בשורת הגאולה מט: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף חדש) |
מ (ש. א. העביר את הדף בשורת הגאולה · מט לשם בשורת הגאולה מט בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בשורת הגאולה}} | {{בשורת הגאולה}} | ||
להנקודה העיקרית שבחיי כאו"א מישראל וכללות ישראל במשך כל הדורות: "'''כל ימי חייך להביא לימות המשיח'''"<ref>ברכות יב, סע"ב – במשנה.</ref>, ובהדגשה יתירה בדורנו זה ובתקופתנו זו, כמדובר כמ"פ בתקופה האחרונה (שכבר נשלמו כל הענינים וצריכים רק '''לקבל''' פני משיח צדקנו בפועל ממש). | |||
. . . "כל ימי חייך" – פירושו בכל רגע ורגע שהאדם חי, הן ביום והן בלילה, הן ער והן ישן, שגם אז הוא חי ע"י נשימת האויר ("כל הנשמה תהלל י־ה", "על כל נשימה ונשימה שאדם נושם כו'"<ref>תהלים בסופו. ב"ר פי"ד, ט. דב"ר פ"ב, לז.</ref>) שמוכרח להיות בכל רגע ורגע (משא"כ אכילה ושתי'). ו"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" – פירושו שהחיות שלו (בכל רגע ורגע) הוא בהבאת ימות המשיח, כלומר, לא רק בשעה שחושב ומדבר ועושה פעולות להבאת המשיח, אלא עצם חיותו ("חייך") הוא להביא לימות המשיח. | |||
. . . ובפרטיות יותר: | |||
הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – '''אויר של משיח''', ובלשון חז"ל<ref>ב"ר פ"ב, ד. פ"ח, א.</ref> "'''רוחו''' של מלך המשיח". | |||
ויש לומר, ש"אויר (רוח) של משיח" הוא למעלה גם מ"אורו של משיח"<ref>זח"ג לד, ב. נת' בלקוטי לוי"צ לזח"ג ע' ריט ואילך.</ref>, כי, '''אור''' של משיח מורה על '''ההתגלות''' דמשיח ע"י '''פעולותיו''' (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח"<ref name=":0">רמב"ם הל' מלכים ספי"א.</ref>, וכיו"ב), משא"כ '''אויר''' של משיח מורה על '''העצם''' (חיות) דמשיח, כלומר, התגלות '''מציאותו''' (מציאות שקיימת גם לפנ"ז למלכות<ref>"מאותן הבאים מבני דוד ועדיין הי' להם ממשלה גם בגלות . . כגון רבינו הקדוש" (חדא"ג מהרש"א לסנהדרין צח, ב).</ref>) בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות '''מציאותו''' ('''אויר''' שבאין ערוך מאורו של משיח), מתחילה ההתגלות לעיני כל ע"י '''פעולותיו''' (אור של משיח). | |||
ועפ"ז מובן שעיקר החידוש דביאת המשיח הוא בהתגלות '''מציאותו''' ("'''מצאתי''' דוד עבדי"<ref>תהלים פט, כא.</ref>), כי, כל פרטי הענינים שלאח"ז (התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו לגאול את ישראל, וכל הענינים דימות המשיח), באים '''כתוצאה והסתעפות''' מהתגלות מציאותו, '''וכלולים בה'''. | |||
. . . ובנוגע לפועל – "המעשה הוא העיקר"<ref>אבות פ"א מי"ז.</ref> . . צריך כאו"א מישראל להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהדגשת הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח", עי"ז שכל מציאותו, תיכף כשניעור משנתו, חדורה בהחיות דמשיח (שזוהי עצם מציאותו של כאו"א מישראל, משיח שבו) שמביאה לימות המשיח. | |||
. . . ויה"ר והוא העיקר – שבתחלת חודש כסלו, חודש הגאולה, תבוא בפועל ובגילוי הגאולה האמיתית והשלימה, התחלת הגאולה ושלימותה, ע"י משיח צדקנו – "יעמוד מלך מבית דוד כו'", עד ש"יתקן את העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר<ref>צפני' ג, ט.</ref> אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד"<ref name=":0" />. | |||
וכמרומז גם בסיום וחותם ההפטרה דשבוע שעבר . . ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "'''יחי אדוני המלך דוד לעולם'''"<ref>מ"א א, לא.</ref> – נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה"<ref>סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב. פיה"מ סנהדרין ר"פ חלק יסוד הי"ב. אגרת תימן.</ref> – שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות '''מציאותו''' דמלך המשיח. | |||
ועי"ז ולאח"ז באה התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו כו'. . . | |||
(משיחות ליל ה' פ' תולדות, אדר"ח כסלו, וש"פ תולדות, ב' כסלו ה'תשנ"ב) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | [[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:41, 12 באוגוסט 2024
| בשורת הגאולה |
|---|
| פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא |
להנקודה העיקרית שבחיי כאו"א מישראל וכללות ישראל במשך כל הדורות: "כל ימי חייך להביא לימות המשיח"[1], ובהדגשה יתירה בדורנו זה ובתקופתנו זו, כמדובר כמ"פ בתקופה האחרונה (שכבר נשלמו כל הענינים וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש).
