחם אבי"א מנחם אבי"ב מנחם אבי"ג מנחם אבי"ד מנחם אבט"ו מנחם אבט"ז מנחם אבי"ז מנחם אבי"ח מנחם אבי"ט מנחם אבכ' מנחם אבכ"א מנחם אבכ"ב מנחם אבכ"ג מנחם אבכ"ד מנחם אבכ"ה מנחם אבכ"ו מנחם אבכ"ז מנחם אבכ"ח מנחם אבכ"ט מנחם אבל' מנחם אב
אלול
א' אלולב' אלולג' אלולד' אלולה' אלולו' אלולז' אלולח' אלולט' אלולי' תמוזי"א אלולי"ב אלולי"ג אלולי"ד אלולט"ו אלולט"ז אלולי"ז אלולי"ח אלולי"ט אלולכ' אלולכ"א אלולכ"ב אלולכ"ג אלולכ"ד אלולכ"ה אלולכ"ו אלולכ"ז אלולכ"ח אלולכ"ט אלול
תשרי
א' תשריב' תשריג' תשריד' תשריה' תשריו' תשריז' תשריח' תשריט' תשריי' תשריי"א תשריי"ב תשריי"ג תשריי"ד תשריט"ו תשריט"ז תשריי"ז תשריי"ח תשריי"ט תשריכ' תשריכ"א תשריכ"ב תשריכ"ג תשריכ"ד תשריכ"ה תשריכ"ו תשריכ"ז תשריכ"ח תשריכ"ט תשריל' תשרי
חשון
א' חשוןב' חשוןג' חשוןד' חשוןה' חשוןו' חשוןז' חשוןח' חשוןט' חשוןי' חשוןי"א חשוןי"ב חשוןי"ג חשוןי"ד חשוןט"ו חשוןט"ז חשוןי"ז חשוןי"ח חשוןי"ט חשוןכ' חשוןכ"א חשוןכ"ב חשוןכ"ג חשוןכ"ד חשוןכ"ה חשוןכ"ו חשוןכ"ז חשוןכ"ח חשוןכ"ט חשון
כסלו
א' כסלוב' כסלוג' כסלוד' כסלוה' כסלוו' כסלוז' כסלוח' כסלוט' כסלוי' כסלוי"א כסלוי"ב כסלוי"ג כסלוי"ד כסלוט"ו כסלוט"ז כסלוי"ז כסלוי"ח כסלו

מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה.

איינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האט געהאט א מחלוקת מיט נאך א בעל הבית, און זייענדיג אמאל בא דעם בעש"ט אין שוהל האט ער געשריען, אז ער וואלט זיין בר פלוגתא קורע געווען כדג זיין.

דער בעש"ט האט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט, און זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאכטע אויגען. דער בעש"ט האט ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים, וועלכע זיינען געשטאנען לעבען אים, פלוצלונג האבען די תלמידים אנגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק: זיי האבען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא.

דאס באווייזט קלאהר, אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר: אדער אין א לבוש חומרי, אדער א רוחני וואס מי קאן אים אנעמען נאר מיט העכערע און איידעלערע געפילען.


תרגום ללשון הקודש: לאחד מה'בעלי־בתים' של העיר מעזיבוז היה ריב עם 'בעל־בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל הבעל שם טוב בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג".

הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו!

זה מראה בבירור, שמכל כח – יש תוצאה ופועל דבר: אם בלבוש חומרי, או רוחני, שאפשר לתופסו רק בחושים נעלים ועדינים יותר.