שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן א מהדורא בתרא
זאת מצאנו בכתבי הקודש של אדמו"ר ז"ל נ"ע שהתחיל לחבר הש"ע מהדורא תניינא כיד ה' הטובה עליו השכיל והוסיף הרבה חידושי דינים ואף שיש הרבה דברים מה שכבר נאמרו אמרנו שלא לדלג למען לא יחסר כל בו ומשנה לא זזה ממקומה:
א דין השכמת הבוקר ובו ט' סעיפים:
סעיף א
יהודא [1] בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים [2] עז כנמר הוא שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים וגבור כארי עיקר הגבורה הוא בלב להתגבר על יצרו לנצחו כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ וכן צריך כל אדם בבקר להתגבר על יצרו כארי לקום משינתו קודם אור הבקר לעבודת בוראו כדי שיהא הוא מעורר השחר כמ"ש[3] אעירה שחר אני מעורר השחר ואין השחר מעיר אותי זו מדה בינונית:
סעיף ב
אבל [4] ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו לקום בחצות הלילה ולקונן מעט במזמור על נהרות בבל וכיוצא בו (כמו שנדפס בסידורים) על חורבן ביהמ"ק וגלות השכינה כמ"ש[5] קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו' וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא [6] ואומר אוי לי שהחרבתי את ביתי כו' וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה ואח"כ לעסוק בתורה שבעל פה עד אור היום:
סעיף ג
ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהר וכן אמרו[7] בגמרא שחצות לילה היא עת רצון וכמ"ש[8] ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרו[9] כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר[10] קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלו' שכינה שרויה אצלך וראש אשמרות הוא חצות הלילה (ואם אינו יכול לקום בחצות יקום בראש האשמורה השלישית) [11] וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר[12] יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי [13] וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש[14] כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות [15] ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות [16] וכמו שהיה עושה ר"ע שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
סעיף ד
ומיד שניעור משינתו כדי שיוכל להתגבר על יצרו לקום בזריזות בחצות או קודם עמוד השחר במדה בינונית [17] יחשוב בלבו לפני מי הוא שוכב וידע שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא חופף עליו שנאמר[18] מלא כה"כ ואלו היה שוכב לפני מלך בשר ודם העומד עליו היה מתחייב בנפשו ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה:
סעיף ה
וזה [19] כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני האלקים כמ"ש[20] שויתי ה' לנגדי תמיד כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ואין דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו כדיבורו במושב המלך כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול ממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו כמ"ש[21] אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד ואם לא יגיע אליו מיד [22] יעמיק הרבה בענין זה עד שיגיע אליו וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עונותיו [23] שהם המונעים מהגיע אליו היראה כמ"ש[24] עונותיכם היו מבדילים וגו':
סעיף ו
וטוב להרגיל עצמו לומר [25] מיד שניעור משינתו (מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך) ועי"ז יזכור את ה' העומד עליו ויקום בזריזות אך לא יקום ויעמוד בפתע פתאום אלא ישהה מעט עד שיגמור נוסח זה בעודו שוכב או יושב כמו שיתבא' בהל' דרך ארץ ולפי שבנוסח זה אין בו שום שם מז' שמות שאינם נמחקין אין איסור לאמרו קודם שנטל ידיו אף אם ישן על מטתו ערום ומסתמא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו כמו שיתב' בסימן ד' [26] אבל אסור להוציא ד"ת מפיו בידים מטונפות אבל להרהר בד"ת מותר ואעפ"כ אין לו להרהר ולא אפי' לדבר בד"ת בעודו מושכב על מטתו גם אם נטל ידיו אלא יקום ויעמוד או ישב באימה שנא'[27] הכון לקראת אלקיך ישראל:
סעיף ז
ומי [28] שישן במלבושיו מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכות ולדבר ד"ת מדין [29] התלמוד והפוסקים (כמ"ש בסי' ד') ואצ"ל ליגע במלבושיו קודם נט"י אע"פ שרוח רעה שורה עליהן, רק שלא ליגע באוכלין ומשקין בלבד כמש"ש אך [30] בזוהר החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד [31] וכן שלא ליגע במלבושיו [32] וכן שלא לילך ד"א בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נט"י שחרית והמהלך ד"א חייב מיתה כי בהשראת טומאה זו על ידיו חילל קדושת ה' אשר עליו כעל כל עבדי ה' המתקדשים בקדושתו של מקום ב"ה ותורתו הקדושה בקדושה וטהרה יתירה על טהרת המון עם אשר לא הגיעו למדה זו ומ"מ אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג"פ כראוי להעביר רוח הטומאה כשמשכים בלילה חלילה לו ליבטל מד"ת עד שיאיר היום ויטול ידיו ג"פ אלא יטול מעט או ינקה בכל מידי דמנקי ויברך וילמוד כדין התלמוד והפוסקים:
סעיף ח
וזמן [33] חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י"ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן ק"ש ותפילה וזמן כניסת שבת ויו"ט שהוא ג"כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבק"ש ותפילה וקדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בח"ל ביו"ט שני של גליות ולכן גם בני א"י הבאים ל"ל חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו"ט):
סעיף ט
טוב לומר [34] בכל יום פ' העקידה לזכור זכות אבות ופ' המן לבטח בה' נותן לחם דבר יום ביומו ועשרת הדברות ויתר על כן טוב מאד לומר פ' הקרבנות שהן עולה ושלמים ותודה וחטאת ואשם ודאי ותלוי וקרבן עולה ויורד ופ' נסכים ושאר כל המנחות ככתוב במעמדות לקיים מ"ש[35] ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים ע"פ[36] זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' [37] ומ"מ מי שיש לו לב ללמוד ולהבין אין לומר אפי' פ' הקרבנות בכל יום אלא [38] לפרקי' ודי לו באמירת פרק איזהו מקומן כי גדול תלמוד המביא לידי מעשה ולידי ידיעת התורה (כמ"ש בהלכות ת"ת) ואם יודע שנתחייב באיזה קרבן כגון עולה על ביטול מ"ע או על הרהור הלב בל"ת ותודה לארבע' הצריכים להודות יאמר פרשת הקרבן מיד שנתחייב בו וכשיאמר פ' הקרבנות יאמר ביום שהוא זמן הקרבתם ולא בלילה [39] אבל אצ"ל מעומד כמו הכהן שהיה עובד מעומד מאחר שהוא איננו כהן העובד אלא שבקריאתו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן [40] וטוב לומר בשבת פ' לחם הפנים:
הערות שוליים
- ↑ משנה פ"ה דאבות
- ↑ טור סי' א
- ↑ (תהלים נז ט)
- ↑ רא"ש ברכות טוש"ע סי' א סעיף ג
- ↑ (איכה ב יט)
- ↑ ברכות ג ע"א
- ↑ יבמו' ע"ב א
- ↑ (שמות יב כט)
- ↑ תמיד סוף פ"ד
- ↑ (איכה שם)
- ↑ חגיגה יב ב
- ↑ (תהלים מב ט)
- ↑ זהר ח"א קל"י א וח"ג י"ג א'
- ↑ (תהלים קלד)
- ↑ ר"ח ורש"י ברכות ס' ב
- ↑ ברכות שם
- ↑ ד"מ סי' א בשם הרמב"ם במו"נ ח"ג פ' נ"ב
- ↑ (ישעיה ו ג)
- ↑ רמ"א סי' א סעי' א
- ↑ (תהלים טז ח)
- ↑ (ירמיה כג כד)
- ↑ הרר"י בשערי תשובה
- ↑ ס' חסידים
- ↑ (ישעיה נט ב)
- ↑ סדר היום
- ↑ א"ז
- ↑ (עמוס ד יד)
- ↑ רשב"א ש"מ סי' ד סע' כג
- ↑ ברכות ס ע"ב
- ↑ בהקדמה דף י ע"ב ובזוהר פ' וישב ד' קפ"ד ע"ב
- ↑ מ"א סק"א ועט"ז אות ד
- ↑ תולעת יעקב בשם הזוהר (ובזו' שלפנינו אינו ובזוהר כת"י ד י' איתא על דא אתחייב מיתה הובא בשע"ת אות כ)
- ↑ תשובת שב יעקב סי' א (וכ"כ בשאילות מהרי"ל סימן קמ"ב מפירש"י בעירובין נ"ו ע"א) ובכ"ש בשם ר"ח
- ↑ טור סי' א
- ↑ (הושע יד ג)
- ↑ (ויקרא ז לז)
- ↑ ל"ח
- ↑ שמ"ח סי' ס"ג
- ↑ ת"ש שם ס"ק י"ב
- ↑ שמ"ח שם