דפים חדשים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- 18:55, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר (וחג השבועות) (היסטוריה | עריכה) [406,323 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==במדבר, א׳== וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו׳. שאו את ראש וגו׳ לגלגלותם וגו׳. להבין ענין נשיאת ראש ומה ענין פרשה זו אל אוהל מועד. כי הנה כתיב נעשה אדם בצלמנו שכמו שיש ראש וגולגולת בגשמיות הגוף שהראש עיקרו המוח ועצם הגולגולת מקיפו, כן יש ברוחניות...")
- 18:34, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בחקותי (היסטוריה | עריכה) [119,864 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==בחוקתי, א׳== אם בחקותי תלכו. וגו׳. הנה אמרו רז״ל (ע״ז ה׳ א׳) אין אם אלא לשון תחנונים שנאמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו וצריך להבין ענין תחנונים האלו מה הם. וגם צריך להבין לשון בחקותי אשר פירשו חז״ל (בקדושין דל״ט) על פסוק את חקותי תשמרו חוקות שחקקתי לכ...")
- 18:18, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/הוספות (היסטוריה | עריכה) [19,354 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==הוספות, שמות== קיצור מד״ה ראו כי ה׳ נתן לכם השבת ענין ביו״ד נברא העוה״ב שנהנין מזיו ע״י שבא לגילוי דהשגה עיין בד״ה צו את בנ״י ואמרת אליהם את קרבני לחמי ובד״ה מצה זו. לכך נמשך ע״י צמצום וזהו היו״ד ועמ״ש בד״ה ולא אבה בפ׳ כי תצא מענין היו״ד. ומ״מ במ״א נתבא׳...")
- 18:15, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהר (היסטוריה | עריכה) [110,782 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==בהר, א׳== כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה׳ שש שנים וגו׳. הנה משמעות הכתוב כי מיד כי תבאו אל הארץ ושבתה קודם שיתחילו השש שנים. ויובן בהקדים ביאור הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי וגו׳. ופי׳ שאמר הקב״ה לכנסת ישראל פתחי לי בכדי שתהיי בבחי׳ אחות...")
- 18:12, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/אמור (היסטוריה | עריכה) [186,584 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==אמור, א׳== ונקדשתי בתוך בני ישראל וכו׳. להבין מהו לשון תוך. וגם צ״ל מאמרז״ל בענין שיש ג׳ כתות מלאכים. כת אחת אומרת קדוש. וכת א׳ אומרת קדוש קדוש וכת אחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות וגו׳. כדאיתא בחולין (דצ״א ע״ב). ור״ל שהכת הא׳ אומרת פעם א׳ קדוש וכת הב׳ כופל...")
- 18:06, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קדושים (היסטוריה | עריכה) [33,173 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==קדושים, א׳== וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל כו׳. ובשנה הרביעית כו׳. וארז״ל ברבות קדושים פכ״ה מי יגלה עפר מעיניך אדה״ר כו׳ והרי בניך ממתינין לערלה שלש שנים כו׳ ע״ש. ומזה יש ראיה לפי׳ הש״ך על התורה שפי׳ שמצוה זו הוא תיקון לחטא עץ הדעת שנאמר בו ג״כ כי ט...")
- 17:55, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/אחרי (היסטוריה | עריכה) [81,110 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==אחרי מות, א׳== כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו (רבות תולדות פס״ה גבי שני גדיי עזים טובים. אחרי ספ״ך וספכ״א. אמור ס״פ כ״ז. שלח לך פי״ו גבי במאזנים לעלות שה״ש רבה בפסוק כאהלי קדר. ובפסוק אל גנת אגוז. ובפסוק אחות לנו קטנה ובפתיחתא ד...")
