משתמש:יחי המלך המשיח בכובע/לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח א

לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח
חלק א
בראשית א • בראשית ב • נח א • נח ב • נח ג • לך לך א • לך לך ב • וירא • כ' מר־חשון א • כ' מר־חשון ב • חיי שרה • תולדות א • תולדות ב • תולדות – ר"ח כסלו • ויצא א • ויצא ב • ויצא ג • וישלח א • וישלח ב • וישלח ג • וישלח – י"ט כסלו • י"ט כסלו א • י"ט כסלו ב • י"ט כסלו ג • י"ט כסלו ד • י"ט כסלו ה • וישב א • וישב ב • וישב ג • וישב ד • וישב ה • מקץ • מקץ – חנוכה א • מקץ – חנוכה ב • חנוכה • ויגש – חנוכה • ויגש א • ויגש ב • ויגש ג • ויגש ד • עשרה בטבת א • עשרה בטבת ב • עשרה בטבת ג • ויחי – עשרה בטבת • ויחי א • ויחי ב • ויחי – שבת חזק
חלק ב
שמות א • שמות ב • שמות ג • שמות ד • שמות ה • וארא א • וארא ב • וארא ג • וארא – ראש חודש שבט • בא • בא – יו"ד שבט א • בא – יו"ד שבט ב • יו"ד שבט א • יו"ד שבט ב • בא – בשלח • בשלח א • בשלח ב • בשלח – יתרו • יתרו • כ"ב שבט • משפטים • תרומה א • תרומה ב • תצוה • פ' זכור – פורים • כי תשא • ויקהל • ויקה"פ – החודש • פקודי א • פקודי ב
חלק ג
ויקרא • ב' ניסן א • ב' ניסן ב • צו • שבת הגדול – צו • ערב פסח • ימים אחרונים דחה"פ • אחרון של פסח א • אחרון של פסח ב • אחרון של פסח ג • ימי הספירה • כ"ח ניסן • שמיני א • שמיני ב • שמיני ג • שמיני ד • שמיני ה • פרקי אבות • תזריע א • תזריע ב • תזריע ג • תזריע ד • תזריע־מצורע א • תזריע־מצורע ב • מצורע • אחרי־קדושים • קדושים • אמור א • אמור ב • פסח שני – בהר • ל"ג בעומר • בחוקותי א • בחוקותי ב • בחוקותי ג • בחוקותי ד • בחוקותי ה
חלק ד
חג השבועות א • חג השבועות ב • נשא • בהעלותך • שלח א • שלח ב • שלח ג • כ"ח סיון • קרח – י"ב־י"ג תמוז • חוקת א • חוקת ב • חוקת ג • חוקת – י"ב־י"ג תמוז • י"ב־י"ג תמוז א • י"ב־י"ג תמוז ב • י"ב־י"ג תמוז ג • בלק א • בלק ב • בלק ג • בלק ד • בלק ה • בלק ו • בלק ז • בלק ח • בלק – י"ז תמוז א • בלק – י"ז תמוז ב • פינחס א • פינחס ב • פינחס ג • פינחס ד • פינחס ה • בין המצרים – פינחס א • בין המצרים – פינחס ב • בין המצרים – מטות • מטות־מסעי א • מטות־מסעי ב • מטות־מסעי ג • מטות־מסעי – מנחם אב • מסעי • מסעי – בין המצרים
חלק ה
דברים – שבת חזון א • דברים – שבת חזון ב • דברים – שבת חזון ג • דברים – שבת חזון ד • דברים – שבת חזון ה • דברים – שבת חזון ו • שבת חזון א • שבת חזון ב • ה' מנחם אב • ואתחנן • ואתחנן – שבת נחמו א • ואתחנן – שבת נחמו ב • ואתחנן – שבת נחמו ג • ואתחנן – שבת נחמו ד • שבת נחמו • עקב א • עקב ב • עקב ג • עקב ד • ראה א • ראה ב • ראה ג • אלול – ראה • שופטים א • שופטים ב • שופטים ג • תצא א • תצא ב • תצא ג • תבוא א • תבוא ב • נצבים • ערב ראש השנה • צום גדלי' • סוכות • שמח"ת א • שמח"ת ב • שמח"ת ג
הוספות
הדרנים על הרמב"ם: תשל"ה (א) • תשמ"ה (ב) • תשמ"ו (ג) • תשמ"ז (ד) • תשמ"ח (ה) • תשמ"ט (ו) • תש"נ (ז) • תנש"א (ח) • הלכות . . שאינם בטלים לעולם • הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן • בענין "בית רבינו שבבבל" • ענינו של משיח

התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה

משיחות ש"פ מקץ וש"פ ...

א. בשייכות לפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)", איתא בזהר:"ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'" - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.

הפירוש דשני הענינים "תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא" [המרומזים בפסוק הנ"ל:"נבקעו כל מעיינות תהום רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות השמים נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)"] הוא: "חכמתא לעילא" היא חכמת התורה, ו"חכמתא לתתא" - חכמות העולם;

וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ"ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה

וכידוע מאמר הצ"צ, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר"ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו"ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' "מלאה הארץ דעה את ה' גו'"]; ומספר שנים לפנ"ז נדפס התו"א (בשנת תקצ"ז) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה"יתפרנסון" (דספרא דילך) וה"יפוצו" דמעיינות הבעש"ט, שהתגלותו היתה בסמיכות לשנת ת"ק, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.

וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה "לאעלא בשביעאה", מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא "מעין" תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם "לאעלא בשביעאה"?

יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי"ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר "גרם" להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?

ב. העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, "בשביל התורה ובשביל ישראל" וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע"י ישראל, לעבודת ה'.

וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולםיי,