לקוטי שיחות חלק לב הוספות/קדושים
| לקוטי שיחות |
|---|
| חלק לב |
| ויקרא א • ויקרא ב • ויקרא ג • ניסן • צו • ערב פסח • חג הפסח • שמיני א • שמיני ב • שמיני ג • אייר • תזריע א • תזריע ב • מצורע • אחרי א • אחרי ב • קדושים א • קדושים ב • אמור א • אמור ב • אמור ג • ל"ג בעומר • בהר א • בהר ב • בחוקותי א • בחוקותי ב • הוספות: ויקרא • ניסן • י"א ניסן • חג הפסח • ספירת העומר • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי • קדושים • אמור • ל"ג בעומר • בהר • בחוקותי • פרקי אבות • שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו • משיחות אחש"פ (והתוועדות שלאח"ז) תשד"מ |
קדושים
על פי זה מובנת התמי' איך אפשר שתהי' דרגת אהבת זולתו "כמוך", ועל זה בא ביאור רבנו הזקן בספר התניא פרק לב, שמתחיל בביאורו ממדרגת אהבת הזולת שבקל יותר להשיגה "כי מי יודע גדולתן ומעלתן" כולי, אבל סו"ס הרי זו ג"כ אהבה תלוי' במעלה, לכן מוסיף ביאור "שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה" כולי "אחים ממש". עיי"ש.
הדגשה מיוחדת עפ"י תורת החסידות בכל האמור מבוארת בספר המצוות לאדמו"ר הצמח צדק, מצות אהבת ישראל פרק ב. עיי"ש.
ומגלגלין ענין לימים מתאימים, שהרי נמצאים אנו בין המצרים דחורבן בית שני שקרה מפני שנאת חינם. ופשוט שזה שנצטוינו לעשות זכר לחורבן, ביחוד בימים אלו, כוונתו בשביל התיקון, שהרי החורבן הוא כנוסח התפלה ומפני חטאינו גלינו מארצנו כו', ואי אפשר לביטול המסובב כי אם ע"י ביטול הסיבה, וכל גרעון וחלישות בסיבה מביאה גרעון וחלישות בהמסובב, אפילו אם הוא – כמבואר בתורת החסידות – לעת עתה רק בעולמות העליונים. וכיון שעיקר החטא, כהודעת חכמינו ז"ל, הי' בשנאת חינם, הרי תיקונו באהבת חינם היינו בלתי תלוי' בדבר. ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקץ גלותנו ולגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.
(ממכתב ה' מנ"א, תשכ"ד)
. . . ובמ"ש אודות יום ההולדת השלישי של בנם . . שליט"א שהוא בר"ח שבט והקס"ד לעשות התספורת בל"ג בעומר, כבר כתבתי דעתי[1] ולכמה מאנ"ש שבאם אין טעם חזק, וכמו מנהג קבוע ומיוסד ביותר נראה לי שלא לדחות התספורת, ובפרט לכמה חדשים ואפילו לכמה שבועות, ונמוקי עמי אשר כיון שכנראה מלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בהנוגע לחג התספורת ה"ז ענין של חינוך ביר"ש, ז. א. המשכת קדושה על נפש הילד [י"ל שמיוסד הנ"ל על דרז"ל הידועה (תנחומא פ' קדושים) וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן בתחלתו שזה מרומז בתורה שבכתב, ובשנה הרביעית יהי' וגו' קדש], וכשעושים מעשה בזה מתחזק הענין ונמשך בעולם המעשה כמבואר בכ"מ, הרי למה ידחו המשכת הקדושה הלזו לכמה חדשים או לשבועות והרי כל תוספת קדושה בחינוך מוסיפה בכל עניניו דהילד ואפילו הגשמים . . .
(ממכתב כ"ו כסלו, תשי"ז)
. . . לשאלתו מתי לעשות התספורת של בנם . . שליט"א אף שברור לדעתי שאין להקדים קודם מלאת שלש שנים, בהנוגע לאחר בג' ימים כנדון דידי' שיום הולדת י"ג ניסן, שבאם יאריכו ג' ימים ממילא יודחה ויעשו זה על הציון דרשב"י – יתייעץ בזה עם רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו . . .
(ממכתב ב' טבת, תשכ"א)
. . . בשאלתו אודות התספורת של בנם שליט"א שכיון שחל בימי החורף יש חשש שהשינוי הפתאומי מריבוי שער לתספורת מדוייקת עלולה לגרום הצטננות ח"ו וכו' שלכן קס"ד לאחר איזה זמן.
והנה לדעתי לא נכון הדבר, כי מלשון הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר בהנוגע לתספורת דג' שנים משמע שיש בזה המשכת קדושה תוספת קדושה בנשמת הילד ע"י הנחת הפיאות וכו' ולמה יאחרו המשכה זו, אבל לאידך גיסא אין כל הכרח לתספורת מדוייקת ויכול להניח שערות גדולות לפ"ע ובלבד שיהי' ניכר הענין דהנחת הפיאות והשי"ת יצליחו ואת זוגתו שיחיו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת.
(ממכתב כ"ז טבת, תשי"ז)
במענה למכתבו ממוצש"ק בראשית, ובהקדמה שמובן וגם פשוט שאין כאן מקום לבקשת סליחה וכיו"ב, שהרי בדברי תורה המכתב מדבר, ובפרט בענינים הנוגעים לפועל, והרי צודק גם בסיום מכתבו, שזהו ענין הנוגע לרבים, כיון שנראה לרבים.
ובתוכן הקושיא או ההערה, הנה ההנהגה שכותב, ז.א. שלא לנגוע כלל בפיאות הראש, לא ראיתי' בתוככי חב"ד, ואדרבא.
ואפשר לומר בזה כמה טעמים, ואולי גם הטעם שרומז גם במכתבו, שלא לערב הארות של שני תיקונים מהי"ג תיקונים דדיקנא קדישא, ובכל אופן הרי מפורש שהאריז"ל הי' חותכן ומקצרן במספרים (שעהמ"צ וטעמ"צ פ' קדושים).
וע"פ האמור הרי חלה על זה הוראת חז"ל הוראה ברורה, במסכת דמינה אזלינן (סוכה לב, ב):
רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא. עיי"ש ברש"י. ואת"ל הרי כ"ש וק"ו בנדון דידן, שבזה לא רק דבור הרב אלא מעשה רב.
בכבוד ובברכה.
ע"פ הנ"ל מבואר – שהקושיא ורבה היא אדרבה על אלו שאין נוגעין כלל – היפך ממעשה רב דהאריז"ל החי. ועיין ג"כ דרכי תשובה ליו"ד סקפ"א שדינים הן וכו'. ובדרכי חיים ושלום סתת"פ שלא לכוף הפאות אחורי אזנו (איברא מה שציין שם המלקט לז"ח וכו' – וצ"ע דכפשוטו – בז"ח וכו' המדובר בשערות הגדלות אחורי האוזן). . .
(ממכתב כ"ו תשרי, תשכ"א)
במענה למכתבו מיום השלישי, בו כותב אודות ענין הלבושים.
ולפלא הספק שלו בזה, בה בשעה שמביא גם במכתבו מאמרי חז"ל וגם פסקי דינים המחייבים את הענין, וראה ג"כ שו"ת אדמו"ר הצמח צדק חלק יו"ד סי' צ"א (והשמטה להנ"ל בסוף שער המילואים שם), מיוסד על הכתוב (צפני' א, ח).
ולהערה שלו מהכתוב בלקו"ד[2] בפירוש מאמר חז"ל שלא שינו את לבושם, דשייך זה לזקן ופיאות – פשוט שהנ"ל הוא נוסף על האמור, דאין מאמר זה יוצא מידי פשוטו, לבושים ממש, לבושים חיצונים . . .
(ממכתב כ"א מנ"א, תשכ"א)
. . . במ"ש מהו הטעם לגידול הזקן, מבואר בארוכה ע"פ נגלה בשו"ת הצ"צ יו"ד סי' צ"ג, וע"פ פנימיות התורה בפירוש המלות להצ"צ על הפסוק והוא רחום יכפר עון, נדפס בדרך מצותיך חלק שני ובמילואים לתהלים עם פירוש הצ"צ עמוד תרכ"ו, יעו"ש דבריו כי נעמו, ועד כמה נוגע הדבר ביחוד לבחורים.
(ממכתב כ"ה טבת, תשט"ז)
לאחרי שתיקתו הארוכה נתקבל מכתבו מיום הראשון, ובמה שכותב אודות הזקן, מובן שדבריו מופרכים, כיון שנשיאנו הק' אומרים שי"ג תקו"ד הם צנור להשפעה לאדם ולבני ביתו והשפעה ברחמים וברחמים גדולים (יעוין בזה בפירוש המלות לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק על הפסוק והוא רחום, נדפס ג"כ במילואים לתהלים יהל אור) . . .
