בשורת הגאולה כב: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

בשורת הגאולה כב (הצגת מקור)

גרסה מ־23:32, 31 ביולי 2025

נוספו 105 בתים , 31 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,493

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 . . . ושם{{הערה|סנהדרין שם.}} (בהתחלת הסוגיא): "דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבוא שילה, דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו (כמו ינאי, כל אחד הי' דורש אחר שמו{{הערה|פרש"י שם. – ולהעיר מדיוק לשון רש"י "כל אחד הי' דורש אחר שמו" (ולא שהתלמידים חידשו ששמו כשם רבם).}}), שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו, דבי רבי חנינה אמרי חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקי'{{הערה|כ"ה ("בן חזקי'") בדפוסים שלפנינו, ובירושלמי ואיכ"ר: "מנחם" סתם. – ולהעיר שרש"י מעתיק תיבת "מנחם", ומוסיף "בן חזקי'". וכנראה שצ"ל בפרש"י "ה"ג בן חזקי'", אלא שהבחור־הזעצער "תיקן" והשמיט "ה"ג". ועצ"ע.}} שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי"{{הערה|וראה גם ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא. וראה לקוטי לוי"צ על מארז"ל ע' קו ש"כל הדעות אמת הם ואלו ואלו דא"ח", עיי"ש.}}.
-ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) – יוסף שמו, שנאמר{{הערה|ישעי' יא, יא־יב.}} "יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.}} "אז ימלא שחוק פינו".
+ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) – יוסף שמו, שנאמר{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, יא־יב]].}} "יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק קכו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.}} "אז ימלא שחוק פינו".
 <nowiki>*</nowiki> * *
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 "האדם" – קאי על "אדם{{הערה|לקו"ת פרשתנו כב, ב.}} הזה (ש"הוא במדרגה גדולה . . שלימו דכולא") כשמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים . . רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר כו'" מצד ענין הגלות – כמו רבי; ובדורנו זה – דור האחרון של הגלות, עקבתא דמשיחא, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה שהיו צריכים להעשות במשך זמן הגלות – י"ל שכל בנ"י הם בדרגא זו.
-והשאלה היא: כיון שכבר נסתיימו "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} – מהי ה"'''דרך ישרה'''" (הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה) שיבור לו האדם (כללות בנ"י) שגמר עניני העבודה כדי '''לפעול התגלות וביאת המשיח'''{{הערה|ומתחיל מהתגלות וביאת משיח שבכאו"א מישראל, כידוע שהפסוק "דרך כוכב מיעקב גו'" שקאי על מלך המשיח (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה), קאי גם על כאו"א מישראל (ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו), כיון שיש בו ניצוץ מנשמת משיח (מאור עינים ס"פ פינחס).}}?
+והשאלה היא: כיון שכבר נסתיימו "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} – מהי ה"'''דרך ישרה'''" (הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה) שיבור לו האדם (כללות בנ"י) שגמר עניני העבודה כדי '''לפעול התגלות וביאת המשיח'''{{הערה|ומתחיל מהתגלות וביאת משיח שבכאו"א מישראל, כידוע שהפסוק "דרך כוכב מיעקב גו'" שקאי על מלך המשיח (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה), קאי גם על כאו"א מישראל (ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו), כיון שיש בו ניצוץ מנשמת משיח (מאור עינים ס"פ פינחס).}}?
 . . . וביאור ה"דרך ישרה" להתגלות וביאת המשיח ע"י "'''מלכות שבתפארת'''" – בנוגע למעשה בפועל:
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 . . . ובפשטות: "תפארת" – הו"ע לימוד התורה, ו"מלכות שבתפארת" – הוא '''לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה''' שנתבארו בריבוי מקומות{{הערה|ונקל למוצאם – ע"י ספרי המפתחות (שרבו בדורנו זה) על סדר הא־ב, בערכים המתאימים: גאולה, משיח, וכיו"ב.}},