- 17:51, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מצורע (היסטוריה | עריכה) [193,215 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " הים ראה וינוס כו׳. ההרים רקדו כאילים כו׳. והנה צ״ל למה ההרים רקדו והים ראה וינוס. ובשל״ה במסכת פסחים שלו פי׳ כי הניסה הוא העבודה מיראה והריקוד הוא העבודה מאהבה. והוא בחי׳ שר ובחי׳ עבד. והנה בהתגלות המלך אזי בחי׳ שר שעבודתו בשמחה תגדל שמחתו וזהו ההרים שהם מ...")
- 17:49, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תזריע (היסטוריה | עריכה) [105,915 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==תזריע, א׳== אשה כי תזריע וילדה זכר כו׳. וארז״ל (בברכות ד״ס ע״א נדה דל״א א׳) אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ וזה פלאי, והפלסופים נדחקו ליישב כי לפי שאשה מזרעת תחלה הרי טפת הזכר באה באחרונה ועילאה גבר. משא״כ אם האיש מזריע תחלה כו׳. ואמנם באמת הוא דוחק גדול בפי׳...")
- 17:45, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שמיני (היסטוריה | עריכה) [32,312 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==שמיני, א׳== לויתן זה יצרת לשחק בו. איתא במדרש רבה פ׳ שמיני פ׳ י״ג בהמות ולויתן הם קניגון של צדיקים לעתיד לבא כו׳ בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו כו׳ ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר כו׳...")
- 17:42, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/צו (וחג הפסח) (היסטוריה | עריכה) [229,105 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==צו, א׳== ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם (ביואל סי׳ ב׳). ובילקוט שם וכשהוא מברך את הצדיקים כופל את ברכתם ואכלתם כו׳ ולא יבושו כו׳. הנה ענין כוונת האכילה הוא כי יש נשמות ומלאכים בבחי׳ ההשתלשלות העולמות בי״ע...")
- 17:31, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא (היסטוריה | עריכה) [133,522 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==ויקרא, א׳== ויקרא אל משה וגו׳. אל״ף דויקרא זעירא. ובד״ה כתיב אדם באל״ף רבתי. ולהבין זה. והנה ארז״ל במדרש ויקרא רבה פ״א ויקרא אל משה ולא כאברהם. באברהם כתיב ויקרא מלאך ה׳ אל אברהם המלאך קורא והדבור מדבר. ברם הכא אמר הקב״ה אני הוא הקורא ואני הוא המדבר. וכן הו...")
- 17:26, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/פקודי (היסטוריה | עריכה) [119,453 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו׳.== הנה ידוע הקושיא במקראות אלו. אומרו משכן משכן שני פעמים. וגם מ״ש אשר פקד על פי משה והל״ל אשר פקד משה. וגם אומרו עבודת הלוים מה ענין עבודת הלוים שהיתה במסעות לישא את המשכן מה שייך זה אצל פקודי המשכן. וגם מ״ש עבודת הלוים ביד...")
- 17:22, 25 בפברואר 2026 לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בשלח (היסטוריה | עריכה) [44,934 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ראו כי ה׳ נתן לכם השבת וגו׳. במדרש תלים (סי׳ צ״ב) מהו ראו א״ר יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול. שני העומר לאחד. קרבנו כפול. וביום השבת שני כבשים כו׳. אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו׳. וברבות בשלח ס״פ כ״ה ששקולה שבת כנגד כל המצות כו׳ ע״ש. וכ״ה בירושלמי ספ״ג...")
- 22:44, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן מד (היסטוריה | עריכה) [1,914 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=איסור שינה בתפילין= ===סעיף א=== כל זמן שתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהן אפילו שינת עראי מפני שגנאי הוא לתפילין כשישן בהן והן מגולין ואם פרס סודר עליהן ואין עמו אשה ישן בהם שינת עראי אבל לא שינת קבע שמא יפיח בהן כיצד הוא עושה שלא ירדם בשינה וישן שינת קבע...")
- 22:43, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן מב (היסטוריה | עריכה) [4,057 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש= ==סעיף א== אסור לשנות תפילין של ראש לעשותה של יד, אפילו אין לו תפילין של יד ויש לו ב' של ראש. ואפילו ליקח רצועה משל ראש לשל יד אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שם שד"י הוא בשל ראש,...")
