היום יום כ"ו ניסן

יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".

היום יום
כסלו
י"ט כסלוכ' כסלוכ"א כסלוכ"ב כסלוכ"ג כסלוכ"ד כסלוכ"ה כסלוכ"ו כסלוכ"ז כסלוכ"ח כסלוכ"ט כסלו
טבת
א' טבתב' טבתג' טבתד' טבתה' טבתו' טבתז' טבתח' טבתט' טבתי' טבתי"א טבתי"ב טבתי"ג טבתי"ד טבתט"ו טבתט"ז טבתי"ז טבתי"ח טבתי"ט טבתכ' טבתכ"א טבתכ"ב טבתכ"ג טבתכ"ד טבתכ"ה טבתכ"ו טבתכ"ז טבתכ"ח טבתכ"ט טבת
שבט
א' שבטב' שבטג' שבטד' שבטה' שבטו' שבטז' שבטח' שבטט' שבטי' שבטי"א שבטי"ב שבטי"ג שבטי"ד שבטט"ו שבטט"ז שבטי"ז שבטי"ח שבטי"ט שבטכ' שבטכ"א שבטכ"ב שבטכ"ג שבטכ"ד שבטכ"ה שבטכ"ו שבטכ"ז שבטכ"ח שבטכ"ט שבטל' שבט
אדר א'
א' אדר א'ב' אדר א'ג' אדר א'ד' אדר א'ה' אדר א'ו' אדר א'ז' אדר א'ח' אדר א'ט' אדר א'י' אדר א'י"א אדר א'י"ב אדר א'י"ג אדר א'י"ד אדר א'ט"ו אדר א'ט"ז אדר א'י"ז אדר א'י"ח אדר א'י"ט אדר א'כ' אדר א'כ"א אדר א'כ"ב אדר א'כ"ג אדר א'כ"ד אדר א'כ"ה אדר א'כ"ו אדר א'כ"ז אדר א'כ"ח אדר א'כ"ט אדר א'ל' אדר א'
אדר ב'
א' אדר ב'ב' אדר ב'ג' אדר ב'ד' אדר ב'ה' אדר ב'ו' אדר ב'ז' אדר ב'ח' אדר ב'ט' אדר ב'י' אדר ב'י"א אדר ב'י"ב אדר ב'י"ג אדר ב'י"ד אדר ב'ט"ו אדר ב'ט"ז אדר ב'י"ז אדר ב'י"ח אדר ב'י"ט אדר ב'כ' אדר ב'כ"א אדר ב'כ"ב אדר ב'כ"ג אדר ב'כ"ד אדר ב'כ"ה אדר ב'כ"ו אדר ב'כ"ז אדר ב'כ"ח אדר ב'כ"ט אדר ב'
ניסן
א' ניסןב' ניסןג' ניסןד' ניסןה' ניסןו' ניסןז' ניסןח' ניסןט' ניסןי' ניסןי"א ניסןי"ב ניסןי"ג ניסןי"ד ניסןט"ו ניסןט"ז ניסןי"ז ניסןי"ח ניסןי"ט ניסןכ' ניסןכ"א ניסןכ"ב ניסןכ"ג ניסןכ"ד ניסןכ"ה ניסןכ"ו ניסןכ"ז ניסןכ"ח ניסןכ"ט ניסןל' ניסן
אייר
א' איירב' איירג' איירד' איירה' איירו' איירז' איירח' איירט' איירי' איירי"א איירי"ב איירי"ג איירי"ד איירט"ו איירט"ז איירי"ז איירי"ח איירי"ט איירכ' איירכ"א איירכ"ב איירכ"ג איירכ"ד איירכ"ה איירכ"ו איירכ"ז איירכ"ח איירכ"ט אייר
סיון
א' סיוןב' סיוןג' סיוןד' סיוןה' סיוןו' סיוןז' סיוןח' סיוןט' סיוןי' סיוןי"א סיוןי"ב סיוןי"ג סיוןי"ד סיוןט"ו סיוןט"ז סיוןי"ז סיוןי"ח סיוןי"ט סיוןכ' סיוןכ"א סיוןכ"ב סיוןכ"ג סיוןכ"ד סיוןכ"ה סיוןכ"ו סיוןכ"ז סיוןכ"ח סיוןכ"ט סיוןל' סיון
תמוז
א' תמוזב' תמוזג' תמוזד' תמוזה' תמוזו' תמוזז' תמוזח' תמוזט' תמוזי' תמוזי"א תמוזי"ב תמוזי"ג תמוזי"ד תמוזט"ו תמוזט"ז תמוזי"ז תמוזי"ח תמוזי"ט תמוזכ' תמוזכ"א תמוזכ"ב תמוזכ"ג תמוזכ"ד תמוזכ"ה תמוזכ"ו תמוזכ"ז תמוזכ"ח תמוזכ"ט תמוז
מנחם אב
א' מנחם אבב' מנחם אבג' מנחם אבד' מנחם אבה' מנחם אבו' מנחם אבז' מנחם אבח' מנחם אבט' מנחם אבי' מנחם אבי"א מנחם אבי"ב מנחם אבי"ג מנחם אבי"ד מנחם אבט"ו מנחם אבט"ז מנחם אבי"ז מנחם אבי"ח מנחם אבי"ט מנחם אבכ' מנחם אבכ"א מנחם אבכ"ב מנחם אבכ"ג מנחם אבכ"ד מנחם אבכ"ה מנחם אבכ"ו מנחם אבכ"ז מנחם אבכ"ח מנחם אבכ"ט מנחם אבל' מנחם אב
אלול
א' אלולב' אלולג' אלולד' אלולה' אלולו' אלולז' אלולח' אלולט' אלולי' תמוזי"א אלולי"ב אלולי"ג אלולי"ד אלולט"ו אלולט"ז אלולי"ז אלולי"ח אלולי"ט אלולכ' אלולכ"א אלולכ"ב אלולכ"ג אלולכ"ד אלולכ"ה אלולכ"ו אלולכ"ז אלולכ"ח אלולכ"ט אלול
תשרי
א' תשריב' תשריג' תשריד' תשריה' תשריו' תשריז' תשריח' תשריט' תשריי' תשריי"א תשריי"ב תשריי"ג תשריי"ד תשריט"ו תשריט"ז תשריי"ז תשריי"ח תשריי"ט תשריכ' תשריכ"א תשריכ"ב תשריכ"ג תשריכ"ד תשריכ"ה תשריכ"ו תשריכ"ז תשריכ"ח תשריכ"ט תשריל' תשרי
חשון
א' חשוןב' חשוןג' חשוןד' חשוןה' חשוןו' חשוןז' חשוןח' חשוןט' חשוןי' חשוןי"א חשוןי"ב חשוןי"ג חשוןי"ד חשוןט"ו חשוןט"ז חשוןי"ז חשוןי"ח חשוןי"ט חשוןכ' חשוןכ"א חשוןכ"ב חשוןכ"ג חשוןכ"ד חשוןכ"ה חשוןכ"ו חשוןכ"ז חשוןכ"ח חשוןכ"ט חשון
כסלו
א' כסלוב' כסלוג' כסלוד' כסלוה' כסלוו' כסלוז' כסלוח' כסלוט' כסלוי' כסלוי"א כסלוי"ב כסלוי"ג כסלוי"ד כסלוט"ו כסלוט"ז כסלוי"ז כסלוי"ח כסלו

משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.


תרגום ללשון הקודש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.