בשורת הגאולה סו: הבדלים בין גרסאות בדף

מהיעודים דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בשייכות להנהגת אומות העולם – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"{{הערה|שם=:0|ישעי' ב, ד. מיכה ד, ג.}}.

ולהוסיף, שענין זה יהי' ע"י פעולתו של מלך המשיח עצמו – כמ"ש בהתחלת הפסוק{{הערה|שם=:1|פי' הרד"ק עה"פ.}}), שכן, "באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' גו' ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"{{הערה|ישעי' שם, ב־ג. מיכה שם, א־ב.}}, "והמורה הוא מלך המשיח, ועליו נאמר ושפט"<ref name=":1" />.

וכיון שבימים אלו מחליטים ומכריזים ראשי מדינות בעולם ע"ד צמצום וביטול כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו – תוכן היעוד "וכתתו חרבותם לאתים", שבירת כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת האדמה, "ארץ ממנה יצא לחם"{{הערה|איוב כח, ה.}} – ה"ז סימן ברור על '''התחלת קיומו של יעוד זה''' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בבוא נשיא דורנו לחצי כדור התחתון, וקבע מקומו במדינה זו ובעיר זו, התחיל בתוקף ונעשה הבירור והזיכוך '''דחצי כדור התחתון''', שגם בו נמשך הגילוי דמתן־תורה (שהי' בחצי כדור העליון{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}), ויתירה מזה – אדרבה – שנעשה המקור שממנו נמשך ונתפשט עיקר הפעולה דהפצת התורה והמעיינות חוצה '''בכל קצוי תבל''' ממש, ע"י השלוחים ששלח ברחבי העולם (גם לחצי כדור העליון), עד לפנה הכי נדחת שבעולם, כדי להפיץ תורה ויהדות בין כל בנ"י (כולל ובמיוחד אלו שדרים בין אומות העולם ומדברים בלשונם ומתנהגים בחיצוניות כמותם), ועוד וג"ז עיקר, הפצת כל עניני טוב וצדק ויושר גם בין אוה"ע ע"י קיום מצוות בני נח{{הערה|כפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים פ"ח ה"י) ש"צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח".}}, כמודגש ביותר בשנים האחרונות, ככל שהולכים ומתקרבים יותר להזמן דביאת משיח צדקנו, ש"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"{{הערה|צפני' ג, ט. וראה רמב"ם שם ספי"א.}}.

ויש לומר, שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו '''בהעיר של נשיא דורנו''' כ"ק מו"ח אדמו"ר (שבה נתקבצו מנהיגי המדינות, כולל גם מנהיג מדינה זו, שהוצרך לבוא מעיר הבירה לעיר זו{{הערה|ואף שהטעם '''הפשוט''' לזה הוא לפי שהמקום המיוחד שבו מיוצגים בקביעות באי־כח המדינות שבעולם נקבע מלכתחילה במקום שאינו עיר הבירה של מדינה מסויימת, הרי, הטעם '''האמיתי''' לקביעת מקום זה בעיר זו דוקא, הוא, להיותה '''עיר הבירה''' של "מלכי רבנן" (ראה גיטין סב, סע"א. ועוד), כ"ק מו"ח אדמו"ר '''נשיא דורנו''' (וראה לקמן הערה 18).}}), מרומז, שכל זה בא כתוצאה מהפעולות דהפצת התורה והיהדות, צדק ויושר, בכל העולם, שנעשו ונעשים ע"י נשיא דורנו, '''משיח שבדור'''{{הערה|ראה קונטרס הנ"ל (שבהערה 11) ס"ה שנשיא הדור הוא המשיח שבדור. ובהדגשה יתירה בכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – כמרומז בב' שמותיו: "יוסף" – ע"ש ש"יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'" (ישעי' יא, יא־יב), ו"יצחק" – ע"ש ש"אז ימלא שחוק פינו" ([[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א).}}, ועד שע"י שלימות העבודה בכהנ"ל בימינו אלה נעשה העולם כולו '''ראוי ומוכשר''' להתחלת הפעולה דמלך המשיח, "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים"{{הערה|ולהעיר, שארגון חבר העמים למטרת אחדות ושלום בין העמים הוקם בחצי כדור התחתון לאחרי ובסמיכות '''לבואו של נשיא דורנו''' לחצי כדור התחתון (החל מההחלטה שנתקבלה באמצע המלחמה, בשנת תש"ב לערך, ובעיקר בסיומה של המלחמה, בשנת תש"ה לערך), ונקבע מקום מושבה '''בעירו של נשיא דורנו''', ועד לבניית הבנין המיוחד (בשנת תשי"א לערך) – שבזה מודגש שהאחדות והשלום בין העמים היא כתוצאה מפעולתו של נשיא דורנו בבירור העולם (ע"י הפצת התורה והיהדות וצדק ויושר בכל העולם), וככל שניתוסף בבירור העולם ע"י נשיא הדור ניתוסף גם בקיומו וביסוסו של הארגון שמטרתו לפעול אחדות ושלום בעולם, ועד לגמר ושלימות בירור העולם בקיום היעוד "וכתתו חרבותם לאתים" שהוא היסוד של ארגון זה*.{{ש}}'''*) ועד שפסוק זה מתנוסס על גבי כותל הבנין'''}}.

