בשורת הגאולה ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ש. א. העביר את הדף בשורת הגאולה ד לשם בשורת הגאולה · ד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקון) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בשורת הגאולה}}בתקופתנו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל"נפלאות גדולות"<ref>תהלים קלו, ד.</ref>, ולא רק באופן ד"לעושה נפלאות גדולות '''לבדו'''", ש"אין בעל הנס מכיר בניסו"<ref>נדה לא, א.</ref>, אלא גם) באופן גלוי לעין כל – מעין ודוגמת והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עלי' נאמר<ref>מיכה ז, טו.</ref> "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו נפלאות'''". | {{בשורת הגאולה}} | ||
בתקופתנו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל"נפלאות גדולות"<ref>תהלים קלו, ד.</ref>, ולא רק באופן ד"לעושה נפלאות גדולות '''לבדו'''", ש"אין בעל הנס מכיר בניסו"<ref>נדה לא, א.</ref>, אלא גם) באופן גלוי לעין כל – מעין ודוגמת והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עלי' נאמר<ref>מיכה ז, טו.</ref> "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו נפלאות'''". | |||
ולדוגמא: | ולדוגמא: | ||
שורה 16: | שורה 17: | ||
(משיחות שבת בראשית (אסרו־חג דשמע"צ ושמח"ת) תנש"א) | (משיחות שבת בראשית (אסרו־חג דשמע"צ ושמח"ת) תנש"א) | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | [[קטגוריה:בשורת הגאולה]] |
גרסה מ־16:48, 25 ביולי 2024
בשורת הגאולה |
---|
פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא |
בתקופתנו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל"נפלאות גדולות"[1], ולא רק באופן ד"לעושה נפלאות גדולות לבדו", ש"אין בעל הנס מכיר בניסו"[2], אלא גם) באופן גלוי לעין כל – מעין ודוגמת והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עלי' נאמר[3] "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
ולדוגמא:
במדינות גדולות וחזקות הולכים ומשתנים סדרי השלטון והמשטר לטוב, טוב צדק ויושר[4] – מעין ודוגמת והכנה לתיקון ושלימות העולם בימות המשיח[5], כולל בנוגע לבנ"י – נתינת חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותי', עד ליציאתם של מאות אלפי יהודים לחירות – מעין ודוגמת והכנה לקיבוץ גלויות (בבחינת "טועמי' חיים זכו"[6]) בימות המשיח;
המאורעות במפרץ הפרסי – מסימני הגאולה, כמארז"ל בנוגע ל"מלכיות מתגרות כו'"[7], ובפרטיות יותר – מלך פרס (דקאי בפשטות על השטח שכולו עירק) מתגרה במלך ערבי כו' וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלים כו', ואומר (הקב"ה) להם (לישראל) . . אל תיראו הגיע זמן גאולתכם"[8], וממשיך ומסיים "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם".
ולאידך – בימים אלה התאספו אומות העולם (שבעים אומות) באופן ד"רגשו גוים ולאומים יהגו"[9], לטעון לישראל "לסטים אתם כו'", לא רק בנוגע לעזה או שומרון, אלא גם (ולכל לראש) בנוגע ליהודה כולל ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל, "קרית חנה דוד"[10] – בה בשעה שהכל יודעים את התשובה לטענה זו המפורשת בהתחלת פירוש רש"י על התורה: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . נתנה לנו".
[ולמרבה הפלא – היו בכלל זה גם מדינות שדרכם להשתדל ולעשות כל התלוי בהם למען הצדק והיושר בעולם, כפי שראו גם בהנהגתם בקשר למאורעות במפרץ הפרסי באופן המתחייב ע"פ צדק ויושר (למנוע מצב של גזילה איש מרעהו, מדינה ממדינה כו'), כי גם בענין זה התנהגו באופן בלתי־רצוי ביחס לבנ"י].
ויש לומר ההסברה בזה (שמאורע בלתי־רצוי זה אירע דוקא בתקופה שבה רואים נסים גלויים) – ע"ד האמור לעיל שהסדר בעולם הוא באופן של העלם וחושך, ורק אח"כ נעשה גילוי האור, ומזה מובן שאין להתפעל מזה ש"רגשו גוים ולאומים יהגו", כיון שאין זה אלא "ריק" (כסיום הכתוב), "כל ריגושן . . לריק"[11], כיון ש"יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"[12], ולכן עומדים בנ"י בכל התוקף בכל הקשור לשלימותה של ארץ ישראל (ועאכו"כ בנוגע לירושלים), בידעם ש"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה . . ונתנה לנו".
וי"ל יתירה מזה – שהענין ד"רגשו גוים ולאומים יהגו" גופא הוא מסימני הגאולה, כמ"ש ש"רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח".
(משיחות שבת בראשית (אסרו־חג דשמע"צ ושמח"ת) תנש"א)