. . . "כל ימי חייך" – פירושו בכל רגע ורגע שהאדם חי, הן ביום והן בלילה, הן ער והן ישן, שגם אז הוא חי ע"י נשימת האויר ("כל הנשמה תהלל י־ה", "על כל נשימה ונשימה שאדם נושם כו'"[2]) שמוכרח להיות בכל רגע ורגע (משא"כ אכילה ושתי'). ו"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" – פירושו שהחיות שלו (בכל רגע ורגע) הוא בהבאת ימות המשיח, כלומר, לא רק בשעה שחושב ומדבר ועושה פעולות להבאת המשיח, אלא עצם חיותו ("חייך") הוא להביא לימות המשיח.
. . . ובפרטיות יותר:
הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – אויר של משיח, ובלשון חז"ל[3] "רוחו של מלך המשיח".
ויש לומר, ש"אויר (רוח) של משיח" הוא למעלה גם מ"אורו של משיח"[4], כי, אור של משיח מורה על ההתגלות דמשיח ע"י פעולותיו (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח"[5], וכיו"ב), משא"כ אויר של משיח מורה על העצם (חיות) דמשיח, כלומר, התגלות מציאותו (מציאות שקיימת גם לפנ"ז למלכות[6]) בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות מציאותו (אויר שבאין ערוך מאורו של משיח), מתחילה ההתגלות לעיני כל ע"י פעולותיו (אור של משיח). ועפ"ז מובן שעיקר החידוש דביאת המשיח הוא בהתגלות מציאותו ("מצאתי דוד עבדי"[7]), כי, כל פרטי הענינים שלאח"ז (התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו לגאול את ישראל, וכל הענינים דימות המשיח), באים כתוצאה והסתעפות מהתגלות מציאותו, וכלולים בה.
. . . ובנוגע לפועל – "המעשה הוא העיקר"[8] . . צריך כאו"א מישראל להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהדגשת הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח", עי"ז שכל מציאותו, תיכף כשניעור משנתו, חדורה בהחיות דמשיח (שזוהי עצם מציאותו של כאו"א מישראל, משיח שבו) שמביאה לימות המשיח.
. . . ויה"ר והוא העיקר – שבתחלת חודש כסלו, חודש הגאולה, תבוא בפועל ובגילוי הגאולה האמיתית והשלימה, התחלת הגאולה ושלימותה, ע"י משיח צדקנו – "יעמוד מלך מבית דוד כו'", עד ש"יתקן את העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר[9] אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד"[5].
וכמרומז גם בסיום וחותם ההפטרה דשבוע שעבר . . ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"[10] – נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה"[11] – שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועי"ז ולאח"ז באה התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו כו'. . .
(משיחות ליל ה' פ' תולדות, אדר"ח כסלו, וש"פ תולדות, ב' כסלו ה'תשנ"ב)
הערות שוליים
- ↑ ברכות יב, סע"ב – במשנה.
- ↑ תהלים בסופו. ב"ר פי"ד, ט. דב"ר פ"ב, לז.
- ↑ ב"ר פ"ב, ד. פ"ח, א.
- ↑ זח"ג לד, ב. נת' בלקוטי לוי"צ לזח"ג ע' ריט ואילך.
- ↑ 5.0 5.1 רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- ↑ "מאותן הבאים מבני דוד ועדיין הי' להם ממשלה גם בגלות . . כגון רבינו הקדוש" (חדא"ג מהרש"א לסנהדרין צח, ב).
- ↑ תהלים פט, כא.
- ↑ אבות פ"א מי"ז.
- ↑ צפני' ג, ט.
- ↑ מ"א א, לא.
- ↑ סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב. פיה"מ סנהדרין ר"פ חלק יסוד הי"ב. אגרת תימן.