בשורת הגאולה ז

גרסה מ־00:43, 16 ביולי 2024 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (הוספת תוכן)

"ובאותו[1] הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה" . . ומעין זה גם ברגעי הגלות האחרונים – שגם כאשר "מלכויות מתגרות כו'", "מלך פרס מתגרה במלך ערבי . . וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים", נמצאים בנ"י במעמד ומצב של מנוחה ושלום, כיון שהקב"ה אומר להם "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם", ו"מלך המשיח" – גואלן של ישראל – "עומד על גג בית המקדש . . ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"[2].

בשורת הגאולה
פתח דבראבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטננאנבנגנדנהנונזנחנטססאסבסגסדסהסוסזסחסטעעא

(משיחות ש"פ ויצא, ז' כסלו תנש"א)

  1. רמב"ם בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".
  2. יל"ש ישעי' רמז תצט.