ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ועפ"ז יומתק דעם טעם פארוואָס מ'האָט איינגעשטעלט זאָגן ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר, דלכאורה: דער טעם אויף דעם וואָס מ'האָט קובע געווען זאָגן (גלייך נאָך ברכת התורה) די פסוקים פון ברכת כהנים איז "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"){{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ז, ממג"א שם סק"ח. ולכן "אומרין אותה אפילו קודם אור הבוקר אע"פ שאין נשיאת כפים בלילה" (שם), דלא כדעת הרש"ל (הובא במג"א ובאה"ט שם) "לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאת כפים בלילה".{{ש}}ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא ע"י כ"א מישראל (לא ע"י כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה ע"י הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.{{ש}}'''*) ולכאורה זהו הכונה גם בבאה"ט שם: ולא מטעם נשיאת כפים.'''}}, בכדי אַז נאָך ברכת התורה זאָל מען גלייך מקיים זיין מצות תלמוד תורה (דורך זאָגן דברי תורה){{הערה|ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכת התורה. וש"נ.}}. האָט מען דאָך לויט דעם געקענט אויסקלייבן צו זאָגן אויך אַן אַנדער ענין אין תורה{{הערה|להעיר משו"ת מהרש"ל שם: אני נוהג לומר ג' פסוקים של תורה והן לא תלך רכיל וגו' עד ואהבת לרעך וגו' שהוא שקול ככל התורה, ואח"כ ג' מנביאים כו', ע"ש.}}, ובפרט אַן ענין הכי עיקרי וכללי בתורה – ווי די עשרת הדברות (וועלכע זיינען "כללות כל התורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.}}), אָדער "שמע ישראל" אָדער אויך "והי' אם שמוע" (אַן ענין כללי בעבודת ה' – "יקבל עליו עול מלכות שמים (בשמע ישראל){{הערה|להעיר שעומ"ש קשור במיוחד לענין ברכת '''התורה''' – כמובן מביאור הב"ח (או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר).}} ואח"כ יקבל עליו עול מצוות" (בוהי' אם שמוע){{הערה|[[משנה ברכות פרק ב#משנה ב|ברכות פ"ב מ"ב]].}}), וכיו"ב?

ויש לומר דעם ביאור אין דעם: וויבאַלד אַז דאָס קומט בהמשך צו די י"ח (כ'){{הערה|ראה שער הכולל פ"א אות יב. וש"נ.}} ברכות השחר (און אַלס הקדמה צו די תפלות ובקשות אין תפלת שחרית בכלל), וועלכע זיינען כולל בפשטות כל צרכי ישראל – האָט מען איינגשטעלט אַז די דברי תורה (וואָס קומען בהמשך צו ברכת התורה) זאָלן זיך אָנהויבן מיט ברכת כהנים, וועלכע איז אַ ברכה כללית{{הערה|וראה מעדני חמודות לרא"ש ברכות פ"א סי"ג: טעם דסמכו אלו פסוקים לפי שרצו לסדר ג' פסוקים כדרך הקורא בתורה דתנן במגילה ([[משנה מגילה פרק ד#משנה ד|פ"ד מ"ד]]) שלא יפחות מג' פסוקים. ולכך התקינו אלו שיש להם '''ברכה'''. ויומתק עוד יותר ע"פ המבואר בפנים.}}, הכוללת כל הברכות כולן{{הערה|היינו: באמירת נוסח ברכת כהנים זו יש ב' המעלות – מעלת התורה*, ומעלת הברכה** (וראה אוה"ת במדבר (הוספות) ס"ע א'תמג ואילך), נוסף על מעלת התפלה (כדלקמן בפנים, שבברכת כהנים יש בה הן מעלת הברכה והן מעלת התפלה).{{ש}}'''*) וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' שטו­שטז, שמעלת ברכת כהנים היא כמו מעלת התורה.'''{{ש}}'''**) שהרי גם לדעת המג"א ואדה"ז (שזהו "לשם לימוד" ולא "משום זכר לנשיאת כפים"), כנ"ל הערה 15 – הרי בפועל אומרים הנוסח דברכת כהנים כפי שנאמר בתורה. ובפרט דכל הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שזהו כמו לימודו ובמילא ברכתו של הקב"ה בעצמו (כדלקמן בפנים). ועאכו"כ לדעת הרש"ל שיש בזה גם זכר לבר"כ.'''}}.

ערב שבת איז אַ הכנה צו שבת, "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"{{הערה|ע"ז ג, סע"א.}}. ביז אַז בערב שבת האָט מען אַ טעימה – "טועמי' חיים זכו"{{הערה|שער הכונות ענין טבילת ערב שבת. פע"ח שער יח רפ"ג. ועוד – נסמן בלקו"ש ח"כ ע' 173.}} – פון כל תבשיל ותבשיל של שבת{{הערה|ראה מג"א או"ח הל' שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.}}. און נאָכמער: בערב שבת (יום הששי למעשה בראשית) איז געווען יום בריאת אדם הראשון, "כדי שיכנס '''לסעודה''' מיד"{{הערה|סנהדרין לח, א. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 11­9.}}, ובלשון המשנה{{הערה|[[משנה אבות פרק ג#משנה טז|אבות פ"ג מט"ז]].}} "הכל מתוקן לסעודה".

– און אע"פ אַז "היום קצר והמלאכה מרובה"{{הערה|שם=:3|לשון המשנה – [[משנה אבות פרק ב#משנה טו|אבות פ"ב מט"ו]].}} (בערב יוהכ"פ בפרט), גיט דער אויבערשטער כח יעדער איד אַז מ'זאָל קענען אַריינשטעלן אין זיין "גבול" (פון "היום קצר") אַלע ענינים, כולל די ענינים שלמעלה ממדידה והגבלה (כולל – "שכר הרבה"<ref name=":3" />) –

ובפרט ווי דאָס איז פאַרבונדן מיט דער עבודה ביוהכ"פ, דאע"פ וואָס "שבעת ימים קודם יוהכ"פ מפרישין כהן גדול מביתו"{{הערה|[[משנה יומא פרק א#משנה א|משנה ריש יומא]].}}, דאַרף דער כהן גדול ביוהכ"פ זיין אַ נשוי, ווי מ'לערנט אָפּ{{הערה|שם. וראה לקו"ש חי"ז ע' 172 ואילך.}} פון דעם פסוק{{הערה|[[ויקרא פרק טז|אחרי טז, ו]].}} "וכפר בעדו ובעד ביתו" – "ביתו זו אשתו".