"משפטים" – פרטי הדינים בין אדם לחבירו מתוך שלום{{הערה|ראה שמו"ר ריש פרשתנו (פ"ל, א): "באין לידי משפט והם עושין שלום". ובחידושי הרד"ל שם: "אפשר ר"ל ע"י פשרה, וכמ"ש בסנהדרין (ו, ב) איזהו משפט שלום זה הביצוע".}} (ופשיטא שלילת הפכו, ביטול סיבת הגלות האחרון{{הערה|ראה יומא ט, ב.}}), שעי"ז באה הגאולה, כמאחז"ל{{הערה|שמו"ר שם, טו.}} במעלת המשפט ש"בו '''ציון נבנית''', שנאמר{{הערה|שם=:2|ישעי' א, כז.}} ציון במשפט תפדה", וכן צדקה ("ושבי' בצדקה"<ref name=":2" />) וגמילות חסדים{{הערה|כולל גם הפעולה על אוה"ע לעסוק בצדקה, ובפרט לאחרי החלטת מנהיגי המדינות ע"ד חסכון בהוצאות הכספיות לצרכי נשק, אזי נקל יותר לפעול שיוסיפו בפעולות של צדקה, הן בנוגע לאוה"ע, והן בנוגע לבנ"י.}}, כמפורש בפרשתנו{{הערה|כב, כד.}} "אם כסף תלוה את עמי את העני", "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה"{{הערה|סוכה מט, ב.}}, וכמבואר גם בהסוגיא בבבא בתרא{{הערה|ח, א ואילך.}} ("פירושה" של פרשת משפטים בתושבע"פ) פרטי הענינים דמצות צדקה, ומהעיקר, "גדולה{{הערה|יו"ד, א.}} צדקה '''שמקרבת את הגאולה''', שנאמר{{הערה|ישעי' נו, א.}} כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".

. . . ובהמשך לזה – גם ההוראה מהתחלת פרשת תרומה (שקורין במנחת שבת): "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", החל מהמקדש הפרטי שבכאו"א מישראל ("בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד"{{הערה|ראה אלשיך עה"פ. של"ה סט, א. ועוד.}}), בלבו פנימה, ובביתו ובחדרו, שנעשה בית תורה תפלה וגמ"ח, כולל ובמיוחד ההשתתפות בבנין והרחבת בתי־כנסיות ובתי־מדרשות באופן ד"ויקחו לי תרומה גו' זהב וכסף ונחושת"{{הערה|כה, ב־ג.}} (כל י"ג (ט"ו){{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 153, ובהנסמן שם.}} דברים המנויים בכתוב), שעי"ז ממהרים ומזרזים ופועלים תיכף בנין ביהמ"ק השלישי כפשוטו ממש.