ברכת ערב ראש השנה תנש"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכת ערב ראש השנה תנש"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־19:52, 20 ביולי 2025

נוספו 41 בתים , 20 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,497

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב}}
+{{ספר השיחות תנש"א}}
 == בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי, ערב ראש השנה, ה'תנש"א ==
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ביז דעם מילוי משאלות לבב – אויך פון כל אחד ואחת מישראל – די שאלה ובקשה הכי עיקרית, צו וועלכער "קוינו כל היום"{{הערה|ברכת את צמח בתפלת העמידה דחול.}}: גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
-ויוליכנו קוממיות לארצנו, לארצנו הקדושה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותנו"{{הערה|כמ"ש ביצי"מ (ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – בא י, ט.}}, ובתוכם (כפשוט) – די אַלע וואָס האָבן דאָ דערלאַנגט די פדיונות, צוזאַמען מיט אַלע זייערע בני בית און משפחות, און מושפעים און מושפעות,
+ויוליכנו קוממיות לארצנו, לארצנו הקדושה, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותנו"{{הערה|כמ"ש ביצי"מ (ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") – [[שמות פרק י|בא י, ט]].}}, ובתוכם (כפשוט) – די אַלע וואָס האָבן דאָ דערלאַנגט די פדיונות, צוזאַמען מיט אַלע זייערע בני בית און משפחות, און מושפעים און מושפעות,
 און מ'גייט אַלע, כאמור, אין ארץ הקודש, און דאָרטן גופא – אין ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, ביז אין קודש הקדשים, אין "מקדש אד' כוננו ידיך, הוי' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|בשלח טו, יזיח. וראה פרש"י עה"פ שם, יז. פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. תוד"ה אין – שבועות טו, ריש ע"ב. ועוד.}},
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
-און מיר אַלע, בתוך כלל ישראל בכל קצוי תבל, פּראַווען דעמולט ראש השנה בארצנו הקדושה בירושלים עיר הקודש – יום אחד ראש השנה אָדער שני ימים (בהתאם צו זמן ביאת העדות){{הערה|כפי שהי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' ש"בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ר"ה שני ימים שאם לא באו העדים וכו'" – רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ה ה"ח. וראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סת"ר ס"ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.{{ש}}– משא"כ רוב בני א"י, שהיו עושין ר"ה '''לעולם''' שני ימים (לשיטת התוס' ר"ה יח, סע"א. רמב"ם שם ה"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"א), או '''לעולם''' יום אחד (לשיטת רש"י ר"ה שם ועוד. – וראה לח"מ הל' קדה"ח פ"ג ה"ט. לקו"ש ח"ט ע' 370. ובכללות הענין – המועדים בהלכה (להרש"י זוין) ר"ה ע' כט ואילך).{{ש}}ולהעיר, ד"בראשונה היו משיאין משואות (עד ש"קלקלו הכותים", שאז "התקינו שיהו שלוחין יוצאין"). . עד שהי' רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (ר"ה כב, ב – במשנה), ובמילא נהגו '''כל''' בני א"י בהתאם לקביעות ר"ה בב"ד שבירושלים (יום אחד או שני ימים). ואולי י"ל, שכן יהי' גם לע"ל – כיון שאז אין החשש דקלקול הכותים*.{{ש}}'''*) ראה פני משה ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ב: אע"פ שבימי רבי בטלו המשואות. . מ"מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן, ונ"מ שאם יתבטלו המינין יחזרו למנהג שלהם. ולהעיר גם מקרבן העדה שם ה"א, שמבאר הטעם שלא בטלו המשואות מים טברי' (כדאיתא בירוש' שם), מפני "שלא היו כותיים דרים שם".'''}}, ובכל אופן – איז דאָס אַלעמאָל "כחד יומא אריכא"{{הערה|ל' הטור או"ח ר"ס ת"ר. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"גד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}},