-– בתורה שבכתב (ובפרט "בדברי הנביאים . . שכל הספרים '''מלאים''' בדבר זה"{{הערה|רמב"ם הל' מלכים פי"א ה"ב.}}) ובתורה שבעל פה, בגמרא (ובפרט במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה) ובמדרשים, וגם – ובמיוחד – בפנימיות התורה, החל מספר הזהר (ש"בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר כו' יפקון בי' מן גלותא ברחמים"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' ב[[אגרת הקודש סימן כ"ו|אגה"ק רסכ"ו]].}}), ובפרט בתורת החסידות (שע"י הפצת המעיינות חוצה אתי מר דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}}), בתורת רבותינו נשיאינו, ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו – מעין ודוגמא והכנה ללימוד תורתו של משיח, "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, שילמד לכל העם פנימיות התורה (טעמי תורה), ידיעת אלקות ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט.}}), כפס"ד הרמב"ם{{הערה|בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".}} ש"באותו הזמן . . יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'" –
+– בתורה שבכתב (ובפרט "בדברי הנביאים . . שכל הספרים '''מלאים''' בדבר זה"{{הערה|רמב"ם הל' מלכים פי"א ה"ב.}}) ובתורה שבעל פה, בגמרא (ובפרט במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה) ובמדרשים, וגם – ובמיוחד – בפנימיות התורה, החל מספר הזהר (ש"בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר כו' יפקון בי' מן גלותא ברחמים"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' ב[[אגרת הקודש סימן כו|אגה"ק רסכ"ו]].}}), ובפרט בתורת החסידות (שע"י הפצת המעיינות חוצה אתי מר דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}}), בתורת רבותינו נשיאינו, ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו – מעין ודוגמא והכנה ללימוד תורתו של משיח, "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, שילמד לכל העם פנימיות התורה (טעמי תורה), ידיעת אלקות ("דע את אלקי אביך"{{הערה|[[דברי הימים א פרק כח|דה"א כח, ט]].}}), כפס"ד הרמב"ם{{הערה|בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".}} ש"באותו הזמן . . יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'" –
 וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה ("מלכות שבתפארת") היא ה"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א מישראל (האנשים – הן יושבי אוהל (ישכר) והן בעלי עסק (זבולון), וכן הנשים והטף, כל חד וחד לפום שיעורא דילי') להוסיף בלימוד התורה (במיוחד) בעניני משיח וגאולה.
-ומה טוב – שהלימוד יהי' (ברבים) בעשרה, כי, נוסף על המעלה ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם"{{הערה|אבות פ"ג, ו. וראה [[אגרת הקודש סימן כ"ג|אגה"ק סכ"ג]].}}, יש מעלה מיוחדת כשלומדים עניני משיח והגאולה ברבים בנוגע להתפעלות והשמחה ברגש הלב, שעי"ז הולכת וגדלה ההשתוקקות והצפי' לביאת המשיח{{הערה|ולכן, גם אלה שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט (ועד לחדש חידושי תורה בעניני משיח וגאולה), מתוך מנוחה וישוב הדעת, ע"י הלימוד לעצמו או בחברותא – ישתדלו (מזמן לזמן) להשתתף גם בהלימוד בעשרה, כדי שיהי' אצלם גם המעלה שע"י הלימוד בעשרה (כבפנים).}}.
+ומה טוב – שהלימוד יהי' (ברבים) בעשרה, כי, נוסף על המעלה ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ג#משנה ו|אבות פ"ג, ו]]. וראה [[אגרת הקודש סימן כג|אגה"ק סכ"ג]].}}, יש מעלה מיוחדת כשלומדים עניני משיח והגאולה ברבים בנוגע להתפעלות והשמחה ברגש הלב, שעי"ז הולכת וגדלה ההשתוקקות והצפי' לביאת המשיח{{הערה|ולכן, גם אלה שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט (ועד לחדש חידושי תורה בעניני משיח וגאולה), מתוך מנוחה וישוב הדעת, ע"י הלימוד לעצמו או בחברותא – ישתדלו (מזמן לזמן) להשתתף גם בהלימוד בעשרה, כדי שיהי' אצלם גם המעלה שע"י הלימוד בעשרה (כבפנים).}}.
-ועוד ועיקר כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור, ובמיוחד בההידור במצות הצדקה (כללות כל המצוות{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]].}}) ש"מקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א.}}.
+ועוד ועיקר כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור, ובמיוחד בההידור במצות הצדקה (כללות כל המצוות{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק לז|תניא פל"ז]].}}) ש"מקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א.}}.
 וכדאי ונכון לקשר ההוספה '''בצדקה''' עם ההוספה '''בתורה''' בעניני משיח והגאולה – עי"ז שההוספה לצדקה היא מתוך '''כוונה''' לקרב ולזרז את הגאולה, כיון שכוונה זו כשלעצמה היא חלק '''מלימוד התורה בעניני הגאולה''' – הלימוד (במחשבה – מזמן לזמן) דמאמר חז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".