שיחת נשא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ידוע{{הערה|ראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.}} שאף שבמ"ת ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות, אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו זה, כמארז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.}} "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – ה"ז באופן שבמ"ת ניתנו בעיקר כללי התורה, ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא ריבוי פרטי הענינים שבתורה, ועד שפרט זה שנתגלה על ידי תלמיד ותיק הוא '''חידוש שלו''' ("תלמיד ותיק עתיד לחדש"), שנקרא על שמו{{הערה|נוסף לכך שעל ידי הלימוד כשלעצמו (גם ללא חידוש) נקראת "תורתו", "נקראת על שמו" (ראה קידושין לב, ריש ע"ב (ובפרש"י). ע"ז יט, א).}}, ונאמר בשם אומרו{{הערה|להעיר ש"האומר דבר בשם אומרו" הוא מהדברים שהתורה נקנית בהם (אבות פ"ו מ"ו). וראה לקמן ס"ה.}}.

ועל ידי החידוש בתורה ("'''תורה חדשה''' מאתי תצא") נעשה חידוש גם בעולם – "'''השמים החדשים והארץ החדשה''' אשר אני עושה"{{הערה|ישעי' סו, כב.}} ("אני עושה" דייקא, ע"ד "מאתי תצא").

ועי"ז נעשית גם ה"גאולה לעולם" בתכלית השלימות:

ועוד ועיקר, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק התחדשות דשמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית (כבזמן מ"ת, שנעשה קיום ועמידת העולם באופן ד"ארץ יראה ושקטה"{{הערה|ודוגמתו בזמן מ"ת בכל שנה – שעל ידי ההתחדשות דתורה נעשה קיום ועמידה להתחדשות העולם, הן ההתחדשות הכללית בר"ה (על ידי ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת) והן ההתחדשות הפרטית בכל יום (על ידי ההתחדשות הפרטית דמ"ת בכל יום).}}), אלא שמים חדשים וארץ חדשה, ש(עיקר) החידוש בהם הוא בהתגלות ד"'''אני עושה'''", שהכח האלקי שמהוה את השמים וארץ מאין ליש באופן של ריחוק והבדלה ואינו מתגלה בהם (בענינם ובמעלתם){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־538 (לעיל ע' 1־150). וש"נ.}}, יהי' '''בגילוי ממש''', שיהי' נראה בגלוי בשמים וארץ הכח האלקי שמהוה אותם מאין ליש{{הערה|ועי"ז ניתוסף יותר גם בהענין ד"שקטה" לאמיתתו ובשלימותו (ראה ד"ה אנכי הנ"ל פ"ה (סה"מ שם ע' קעט)).}} – כח העצמות, "'''אני''' (דייקא) עושה", "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה . . (ש)הוא לבדו בכחו וביכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ|תניא אגה"ק ס"כ]].}}, שלכן יהי' העולם כולו דירה לו ית'{{הערה|תנחומא פרשתנו טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]]. ובכ"מ.}}, דירה לעצמותו, בדוגמת דירת האדם שבה מתגלה '''בכל עצמותו'''{{הערה|ראה [[מאמר באתי לגני תשכ"ח - מוגה|סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא]]. וש"נ.}}, ועד (בזמנים מיוחדים) בלי שום לבוש{{הערה|אפילו לא הלבוש המוכרח לכסות כו' שלא יהי' לבו רואה כו' (ראה כתובות מח, א. שו"ע אה"ע סו"ס עו). – וראה הערה 50.}}, ודוגמתו לעתיד לבוא, "כדכתיב ולא יכנף עוד מוריך, פי' שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש", "אור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש" (כפי ש"כבר הי' לעולמים '''מעין זה''' בשעת מתן תורה, כדכתיב{{הערה|ואתחנן ד, לה. ובפרש"י: "פתח להם שבעה רקיעים כו' וראו שהוא יחידי כו'" (נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 36 ואילך). וראה לקמן הערה 53.}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו"), "ומיתרון ההארה לישראל{{הערה|כי, בישראל – מציאותם גופא הוא (כביכול) העצמות, משא"כ כח העצמות שבעולם – ה"ז רק שהעצמות הוא '''המהווה''' אותם ומבלעדו אין שום מציאות כלל וכלל (ראה לקו"ש חי"ב ע' 75. וש"נ).{{ש}}ועפ"ז יש להוסיף בהטעם שאברהם אמר לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי", "לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה" (חיי"ש כד, ב ובפרש"י), נקיטת חפץ '''דמילה''' דוקא (ולא בחפצא דקרבנות שנתפרש בתורה ענינם ומעלתם גם לפני מתן תורה)*, אף שזה '''היפך הצניעות'''** – די"ל שבזה מרומז שתכלית השלימות דהתגלות אלקות בעולם שנעשה חפצא דקדושה הוא '''בישראל''' דוקא, כבמילה דאברהם***, "בריתי בבשרכם לברית עולם".{{ש}}ואולי י"ל, שבזה מרומז גם גילוי כח העצמות שעל ידו נעשית התהוות היש מאין, שדוגמתו בהאדם למטה כח ההולדה (בכח הא"ס), שהוא דוגמת התהוות יש מאין, שהמשכתו והתגלותו בהחפצא דמצות מילה.{{ש}}ואולי י"ל, שבזה מרומז גם גילוי כח העצמות שעל ידו נעשית התהוות היש מאין, שדוגמתו בהאדם למטה כח ההולדה (בכח הא"ס), שהוא דוגמת התהוות יש מאין, שהמשכתו והתגלותו בהחפצא דמצות מילה.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) כמו הקרבן דהבל, כמ"ש "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו", "ירדה אש ולחכה מנחתו" (בראשית ד, ד ובפרש"י), וכן הקרבן דנח, כמ"ש "וירח ה' את ריח הניחוח וגו' עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו" (נח ח, כא־כב), ועד"ז הקרבנות''' דאברהם '''(לך לך יב, ז. יג, ד. יח), וכיון שכל ענין הקרבן הוא''' שמשתנה מציאותו '''להיות עולה לה', מסתבר לומר, שגם בקרבנות שלפני מ"ת ישנו הגדר דחפצא דקדושה. ועצ"ע.'''{{ש}}'''**) ולהעיר מגודל הזהירות דאברהם בענין הצניעות, כמ"ש "הנה נא ידעתי גו'", "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם" (לך לך יב, יא ובפרש"י).'''{{ש}}'''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'"{{הערה|שם=:3|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא שם]].}}.

