לקוטי שיחות חלק לב הוספות/ניסן

לקוטי שיחות
חלק לב
ויקרא א • ויקרא ב • ויקרא ג • ניסן • צו • ערב פסח • חג הפסח • שמיני א • שמיני ב • שמיני ג • אייר • תזריע א • תזריע ב • מצורע • אחרי א • אחרי ב • קדושים א • קדושים ב • אמור א • אמור ב • אמור ג • ל"ג בעומר • בהר א • בהר ב • בחוקותי א • בחוקותי ב • הוספות: ויקרא • ניסן • י"א ניסן • חג הפסח • ספירת העומר • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי • קדושים • אמור • ל"ג בעומר • בהר • בחוקותי • פרקי אבות • שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו • משיחות אחש"פ (והתוועדות שלאח"ז) תשד"מ

ניסן

. . . ויהי רצון שיקויים בכאו"א מאתנו בתכ"י הציווי החדש הזה לכם וכמודגש בשמו"ר על אתר לכם דוקא, וע"ד שנתבאר במאמר שנאמר בעת ההתועדות אתמול, ע"פ מרז"ל בירושלמי חדש אשתו שנתחדשה הלכה, שיחדשו על ענין הבריאה שהיא מאין ליש ענין הפכי מיש לאין (פירוש הצ"צ בהנ"ל).

ועי"ז יקויים ג"כ בניסן עתידין להגאל וכסתימת השמו"ר בזה דלשיטתו אזיל ר"י לא בכסף תגאלו (סנהדרין צז, ב) וכמבואר בד"ה החדש קיץ הש"ת וגם בזה מעשה נסים יהי' שאף שזכר מזריע תחלה אתעדל"ע (ראה לקו"ת דשבוע העבר ד"ה שוש תשיש) בכ"ז תלד זכר [להעיר מהירושלמי ברכות פ"ט הלכה ה' ביושבת על המשבר, ודלא כבבלי שם], גאולה העתידה שהיא (בלשון) זכר דוקא (פסחים קטז, ב בתוס').

(ממכתב כ"ח אד"ש, תשי"ז)

. . . אמרז"ל (ר"ה יא, א) אר"י בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל.

– וקי"ל כר"י דהגאולה היא בניסן, ע"פ הכלל דר"א ור"י הלכה כר"י, כדאיתא בס' כללי הש"ס. ועייג"כ פירש"י ותוס' ר"ה (יב, א) על מרז"ל למבול כר"א, דכתבו דמדמונין לתקופות כר"י הרי דכר"י ס"ל כו', ובתוד"ה כמאן (ר"ה כו, א): תימא הא קמ"ל כר"י כו'.

ואף דמדמפטירין בשבת חוהמ"ס ביום בוא גוג (מגילה לא, א) מפני דבתשרי תהי' מלחמת גוג (טוש"ע או"ח ס' ת"צ) משמע, לכאורה, דס"ל דבתשרי נגאלין, י"ל דהיינו דוקא מלחמת גוג שהיא תחלת ימוה"מ, כדמוכחי קראי וכדאיתא ברמב"ם הל' מלכים (פי"ב ח"ב). אבל הגאולה תהי' בניסן. וצ"ע אם הגאולה היא לפני מלחמת גוג או לאחרי'. ועיין סנה' (צז, ב) מהן מלחמות גו"מ והשאר ימוה"מ, ופירש"י שכלה השעבוד ומשיח בא. אבל בע"ז (ג, ב) משמע להיפך, דאיתא שם: אין מקבלין גרים לימוה"מ כו' אלא שנעשו גרים גרורים, כיון שרואין מלחמת גו"מ כו'. ועייג"כ ויק"ר (פ"ל פ"ה) דימוה"מ קודמים למלחמת גו"מ. ולכאורה י"ל דהגאולה מתחלת מקודם למלחמת גו"מ, אבל אין הגאולה שלימה אלא אחרי מפלת גו"מ, – ויעוין רש"י ד"ה אתחלתא מגילה יז, ב – ומ"ש רש"י (סנה' שם) ומשיח בא – היינו משיח ב"ד הבא לאחר התחלת מלחמת גו"מ כדמשמע בסוכה (נב, א), משא"כ משיח בן יוסף הנלחם עם גו"מ, שבו מתחיל כללות ימוה"מ והוא קודם לגו"מ. ועייג"כ יחזקאל לח־לט וזכרי' יב־יד. – וצ"ע שברמב"ם סוף הל' מלכים השמיט לגמרי ענין משיח בן יוסף, ומשמע מלשונו שם דהכל נעשה ע"י משיח ב"ד.

ואפילו לר"א דבתשרי נגאלין, ניסן הוא חדש הגאולה כי בו יצי"מ, הגאולה שלימה הראשונה . . .

(ממכתב ר"ח אדר תש"ד)

. . . וכיון דאזלינן (ומבואר בחסידות הדיוק בלשון רז"ל זה, שאיש הישראלי נעשה בבחי' מהלך, ודלא כקודם ירידת הנשמה למטה שהיא בבחי' עומד) מחדש אדר אשר עליו נאמר החדש אשר נהפך להם (ודיוק לשון החדש שכל החדש נהפך) לשמחה וכו' לחדש ניסן, אשר עליו אמרו רז"ל (של"ה עה"פ החדש הזה) שכל יום מחדש זה הוא בבחי' ראש חדש, וכרמז הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ור"ח אף שמותר במלאכה, הרי אינו בכלל ימי המעשה, וכלשון הכתוב (שמואל א' כ) דהפירוש בזה שהמלאכה הנעשית בימים אלו נשפעת ממקום רוחני יותר, ובמילא הברכה שרוי' בהצלחה במדה יתירה (ראה אור התורה להצ"צ כב, א ואילך), הנה יה"ר שיומשך מחדשים אלו על כל השנה כולה ענין האמור שבגשמיות הענינים יובלט יותר הרוחניות שבהם שבמילא מתמעטים המצרים וגבולים עד שיקוים היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

(ממכתב ט' ניסן, תשט"ז)