- 22:41, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן מא (היסטוריה | עריכה) [671 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין= ==סעיף א== הנושא משאוי על ראשו, צריך לחלוץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי. ואפילו דבר קל כגון מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין, שגנאי הוא כשיש על הראש דבר אחר שאינה מלבוש ואין דרכה להיות על הראש. אבל דבר שדרכה להיות על...")
- 22:38, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן מ (היסטוריה | עריכה) [7,522 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין איך לנהוג בקדושת התפילין= ==סעיף א== אסור לתלות תפילין על היתד, בין ברצועות והבתים תלויים למטה, בין בבתים והרצועות תלויות למטה, מפני שהוא דרך בזיון. ומכל מקום באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות למטה אין להקפיד. אבל אם התפילין תלויים – אסו...")
- 22:37, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לט (היסטוריה | עריכה) [7,641 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם= ==סעיף א== תפילין שכתבן עבד כנעני או אשה או קטן אפילו הוא בן י"ג שנים אלא שאינו ידוע בודאי שהביא ב' שערות ועדיין אינו בן י"ח שנהג שנוכל לומר מן הסתם הביא כבר ב' שערות או שכתבן נכרי או כותי אפילו כתבן בפירוש לשמן או שכתבן י...")
- 22:35, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לח (היסטוריה | עריכה) [9,345 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=מי הם החייבים בתפילין והפטורים ובו= ==סעיף א== חולה מעיים פטור מן התפילין אפילו אין לו צער ואפילו הולך בשווקים וברחובות מפני שאין יכול ליזהר בהן היטב לשמור את עצמו בנקיות ואין לו להחמיר על עצמו בזה אלא בשעת קריאת שמע ותפלה והוא שנראה לו שיכול להעמיד את עצמ...")
- 22:33, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לז (היסטוריה | עריכה) [1,989 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=זמן הנחת התפילין= ==סעיף א== גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחן הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן ואף אם נמנע מפני שצריכים גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן עבירה היא בידו שבשעת קריאת שמע ותפילה עכ"פ בקל יוכל ליזהר ושנו חכמים ליום הדין אם יהיה זכאי במצות תפילי...")
- 22:31, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לו (היסטוריה | עריכה) [19,673 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין דקדוק כתיבתן= ===סעיף א === לכתחלה צריך לכתוב כתיבה תמה ושלימה, בתמונת האותיות שלמדוה מדברי התלמוד ומדרשים וקבלה מהראשונים. אבל אם שינה - לא פסל. אלא א"כ הפסיד צורת האות לגמרי, כמו שיתבאר: === סעיף ב === זו היא תמונת האותיות: א צריכה להיות הנקודה העליונה עשו...")
- 22:30, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לה (היסטוריה | עריכה) [1,066 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין מנין השיטין= ===סעיף א=== נהגו במנין השיטין על פי הקבלה ביד הסופרים איש מפי איש לכתוב בשל יד ז' שיטין בכל פרשה ופרשה ובשל ראש ד' שיטין בכל פרשה ופרשה ואם שינה לא פסל ויש להם גם כן קבלה בתיבות ראשי שיטין בשל יד ובשל ראש והסופרים שלנו מדקדקים במנין השיטין אב...")
- 22:27, 23 בפברואר 2026 דרך מצותיך/איסור ערות אמו ובתו (היסטוריה | עריכה) [2,364 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "שלא לבוא על אמו שנאמר אמך היא לא תגלה ערוותה (ק״צ) שלא לבוא על ביתו מדכתיב הנה, כידוע (קצ״ה): והוא על פי מה שנתבאר במקום אחר באור למאמר הזוהר פרשת פנחס דף רלו עמוד ב׳ בעניין אשמח היוצא מאותיות קטנות שבשני תיבות שמע אחד דפסוק ראשון בקריאת שמע ואותיות גדולות...")
- 20:46, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לד (היסטוריה | עריכה) [6,281 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין הנחת הפרשיות בתפילין= ===סעיף א=== סדר הנחת הפרשיות של ראש בבתים, קיבלו חכמים, קדש והיה כי יביאך בימין הקורא, שהוא האיש העומד כנגד המניח, ושמע והיה אם שמע משמאל הקורא, שהוא ימין המניח. ואפילו אם המניח הוא איטר, אין הולכין אחר ימין ושמאל שלו אלא אחר ימין וש...")
- 20:44, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לג (היסטוריה | עריכה) [6,113 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין תיקוני התפילין ודיני הרצועות= ===סעיף א=== אם נקרעו מחיצות הפנימיות שבין בית לבית בתפילין של ראש, ומבחוץ כולן קיימין ושלימים, אם הם חדשים, כשרים בכל ענין (אלא אם כן נקרעו ג' בתים בעניין זה). ואם הם ישנים, פסולים אפילו לא נקרעו אלא ב' בתים. ואפילו יש מחיצה של...")
- 20:39, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן תרמה (היסטוריה | עריכה) [10,908 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני לולב= ===סעיף א=== ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו' ודרשו חכמים פרי עץ שהעץ כפריו בטעם שוה ואיזה זה אתרוג שטעם עצו ופריו שוה: ===סעיף ב=== הדר שיהיה נאה והדר בתארו ובגידולו ועל דרך שיתבאר בסי' תרמ"ח. ולפי שכל ארבעה מינ...")
- 20:35, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לב (היסטוריה | עריכה) [13,557 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "אצבע לכל הפחות; שהרי אמרו חכמים: מקום יש בראש להניח ב' תפילין, ואם היו כשרים בכאצבע, היה מקום להניח ג' תפילין. והגאונים אמרו שהבתים של ראש צריך להיות אצבעים על אצבעים לכתחילה, ואם פיחת לא פסל; ובתים של יד, אצבע על אצבע לכתחילה. וכל אצבע סתם היא גודל. ויש לחוש ל...")
- 20:32, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן לא (היסטוריה | עריכה) [2,533 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין תפילין בשבתות וימים טובים= ===סעיף א=== שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין, שנאמר: "והיה לך לאות" וגו' {{ממ|שמות|יג|ט}}, יצא שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל, שנאמר: "כי אות היא ביני" וגו' {{ממ|שמות|לא|יג}}. ואם מניחן בהם לשם מצוה, עובר על בל תוסיף, וג...")
- 20:30, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ל (היסטוריה | עריכה) [4,427 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=זמן הנחתן= ===סעיף א=== לילה זמן תפילין הוא מן התורה. שזה שנאמר "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה", שמשמעו ימים ולא לילות, אין הכתוב מדבר בחוקת התפילין, אלא בחוקת הפסח שנאמר למעלה: "ועבדת את העבודה הזאת" וגו'. אבל חכמים אסרו להניח תפילין בלילה, מפני שהוא זמ...")
- 20:21, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כט (היסטוריה | עריכה) [1,136 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שלא לברך על חליצתן= ===סעיף א=== אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין, אפילו חולצן ערב שבת בין השמשות שאז חייב הוא לחלצן, ששבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא, וכשמניחן עליו לשם מצוה עובר על בל תוסיף. מכל מקום כיון שאם מניחן עליו בלא כוונה לשם מצוה אין בזה איסור מן התו...")
- 20:20, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ד מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,274 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני נטילת ידיים= ==סעיף א== כל אדם הקם ממיטתו שחרית, בין עשה צרכיו בין לא עשה צרכיו, צריך לרחוץ ידיו ברביעית הלוג מים מן הכלי, ואפילו אינו רוצה להתפלל עד לאחר כמה שעות. לפי שכל אדם כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו – נעשה כבריה חדשה, כמו שכתוב: "חדשים לבקרים" כו' (איכה ג...")
- 20:18, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ב מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [4,475 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין לבישת בגדים= ===סעיף א=== ומפני שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו, יהיה צנוע בכל מעשיו, שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת. לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק, כשיקום טוב להיזהר שלא ישב ואח"כ ילבש חלוקו, שמיד כשישב הוא מגולה, אלא יקח חלוקו ויכניס ב...")
- 20:17, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן א מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,502 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני השכמת הבוקר= ===סעיף א=== יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו יתברך, שלכך נברא, ולכך מחזיר לו נשמתו. ואף אם יסיתנו יצרו לאמר: עדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו לקום שיהא הוא מעורר השחר, ויחשוב בלבו לפני מי הוא שוכב, וידע שמלך מלכי המלכים הקב"ה חופף עליו, שנא...")
- 20:15, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ד מהדורא בתרא (היסטוריה | עריכה) [5,560 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני נטילת ידים= ==סעיף א== תיקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר, ולברך על נטילת ידים. והטעם, יש מפרשים משום קריאת שמע ותפילה של שחרית, לפי שהידים עסקניות הן ומן הסתם משמשו בשינה במקומות המטונפים שבגופו, כמו שיתבאר. וסמך לנטילה זו, שנאמר: "ארחץ בנקיון כפי ואסו...")
- 20:13, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ג מהדורא בתרא (היסטוריה | עריכה) [10,011 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=הנהגת בית הכסא= ===סעיף א=== וגם כשיכנס לבית הכסא יהא צנוע, ולא יגלה בשרו אלא כמה שצריך, ובעת הצורך ולא קודם לכן אפילו רגע. ולכן לא יגלה עצמו עד שישב, ולא יגלה מלאחוריו כי אם טפח ומלפניו טפחיים, משום קילוח מי רגלים הניתז למרחוק. ויש גורסים בהפך. ובאשה מלפניה ול...")
- 20:10, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן ג מהדורא קמא (היסטוריה | עריכה) [10,397 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הנהגת בית הכסא|11}}: {{הדגשת הפניה|שולחן ערוך הרב אורח חיים ג מהדורה קמא|סימן זה במהדורה קמא|יישור=מרכז}} ===סעיף א=== וגם כשיכנס לבית הכסא יהא צנוע, ולא יגלה בשרו אלא כמה שצריך, ובעת הצורך ולא קודם לכן אפילו רגע. ולכן לא יגלה עצמו עד שישב, ולא יגלה מלאחוריו כי אם...")
- 20:06, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ד (היסטוריה | עריכה) [30,854 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== '''סעיף א''' === (רמב"ם מהגמרא יומא ע"ב) בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרון. כתר מלכות שזכה בו דוד. כתר תורה - הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, כל מי שירצה יבא ויטול. שנאמר: "מורשה קהילת יעקב" - שהיא ירושה לכל ישראל. ש...")
- 20:05, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ג (היסטוריה | עריכה) [48,673 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== '''סעיף א''' === וכל מי שדעתו וכח זכרונו יפה, שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבעל פה כולה, הרי זה לא ישא אשה{{שוליים|(א)}} עד שילמוד תחילה תורה שבעל פה כולה, שהן כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה, שהן פירוש כל התרי"ג מצות בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים; ואחר כך ישא אשה,...")
- 20:04, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק ב (היסטוריה | עריכה) [28,852 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=== סעיף א === מי שלא למדו אביו תורה חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר {{צמ|ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם|דברים ה א}} זו מ"ע של ת"ת על כל אדם ללמוד כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה כמשנ"ת למעלה שנאמר כל המצוה וגו'. וכשלומד לעצמו כשיגדיל ויכיר שיוכל ללמוד, אזי לא ילמוד כל המקרא...")
- 20:03, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות תלמוד תורה פרק א (היסטוריה | עריכה) [56,436 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "===סעיף א=== אף על פי שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים אבל תלמוד תורה מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה אף על פי שהקטן אינו חייב שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. ומאימתי אביו חייב ללמדו משיתחיל לדבר...")