+און מיר אַלע, בתוך כלל ישראל בכל קצוי תבל, פּראַווען דעמולט ראש השנה בארצנו הקדושה בירושלים עיר הקודש – יום אחד ראש השנה אָדער שני ימים (בהתאם צו זמן ביאת העדות){{הערה|כפי שהי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' ש"בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ר"ה שני ימים שאם לא באו העדים וכו'" – רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ה ה"ח. וראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סת"ר ס"ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.{{ש}}– משא"כ רוב בני א"י, שהיו עושין ר"ה '''לעולם''' שני ימים (לשיטת התוס' ר"ה יח, סע"א. רמב"ם שם ה"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"א), או '''לעולם''' יום אחד (לשיטת רש"י ר"ה שם ועוד. – וראה לח"מ הל' קדה"ח פ"ג ה"ט. לקו"ש ח"ט ע' 370. ובכללות הענין – המועדים בהלכה (להרש"י זוין) ר"ה ע' כט ואילך).{{ש}}ולהעיר, ד"בראשונה היו משיאין משואות (עד ש"קלקלו הכותים", שאז "התקינו שיהו שלוחין יוצאין"). . עד שהי' רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (ר"ה כב, ב – במשנה), ובמילא נהגו '''כל''' בני א"י בהתאם לקביעות ר"ה בב"ד שבירושלים (יום אחד או שני ימים). ואולי י"ל, שכן יהי' גם לע"ל – כיון שאז אין החשש דקלקול הכותים*.{{ש}}'''*) ראה פני משה ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ב: אע"פ שבימי רבי בטלו המשואות . . מ"מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן, ונ"מ שאם יתבטלו המינין יחזרו למנהג שלהם. ולהעיר גם מקרבן העדה שם ה"א, שמבאר הטעם שלא בטלו המשואות מים טברי' (כדאיתא בירוש' שם), מפני "שלא היו כותיים דרים שם".'''}}, ובכל אופן – איז דאָס אַלעמאָל "כחד יומא אריכא"{{הערה|ל' הטור או"ח ר"ס ת"ר. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"גד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}},
-ביז אַז דער "יומא אריכא" ווערט תיכף ומיד אַ התחלה צו דעם "יומא אריכא" ("יום שכולו ארוך"{{הערה|ראה תו"א יח, ד: כמאחז"ל. . '''יום''' שכולו ארוך. והוא ע"פ מאחז"ל עה"פ (תצא כב, ז) "והארכת ימים – לעולם שכולו ארוך" (קידושין לט, ב. חולין קמב, א). וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך יום סכ"ו (ע' שפב), וש"נ.}}) פון חיים נצחיים, בלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים דוקא{{הערה|שזהו תכלית השכר – כפס"ד הרמב"ן (בשער הגמול בסופו) – ראה מכתב מוצש"ק פ' נצבים וילך, כ"ה אלול, ה'תש"נ. וש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספטת).}},
+ביז אַז דער "יומא אריכא" ווערט תיכף ומיד אַ התחלה צו דעם "יומא אריכא" ("יום שכולו ארוך"{{הערה|ראה תו"א יח, ד: כמאחז"ל. . '''יום''' שכולו ארוך. והוא ע"פ מאחז"ל עה"פ (תצא כב, ז) "והארכת ימים – לעולם שכולו ארוך" (קידושין לט, ב. חולין קמב, א). וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך יום סכ"ו (ע' שפב), וש"נ.}}) פון חיים נצחיים, בלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים דוקא{{הערה|שזהו תכלית השכר – כפס"ד הרמב"ן (בשער הגמול בסופו) – ראה מכתב מוצש"ק פ' נצבים וילך, כ"ה אלול, ה'תש"נ. וש"נ (נדפס לקמן ח"ב בהוספות).}},
-"והקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ונשיא דורנו בתוכם, ובראשינו,
+"והקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, ונשיא דורנו בתוכם, ובראשינו,
 און דאָס אַלץ (כאמור) – בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, אין "מקדש אד' כוננו ידיך", בבית המקדש, בקודש הקדשים, ותיכף ומיד ממש.