בברכה להכרת מצבו האמיתי, היינו שהזן ומפרנס לכל יספיק לו כדי פרנסתו ופרנסת כל ב"ב שיחיו ובאופן הכשר ובאופן חסידותי וביחוד ע"י י"ג תקו"ד האמורים ובמילא גם הוא עצמו יתפלא וגם יצר לו על זה, וואָס מען פּאַטערט ניערווין און געזונט על דאגות מבלי יסוד, ומובן שאין זה סתירה כלל למ"ש בכל אשר תעשה דוקא, אלא שצ"ל כדיוק לשון רז"ל, יגיע כפיך כי תאכל, היינו רק יגיעת כפים גם במובן הרוחני, היינו כח המעשה והשתדלות אבל לא יגיע ראשך, היינו דאגות וטרדות הראש בזה, ואין להאריך בדבר הפשוט ומבואר בכ"מ . . .
(ממכתב אדר"ח אייר, תשט"ז)
במענה למכתבה מר"ח תמוז, בו כותבת בקשר עם חתונה במשפחה, והכלה מבקשת שלפחות עד לחתונה יוריד האב את זקנו ובאם לאו וכו'.
ואף שבכלל לא זו הדרך לענות לאחד בענינים הנוגעים לשני ובפרט שברוב הפעמים אי אפשר לאחר לדעת המצב לכל פרטיו ועאכו"כ לדעת מה שבלב השני, בכל זה לגודל התמהון באתי במענה, והתמהון הוא בשנים:
א) אשר אדם מבוגר, שהרי כבר כלה היא, יחסה להאב ובפרסום תלוי במילוי דרישה מעין האמורה, ואדגיש עד היכן הגיעו הדברים שמפרסמת את הדרישה וכו'.
ב) שהמדובר במשפחת חב"ד, שבודאי ידוע להם (או עכ"פ צריך להיות ידוע) שלדעת נשיאי חב"ד ענין גידול הזקן, הוא דבר שבהלכה, ועוד וגם זה חשוב, שסגולה מיוחדה בזה להמשכת ברכת השם בריבוי כמבואר בארוכה בכתבי אדמו"ר הצמח צדק, והרי בכל יום ובכל מקרה זקוק האדם לברכת יוצר האדם בורא העולם ומנהיגו, ועאכו"כ באופן עיקרי זקוקים לברכה בזמן הנחת היסוד לבנין עדי עד כחתונה ונשואין, ודוקא בקשר לחופה ונשואין באים בדרישה ובתביעה ובאופן אולטימטי, שיעשו ההיפך מהאמור, ח"ו!
עוד נקודה עלי להוסיף בעצם הדבר אפילו באם הי' המדובר באינם יהודים להבדיל שמתפשטת האפנה בשנים האחרונות לגדל זקן ומתקופה לתקופה מתרבים הנוהגים כן, ו(על דרך סגנון מכתבה) מביטים עליהם כבני אדם מן הישוב.
איני יודע מדת השפעתה שלה על הנ"ל אבל הרי אמרו רז"ל קבל את האמת ממי שאמרו, ויהי רצון שתצליח להסביר להנ"ל את המוזר שבכל הענין ואת אי הגיוני שבו נוסף על הנקודה מצד ההלכותי כאן ובפרט שאבי' נהג בגידול הזקן זה מזמן.
מובן שהאמור לעיל אינו שייך לסריקת הזקן במסרק המתאים וכפי שיבארם רב בשכונתם.
ע"פ כתבה אודות משפחתה ומוצאה, תקותי שבסיסמת משפחות חב"ד פעילה היא בהפצת היהדות המסורתית בסביבתה ובכל מקום שידה מגעת והובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל לב השומע ופועלים פעולתם.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
(ממכתב ב' תמוז תשכ"ה)
... ולשאלתו בענין תספורת[3] וכו', – הנה כיון שלא שמעתי בזה הוראה מפורשת, יש צדדים לכאן ולכאן, ולכן יברר מנהג אנ"ש בזה, אצל רבני אנ"ש היודעים הנהגה בפועל מחסידים הזקנים, והרי מעשה רב . . .