בהתחלת הפרשה מדובר אודות המנין דבני גרשון ובני מררי "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"<ref name=":1" />, "לעבוד ולמשא"{{הערה|ד, כד.}}, "עבודת משא"{{הערה|שם, מז.}}, נשיאת היריעות והקרשים כו' בעת המסעות במדבר{{הערה|ועד"ז בהמשך הפרשה ע"ד העגלות שהביאו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן והמזבח, "קח מאתם גו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבודתו . . שתי העגלות . . לבני גרשון . . ארבע העגלות . . לבני מררי", "שהי' משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים" (ז, ה־ח ובפרש"י).}}; ובסיום הפרשה מדובר אודות שלימות המשכן עצמו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן גו'"{{הערה|ז, א.}}, ובהמשך לזה חנוכת המזבח, "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו"{{הערה|שם, פד.}}, "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו"{{הערה|שם, פח.}}.

וענין זה יהי' בתכלית השלימות לעתיד לבוא – בחנוכת ביהמ"ק השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|להעיר מהשייכות ד"(כוננו) ידיך", ג' ידות, לג' אופני העבודה דקהת גרשון ומררי (לקו"ת פרשתנו כא, ב ואילך), שהם כנגד ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד.}}, שאז יתגלה הענין ד"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"{{הערה|יתרו כ, כא.}} (כמ"ש בסיום וחותם קריאת עשה"ד בזמן מתן תורה) '''בכל העולם כולו''' ("בכל מקום" כפשוטו), היינו, שהשלימות '''דביהמ"ק''' – ש"שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}, כמ"ש בפרשתנו{{הערה|ו, כז.}} "ושמו את שמי", "יברכום בשם המפורש"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – תתגלה ותחדור '''בכל העולם כולו''', כמ"ש{{הערה|זכרי' יד, ט.}} "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", "כשם שאני נכתב כך אני נקרא"{{הערה|ראה פסחים נ, א. וש"נ.}}, כיון שהעולם כולו יהי' '''דירה''' לו ית' (בדוגמת המשכן והמקדש){{הערה|ועד"ז בנוגע לנשיאת המשכן בעת המסעות במדבר – כמבואר בלקו"ת שם ש"תועלת הכנעה זו היתה ענין '''הכנה לע"ל''' שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו, כמ"ש ונגלה כבוד ה' וגו' . . שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות . . לא יסתיר שום הסתר כלל, ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר כו'".}}.

ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת פרשת בהעלותך שקורין במנחת שבת זה:

זאת ועוד:

}}

[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]