11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תנש"א}} | ||
== חלק משיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון ה'תנש"א == | == חלק משיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון ה'תנש"א == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
וכיון שבהשגחה פרטית מתקיימת המסיבה לטובת הכולל במוצאי ש"ק – יש לקשר זה עם פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, כדלקמן. | וכיון שבהשגחה פרטית מתקיימת המסיבה לטובת הכולל במוצאי ש"ק – יש לקשר זה עם פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, כדלקמן. | ||
ב. "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"{{הערה|פרשתנו ח, ב.}}: | ב. "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"{{הערה|[[במדבר פרק ח|פרשתנו ח, ב]].}}: | ||
"'''שבעת הנרות'''" – קאי על נשמות ישראל כפי שנחלקים לז' סוגים, "כי הנשמה קרוי' נר, כמ"ש{{הערה|משלי כ, כז.}} נר ה' נשמת אדם"{{הערה|שם=:0|[[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]].}}, שדולק ומאיר (באופן ד"בהעלותך", "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'"{{הערה|פרש"י ריש פרשתנו.}}, כנ"ל בארוכה) ע"י "נר מצוה ותורה אור"{{הערה|משלי ו, כג.}}, וכיון שיש "ז' מדרגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה וכו'"<ref name=":0" />, כנגד שבעת המדות, מתחלקים נשמות ישראל לז' סוגים, "שבעת הנרות". | "'''שבעת הנרות'''" – קאי על נשמות ישראל כפי שנחלקים לז' סוגים, "כי הנשמה קרוי' נר, כמ"ש{{הערה|[[משלי פרק כ|משלי כ, כז]].}} נר ה' נשמת אדם"{{הערה|שם=:0|[[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]].}}, שדולק ומאיר (באופן ד"בהעלותך", "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'"{{הערה|פרש"י ריש פרשתנו.}}, כנ"ל בארוכה) ע"י "נר מצוה ותורה אור"{{הערה|[[משלי פרק ו|משלי ו, כג]].}}, וכיון שיש "ז' מדרגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה וכו'"<ref name=":0" />, כנגד שבעת המדות, מתחלקים נשמות ישראל לז' סוגים, "שבעת הנרות". | ||
ו"'''מנורה'''", "מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא"{{הערה|פרשתנו שם, ד.}} – קאי על כללות נש"י, "מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}} (כמ"ש בהפטורה דפרשתנו – בהעלותך). | ו"'''מנורה'''", "מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא"{{הערה|[[במדבר פרק ח|פרשתנו שם, ד]].}} – קאי על כללות נש"י, "מנורת זהב כולה"{{הערה|[[זכריה פרק ד|זכרי' ד, ב]].}} (כמ"ש בהפטורה דפרשתנו – בהעלותך). | ||
ותוכן הציווי ד"'''אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות'''" – שכל פרטי הענינים ד"שבעת הנרות", ז' הסוגים דנשמות ישראל שמתחלקים לז' מדרגות בעבודת ה', '''יתאחדו ויתכללו''' בה"מנורה" שהיא ה"'''כלל'''" דשבעת הנרות, עד ל"פני המנורה", הפנימיות דהמנורה, "פנימיות רצון העליון הנמשך ומאיר מול פני המנורה"{{הערה|לקו"ת שם ל, סע"ד.}}. | ותוכן הציווי ד"'''אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות'''" – שכל פרטי הענינים ד"שבעת הנרות", ז' הסוגים דנשמות ישראל שמתחלקים לז' מדרגות בעבודת ה', '''יתאחדו ויתכללו''' בה"מנורה" שהיא ה"'''כלל'''" דשבעת הנרות, עד ל"פני המנורה", הפנימיות דהמנורה, "פנימיות רצון העליון הנמשך ומאיר מול פני המנורה"{{הערה|לקו"ת שם ל, סע"ד.}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ד. ויה"ר שכאו"א מהמשתתפים ועוזרים ומסייעים (בנשמתם בגופם ובממונם) לכולל חב"ד יהי' בעצמו בבחינת "כולל חב"ד", עי"ז שעבודתו הפרטית תהי' באופן ד"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", ויפעל כן גם בהזולת, ועד להפעולה בכל בנ"י{{הערה|ולהעיר, שבתיבת "כולל" מרומז שנוסף לכך שכל המשתתפים כבר הם '''כלל''' אחד, משתדל כאו"א מהם להיות "כולל" עוד משתתפים, ועד להכלל הכי גדול דכל בנ"י.}}. | ד. ויה"ר שכאו"א מהמשתתפים ועוזרים ומסייעים (בנשמתם בגופם ובממונם) לכולל חב"ד יהי' בעצמו בבחינת "כולל חב"ד", עי"ז שעבודתו הפרטית תהי' באופן ד"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", ויפעל כן גם בהזולת, ועד להפעולה בכל בנ"י{{הערה|ולהעיר, שבתיבת "כולל" מרומז שנוסף לכך שכל המשתתפים כבר הם '''כלל''' אחד, משתדל כאו"א מהם להיות "כולל" עוד משתתפים, ועד להכלל הכי גדול דכל בנ"י.}}. | ||