- 20:00, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות מציאה ופקדון (היסטוריה | עריכה) [45,238 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==דיני מציאה ופקדון ובו מ' סעיפים:== __NOTOC__ סעיף א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה...")
- 19:59, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/הלכות הלואה (היסטוריה | עריכה) [1,911 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " ==א== מצות עשה להלוות לעניי ישראל (אם ידו משגת. ושיעור השגת יד נתבאר בהלכות צדקה), שנאמר: {{ממ|שמות כב|כד}} "אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך". יכול רשות? תלמוד לומר: {{ממ|דברים טו|ח}} "והעבט תעביטנו" וגו'. ואף בלא עבוט חייב להלוותו, ואף ליתן לו מתנת חינם, שהרי נאמר: {{ממ|...")
- 19:58, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כח (היסטוריה | עריכה) [6,176 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין חליצת התפילין= ===סעיף א=== אסור להסיח דעתו מהתפילין כל זמן שהן עליו, אפילו רגע אחד, קל וחומר מציץ: מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת, אמרה תורה: "והיה על מצחו תמיד", שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד ב...")
- 19:56, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כז (היסטוריה | עריכה) [12,246 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין מקום הנחתן ואופן הנחתן= ===סעיף א=== מקום הנחת תפילין של יד ביד שמאלו, שנאמר: "על ידכה", ודרשו רז"ל: יד כהה, דהיינו יד שמאל, שהיא תשה וכהה: ===סעיף ב=== צריך להניחה בגובה הבשר שבפרק הזרוע שבין המרפק שקורין (אולעמבוגין בל"א) להכתף, וזה המקום נקרא קיבורת. אבל לא י...")
- 19:51, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כו (היסטוריה | עריכה) [1,831 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דין מי שאין לו אלא תפלה אחת= ===סעיף א=== אם אין לו אלא תפלה אחת, בין שהיא של יד בין שהיא של ראש, מניח אותה שיש לו ומברך עליה, מפני שכל אחת מצוה בפני עצמה ואין מעכבות זו את זו: ===סעיף ב=== והוא הדין אם יש לו שתיהן, אלא שיש לו שום אונס שאינו יכול להניח, רק אחת מהן, מנ...")
- 19:49, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כה (היסטוריה | עריכה) [23,857 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני תפילין בפרטות= ==סעיף א== ואחר שלבש טלית מצוייצת, יניח תפילין מיד, כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילה; שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר על עצמו, שהוא אומר "וקשרתם לאות" וכו' ואינו מקיים: ==סעיף ב== המניחין הטלית וכיס התפילין לתוך כיס...")
- 19:47, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כד (היסטוריה | עריכה) [2,730 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שכר לבישת הציצית ועונשה= ===סעיף א=== אף על פי שאין אדם חייב לקנות טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית, אלא דוקא אם רוצה להתלבש בטלית בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית, מכל מקום טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז ללבוש טלית מצוייצת כל היום, כדי שיזכור המצוות בכל ר...")
- 19:45, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כג (היסטוריה | עריכה) [2,316 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=דיני ציצית בבית הקברות= ===א=== מותר ליכנס לבית הקברות והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהיו ציציותיו נגררים על הקברים, כדי שלא יהיה כלועג לרש, כלומר שהמתים הם רשים ופטורים מן המצות ואין יכולים לקיים אותן, ואנו מקיימין אותן: ===ב=== במה דברים אמורים שמותר ליכנס בציצי...")
- 19:44, 23 בפברואר 2026 שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן כב (היסטוריה | עריכה) [1,173 בתים] תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "=שהחיינו על עשיית ציצית= ===א=== קנה טלית שהיא ראויה ללבוש כמו שהיא בשעת הקנייה, מברך שהחיינו בעת הקנייה כמו שכתוב בסי' רכ"ג, ובשעת עשיית הציצית לא יברך כלום. אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים, אינו מברך שהחיינו בשעת הקנייה, שהרי...")