קונטרס עץ החיים פרק כח

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונטרס עץ החיים
מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) זצוקללה"ה נבג"מ נ"עמבואמפתח
גוף הקונטרס
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לג
הוספות
הוספה אהוספה בהוספה ג
כח) והנה הידיעה ע"פ פשוט היא לידע את ההלכה ע"פ פרש"י לידע את הפשט ולא יטעה א"ע. ובדיעות תנאים או אמוראים בענין אחד ידע טעם וסברא של כאו"א ובשקלא וטריא דגמרא בקושיות ופירוקים צריכים לידע היטב מה היתה סברתו תחלה בההלכה שמשו"ז הוקשה לו. ומה נתחדש עתה ע"י התירוץ, ואם התירוץ מבטל סברת המקשן לגמרי או מקיים סברת המקשן אלא שמסיר קושייתו, אם שמראה לו שאינה קושי' או שמחדש לו דבר בההלכה ומבארה יותר שבזה סרה קושייתו. וא"כ צריך לידע איך הוא כוונת ההלכה לאחר התירוץ. ובד"כ צריכים לשמור סדר וקישור הקושיות והתירוצים ולפעמים משתנה הענין ע"י הקושיות, ובפרט כשמקשין לתרי תנאי או אמוראי דפליגי צריכים לשמור מאד הסדר בזה והמתחדש מהפירוקים בעצם הדין לכל אחד וא' ובסברתם ובטעמיהם, והשקלא וטרי' דגמרא בדין המשנה לידע איך הוא פשט וכוונת המשנה לפי האוקימתא דגמרא ומה שנתחדש בזה, והכלל הוא שידע כל פרטי הסוגיא כל דיעה וכל סברא שתהי' ברורה אצלו היינו כל סברא בפ"ע תהי' ברורה וכולם יהי' מסודרים אצלו שכל א' על מקומו יבוא, ואחר שגמר את הסוגי' בפנים יחזור עלי' בפ"ע (הנקרא איבער־ריידען) כל דיעה ומה שהקשו עלי' ומה שתירצו ואיך הוא מסקנת הדבר. ויקלוט כ"ז היטב במוחו, ולא יכבד עליו לחזור בע"פ כ"פ באופן הנ"ל עד שיוקלט אצלו הדבר היטב, ואח"כ ילמוד את התוס' על הסוגיא ולאחר שהסוגי' ע"פ פירש"י מבוררת ומסודרת אצלו ונקלטה היטב במוחו. יראה אם התוס' בפירושם רק מבארים יותר הענין והוא ג"כ ע"פ שיטת רש"י רק שמבארים או מפרטים פרטים בזה. ובזה הוא קושייתם ותירוצם עד שיוצא בירור הדבר או פרטי הדברים שרצונם לפרט, וצריך לידע מה שנתחדש לו ע"י פירושם, ולפעמים מפרשים בענין אחר, ומבארים מה שלא ניחא להו לפי שיטת רש"י ומפרשים לפי שיטתם הם. ולפעמים נוגע חילוק הפירושים בכל הסוגיא, ולפעמים רק בפרט א' ממנה, ולאחר שהסוגיא מבוררת אצלו לא יקשה לו לידע את הדבר ולא יתבלבל בחילוקי השיטות והפירושים וידע דלפי פירוש רש"י הסוגיא כך וכך ולפי פי' התו' כך וכך. ומצוי ושכיח הדבר שמקשים התוס' ממקומות אחרים בש"ס. ויש לפעמים שנחוץ לעיין הגמרא שמקשים ממנה בכדי לידע היטב קושייתם. וכאשר מפלפלים התוס' בהענין הן בהסוגיא במקומה וכ"ש אם ממקומות אחרים נחוץ לזה מתינות גדולה ולקשר שכלו (צו טראגען זיך) לידע כוונתם היינו עצם הסברא שלהם להבין הדבר ואח"כ מה שמקשים על סברא זו ובאים לידי סברא אחרת, או לעומק יותר בסברא זו עצמה, ואח"כ לחזור ג"כ בע"פ כל הפלפול שלהם שיהי' מבורר ומסודר ובקליטה טובה וידע מה שנתחדש בהסוגיא הזאת מהפלפול שלהם:

קיצור. יפרש אופן הלימוד בגפ"ת.