ועוד והוא העיקר – שע"י ההוספה במצות הצדקה{{הערה|ובאופן ד"בהעלותך את הנרות", "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'": "'''שלהבת'''" – שנתינת הצדקה היא באופן שנעשית "מטבע של '''אש'''" (ראה לקו"ש חכ"ו ע' 299 ואילך. וש"נ), וב"(מטבע של) אש" גופא עד ל"'''שלהבת'''"; "(שלהבת) '''עולה'''" – עלי' והוספה בנתינת הצדקה, הן בכמות והן באיכות; "(שלהבת עולה) '''מאלי''''" – שידו נעשית "יד המחלקת צדקה לעניים" ([[לקוטי אמרים פרק כ"ג|תניא פכ"ג]]) מאלי', ע"ד "מנפשי' כרע" (כנ"ל בארוכה).}} ש"מקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]].}}, ובפרט צדקת ארץ ישראל, מקרבים וממהרים ומביאים תיכף את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז תהי' ההתאחדות וההתכללות האמיתית דכל בנ"י, "שבעת הנרות", כמ"ש{{הערה|ישעי' נו, ח.}} "עוד אקבץ עליו לנקבציו", שמתקבצים ונעשים '''מציאות אחת''', "מנורת זהב כולה", "'''מקשה''' זהב עד ירכה עד פרחה '''מקשה''' היא". | ועוד והוא העיקר – שע"י ההוספה במצות הצדקה{{הערה|ובאופן ד"בהעלותך את הנרות", "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'": "'''שלהבת'''" – שנתינת הצדקה היא באופן שנעשית "מטבע של '''אש'''" (ראה לקו"ש חכ"ו ע' 299 ואילך. וש"נ), וב"(מטבע של) אש" גופא עד ל"'''שלהבת'''"; "(שלהבת) '''עולה'''" – עלי' והוספה בנתינת הצדקה, הן בכמות והן באיכות; "(שלהבת עולה) '''מאלי''''" – שידו נעשית "יד המחלקת צדקה לעניים" ([[לקוטי אמרים פרק כ"ג|תניא פכ"ג]]) מאלי', ע"ד "מנפשי' כרע" (כנ"ל בארוכה).}} ש"מקרבת את הגאולה"{{הערה|ב"ב יו"ד, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]].}}, ובפרט צדקת ארץ ישראל, מקרבים וממהרים ומביאים תיכף את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז תהי' ההתאחדות וההתכללות האמיתית דכל בנ"י, "שבעת הנרות", כמ"ש{{הערה|[[ישעיה פרק נו|ישעי' נו, ח]].}} "עוד אקבץ עליו לנקבציו", שמתקבצים ונעשים '''מציאות אחת''', "מנורת זהב כולה", "'''מקשה''' זהב עד ירכה עד פרחה '''מקשה''' היא". | ||
ובפשטות – ש"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}} מתקבצים מארבע כנפות הארץ (מכל '''שבע''' "מאשור וממצרים וגו'"{{הערה|ישעי' יא, יא.}}) ובאים לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש, בית המקדש השלישי, שהוא גם משולש, כיון '''שכולל''' כל הבתי־מקדשות (גם בית ראשון ובית שני){{הערה|ראה זח"ג רכא, א.}} ורואים הדלקת המנורה ע"י אהרן בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש – בין הערביים דיום הש"ק זה{{הערה|ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"א: "אין '''מחנכין''' את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותי' בין הערביים".}}, לפני סעודה שלישית [הקשורה עם הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי{{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ.}}], ועאכו"כ לפני סעודה רביעית, "מלוה מלכה", "סעודתא דדוד מלכא משיחא"{{הערה|סידור האריז"ל במקומו. ועוד.}}, רגל הרביעי שבמרכבה{{הערה|זהר ח"א רמח, ב. ח"ג רסב, ב. ובכ"מ.}} [הקשורה עם הגאולה כפי שנמנית בתור גאולה רביעית (גאולה מארבע גלויות{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 91. וש"נ.}}), שבה יהי' "הכסא שלם"{{הערה|פרש"י ס"פ בשלח.}}, כסא של ד' רגלים{{הערה|ראה צפע"נ עה"ת ר"פ ויצא. וש"נ.}}], תיכף ומיד ממש. | ובפשטות – ש"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|[[שמות פרק י|בא יו"ד, ט]].}} מתקבצים מארבע כנפות הארץ (מכל '''שבע''' "מאשור וממצרים וגו'"{{הערה|[[ישעיה פרק יא|ישעי' יא, יא]].}}) ובאים לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש, בית המקדש השלישי, שהוא גם משולש, כיון '''שכולל''' כל הבתי־מקדשות (גם בית ראשון ובית שני){{הערה|ראה זח"ג רכא, א.}} ורואים הדלקת המנורה ע"י אהרן בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש – בין הערביים דיום הש"ק זה{{הערה|ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"א: "אין '''מחנכין''' את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותי' בין הערביים".}}, לפני סעודה שלישית [הקשורה עם הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי{{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ.}}], ועאכו"כ לפני סעודה רביעית, "מלוה מלכה", "סעודתא דדוד מלכא משיחא"{{הערה|סידור האריז"ל במקומו. ועוד.}}, רגל הרביעי שבמרכבה{{הערה|זהר ח"א רמח, ב. ח"ג רסב, ב. ובכ"מ.}} [הקשורה עם הגאולה כפי שנמנית בתור גאולה רביעית (גאולה מארבע גלויות{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 91. וש"נ.}}), שבה יהי' "הכסא שלם"{{הערה|פרש"י ס"פ בשלח.}}, כסא של ד' רגלים{{הערה|ראה צפע"נ עה"ת ר"פ ויצא. וש"נ.}}], תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||