סידור תורה אור/הלכתא רבתא לשבתא

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סידור תורה אור
ברכות הדלקת נרותברכת הפרשת חלההשכמת הבוקרסדר הנטילהנוסח ברכות השחרהקדמההלכות ציציתהלכות תפילין וק"שסדר שחריתברכת כהניםברכת הגומלתפלת הדרךהטבת חלוםסדר המילהסדר פדיון הבןסדר הכנסת שבתהלכתא רבתא לשבתאסדר מנחת ערב שבתקבלת שבתתפלת ערביתסדר הקידוש לליל שבתשחרית לשבתפתיחת הארון לשבתלשלש רגלים ולר"ה ויוהכ"פברכת האב לבר מצות בנוברכות הפטורהאמירת תהלים בשבת מברכיןסדר הפטורותלוח המולדות והמועדים לשנות תש"ב תש"גתפלת מברכין החודשתפלת מוסף לשבתסדר קידוש ליום השבתתפלת מנחה לשבתסדר סעודה שלישיתפרקי אבותסדר הבדלהקידוש לבנהסדר ברכת המזוןברכה אחרונהברכת אירוסין ונישואיןסדר קריאת שמע שעל המטהסדר תיקון חצותסדר נטילת ידים לסעודהסדר ברכת הנהניןדיני הלולב והללמוסף לראש חודשמוסף לשבת וראש חודשסדר עירוב תבשיליןסדר עירובי חצרותסדר עירובי תחומיןסדר תפלת שלש רגליםהזכרת נשמות (יזכור)מוסף לשלש רגליםסדר קידוש ליום טובברכת טלברכת גשםסדר התרת נדריםקידוש לראש השנהתפלת ראש השנהאבינו מלכנוסדר תקיעותמוסף לראש השנהסדר תשליךסדר כפרותתפלת יום כפורמוסף ליום כפורסדר עבודה ליום כפורתפלת נעילהסדר הושענותסדר הקפות בשמחת תורהדיני חנוכהסדר קריאת המגלהסדר בדיקת חמץסדר קרבן פסחסדר הגדהקידוש לשלש רגליםספירת העומרהגהות לסדור הישןסדר הקריאה ליו"טסליחותסדר הקריאהסדר הסליחותהגהות

הלכתא רבתא לשבתא

והן קצת אזהרות והערות להרים מכשולות ושגגות השכיחות ומצויות ולפ"ד הרבה מגדולי הראשונים יש בהן איסור כרת וסקילה במזיד וחיוב חטאת בשוגג ה' יכפר:

שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה להוציאו ע"י כף ולשאוב קצת משקה עמו כו' כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה ח"ו. ואין תקנה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו: ולא ינפח עליו ברוח פיו עד שיצא: אבל מותר לנפח עליו להקריבו לדופן הכוס ואז יטהו וישפוך ממנו עד שיפול הפסולת מתוכו: שכיון שנפילת הפסולת לחוץ הוא ע"י שאוחז בידו הכוס עם המשקה שבתוכו ומטהו בידו ה"ז נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש בה רוטב ואפי' שומן הצף ע"פ הרוטב לא יזרקנו ע"י כף עם רוטב שה"ז כבורר פסולת מאוכל וחייב:

ליזהר מאד שלא לאכול בשבת פולין (שקורין באב) בין חיין בין מבושלים בעודם בשרביטין שלהם כי מאחר שאין השרביט ראוי לאכילה יש בהם משום מפרק לד"ה שהוא תולדת הדש וחייב חטאת וסקילה ח"ו ואעפ"י שכבר ניתקו הפולין מהשרביט ע"י הבישול ואינן מחוברים בו. וכן בשומשמין. ובעל נפש יחמיר לעצמו גם במין קטניות (שקורין ארבעס) בעודן בשרביטן אף שהשרביטין ראויים לאכילה. כי אין זה היתר ברור:

טוב למנוע מלאכול אגוזים ולוזים בשבת אא"כ הוציאם מקליפתם מע"ש כי הנה אף בעוד שהפרי מונח בקליפתו כולו או מקצתו מותר להסיר קליפתו בידו ואין בו משום בורר פסולת מאוכל מ"מ לאחר שהוסרה הקליפה אם מונחת איזה חתיכת קליפה בין חתיכות פרי או בין שלמי' אם מסירה משם חייב חטאת וסקילה משום בורר פסולת מתוך אוכל אלא יברור הפרי מהקליפות ולא יגע בקליפות כלל. ואפילו אם הקליפות מונחות לבדן בלי שום פרי ביניהן יש איסור גדול בטלטולן משום מוקצה כנודע. וקשה להזהר בכל זה:

אעפ"י שאין בישול אחר בישול בדבר יבש. מ"מ אם חוזר ונמחה ממנו קצת יש בו משום בישול אחר בישול בלחלוחית המחוי עם היס"ב. ולכן צריך ליזהר במאד שלא להחם בשר או עופות צלוים או מבושלים אם יתחמם המוהל הנמחה מהם עד שהי"ס בו משום איסור סקילה וכרת ח"ו וכן שלא לשפוך בכ"ר שהיס"ב על צוקער כי מאחר שהצוקער נמחה יש בו משום בישול. ולכן אין להקל במלח שלנו אף שנתבשל תחלה שמאחר שחוזר ונמחה אין להקל בו יותר מבמלח שבימיהם לפי חילוק הדעות שבש"ע שי"א אפי' ליתן בכ"ש שהיס"ב. והמחמיר תע"ב: