היום יום ז' תמוז

גרסה מ־22:46, 27 ביולי 2024 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (תיקון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אבי אדמו"ר אמר: חסידות איז נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, די דרגא פון עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבער אחר כל זה איז דער עיקר איז סדר.

היום יום
כסלו
י"ט כסלוכ' כסלוכ"א כסלוכ"ב כסלוכ"ג כסלוכ"ד כסלוכ"ה כסלוכ"ו כסלוכ"ז כסלוכ"ח כסלוכ"ט כסלו
טבת
א' טבתב' טבתג' טבתד' טבתה' טבתו' טבתז' טבתח' טבתט' טבתי' טבתי"א טבתי"ב טבתי"ג טבתי"ד טבתט"ו טבתט"ז טבתי"ז טבתי"ח טבתי"ט טבתכ' טבתכ"א טבתכ"ב טבתכ"ג טבתכ"ד טבתכ"ה טבתכ"ו טבתכ"ז טבתכ"ח טבתכ"ט טבת
שבט
א' שבטב' שבטג' שבטד' שבטה' שבטו' שבטז' שבטח' שבטט' שבטי' שבטי"א שבטי"ב שבטי"ג שבטי"ד שבטט"ו שבטט"ז שבטי"ז שבטי"ח שבטי"ט שבטכ' שבטכ"א שבטכ"ב שבטכ"ג שבטכ"ד שבטכ"ה שבטכ"ו שבטכ"ז שבטכ"ח שבטכ"ט שבטל' שבט
אדר א'
א' אדר א'ב' אדר א'ג' אדר א'ד' אדר א'ה' אדר א'ו' אדר א'ז' אדר א'ח' אדר א'ט' אדר א'י' אדר א'י"א אדר א'י"ב אדר א'י"ג אדר א'י"ד אדר א'ט"ו אדר א'ט"ז אדר א'י"ז אדר א'י"ח אדר א'י"ט אדר א'כ' אדר א'כ"א אדר א'כ"ב אדר א'כ"ג אדר א'כ"ד אדר א'כ"ה אדר א'כ"ו אדר א'כ"ז אדר א'כ"ח אדר א'כ"ט אדר א'ל' אדר א'
אדר ב'
א' אדר ב'ב' אדר ב'ג' אדר ב'ד' אדר ב'ה' אדר ב'ו' אדר ב'ז' אדר ב'ח' אדר ב'ט' אדר ב'י' אדר ב'י"א אדר ב'י"ב אדר ב'י"ג אדר ב'י"ד אדר ב'ט"ו אדר ב'ט"ז אדר ב'י"ז אדר ב'י"ח אדר ב'י"ט אדר ב'כ' אדר ב'כ"א אדר ב'כ"ב אדר ב'כ"ג אדר ב'כ"ד אדר ב'כ"ה אדר ב'כ"ו אדר ב'כ"ז אדר ב'כ"ח אדר ב'כ"ט אדר ב'
ניסן
א' ניסןב' ניסןג' ניסןד' ניסןה' ניסןו' ניסןז' ניסןח' ניסןט' ניסןי' ניסןי"א ניסןי"ב ניסןי"ג ניסןי"ד ניסןט"ו ניסןט"ז ניסןי"ז ניסןי"ח ניסןי"ט ניסןכ' ניסןכ"א ניסןכ"ב ניסןכ"ג ניסןכ"ד ניסןכ"ה ניסןכ"ו ניסןכ"ז ניסןכ"ח ניסןכ"ט ניסןל' ניסן
אייר
א' איירב' איירג' איירד' איירה' איירו' איירז' איירח' איירט' איירי' איירי"א איירי"ב איירי"ג איירי"ד איירט"ו איירט"ז איירי"ז איירי"ח איירי"ט איירכ' איירכ"א איירכ"ב איירכ"ג איירכ"ד איירכ"ה איירכ"ו איירכ"ז איירכ"ח איירכ"ט אייר
סיון
א' סיוןב' סיוןג' סיוןד' סיוןה' סיוןו' סיוןז' סיוןח' סיוןט' סיוןי' סיוןי"א סיוןי"ב סיוןי"ג סיוןי"ד סיוןט"ו סיוןט"ז סיוןי"ז סיוןי"ח סיוןי"ט סיוןכ' סיוןכ"א סיוןכ"ב סיוןכ"ג סיוןכ"ד סיוןכ"ה סיוןכ"ו סיוןכ"ז סיוןכ"ח סיוןכ"ט סיוןל' סיון
תמוז
א' תמוזב' תמוזג' תמוזד' תמוזה' תמוזו' תמוזז' תמוזח' תמוזט' תמוזי' תמוזי"א תמוזי"ב תמוזי"ג תמוזי"ד תמוזט"ו תמוזט"ז תמוזי"ז תמוזי"ח תמוזי"ט תמוזכ' תמוזכ"א תמוזכ"ב תמוזכ"ג תמוזכ"ד תמוזכ"ה תמוזכ"ו תמוזכ"ז תמוזכ"ח תמוזכ"ט תמוז
מנחם אב
א' מנחם אבב' מנחם אבג' מנחם אבד' מנחם אבה' מנחם אבו' מנחם אבז' מנחם אבח' מנחם אבט' מנחם אבי' מנחם אבי"א מנחם אבי"ב מנחם אבי"ג מנחם אבי"ד מנחם אבט"ו מנחם אבט"ז מנחם אבי"ז מנחם אבי"ח מנחם אבי"ט מנחם אבכ' מנחם אבכ"א מנחם אבכ"ב מנחם אבכ"ג מנחם אבכ"ד מנחם אבכ"ה מנחם אבכ"ו מנחם אבכ"ז מנחם אבכ"ח מנחם אבכ"ט מנחם אבל' מנחם אב
אלול
א' אלולב' אלולג' אלולד' אלולה' אלולו' אלולז' אלולח' אלולט' אלולי' תמוזי"א אלולי"ב אלולי"ג אלולי"ד אלולט"ו אלולט"ז אלולי"ז אלולי"ח אלולי"ט אלולכ' אלולכ"א אלולכ"ב אלולכ"ג אלולכ"ד אלולכ"ה אלולכ"ו אלולכ"ז אלולכ"ח אלולכ"ט אלול
תשרי
א' תשריב' תשריג' תשריד' תשריה' תשריו' תשריז' תשריח' תשריט' תשריי' תשריי"א תשריי"ב תשריי"ג תשריי"ד תשריט"ו תשריט"ז תשריי"ז תשריי"ח תשריי"ט תשריכ' תשריכ"א תשריכ"ב תשריכ"ג תשריכ"ד תשריכ"ה תשריכ"ו תשריכ"ז תשריכ"ח תשריכ"ט תשריל' תשרי
חשון
א' חשוןב' חשוןג' חשוןד' חשוןה' חשוןו' חשוןז' חשוןח' חשוןט' חשוןי' חשוןי"א חשוןי"ב חשוןי"ג חשוןי"ד חשוןט"ו חשוןט"ז חשוןי"ז חשוןי"ח חשוןי"ט חשוןכ' חשוןכ"א חשוןכ"ב חשוןכ"ג חשוןכ"ד חשוןכ"ה חשוןכ"ו חשוןכ"ז חשוןכ"ח חשוןכ"ט חשון
כסלו
א' כסלוב' כסלוג' כסלוד' כסלוה' כסלוו' כסלוז' כסלוח' כסלוט' כסלוי' כסלוי"א כסלוי"ב כסלוי"ג כסלוי"ד כסלוט"ו כסלוט"ז כסלוי"ז כסלוי"ח כסלו

דער בעש"ט איז געווען א מסודר, דער מעזריטשער האט מדקדק געווען אויף סדר, און דער עלטער זיידע – רבינו הזקן – האט געלערענט חסידים זיי זאלען זיין מסודרים, דאס זעהט מען איז זיינע מאמרים, בריף, ניגונים. די חסידים וואס האבען געהאט א זמן קבוע אויף קומען אין ליאזנא – דערנאך אין ליאדי – האבען ניט געהאט קיין רשות בייטען דעם זמן אן א רשיון פון רבי'ן, אויף באקומען א רשיון האט מען געדארפט האבען א טעם.

באם רבי'ן איז געווען א ועד מיוחד אויף פיהרען סדר החסידים ובראשו מהרי"ל אחי רבינו, און א באזונדער ועד אויף אנפירען מיט חסידישע יונגעלייט ובראשו אדמו"ר האמצעי.


תרגום ללשון הקודש: אבי אדמו"ר אמר: בחסידות נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר.

הבעל שם טוב היה מסודר, המגיד ממזריטש דקדק על סדר, ורבינו הזקן לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא לליאזנא – אחר כך לליאדי – לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם.

אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו אדמו"ר האמצעי.