לקוטי שיחות חלק ל הוספות/חורף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש) |
מ (החלפת טקסט – "ל" ב־"") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== חורף == | == חורף == | ||
במה{{הערה|ראה לקו"ש ח"י ע' 319. חט"ו ע' 554. '''המו"ל.'''}} ששואל למנהג ישראל אשר תורה היא שבליל ניתל אין לומדים עד חצות הלילה, מה טעם בדבר. ואיך אפשרי אשר לימוד תורה יגרום לענינים בלתי מתאימים ורצוים ואשר לכן נמנעים מלימוד. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|במה{{הערה|ראה לקו"ש ח"י ע' 319. חט"ו ע' 554. '''המו"ל.'''}} ששואל למנהג ישראל אשר תורה היא שבליל ניתל אין לומדים עד חצות הלילה, מה טעם בדבר. ואיך אפשרי אשר לימוד תורה יגרום לענינים בלתי מתאימים ורצוים ואשר לכן נמנעים מלימוד. | ||
הנה לטעם הדבר יעיין בספרי טעמי המנהגים אשר רבים הם ומובאים בהם כמה טעמים בשם גדולי ישראל, וגם מנהגנו הוא כנ"ל, וכמועתק בלוח היום יום י"ז טבת ה'תש"ג ובשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהוא כדי שלא להוסיף חיות, ואמר, די מתמידים וואָס די אַכט שעה איז זיי נוגע בנפש, האָב איך ניט האָלט, וכבר ידוע שהוא רק עד חצות לילה. | הנה לטעם הדבר יעיין בספרי טעמי המנהגים אשר רבים הם ומובאים בהם כמה טעמים בשם גדולי ישראל, וגם מנהגנו הוא כנ"ל, וכמועתק בלוח היום יום י"ז טבת ה'תש"ג ובשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהוא כדי שלא להוסיף חיות, ואמר, די מתמידים וואָס די אַכט שעה איז זיי נוגע בנפש, האָב איך ניט האָלט, וכבר ידוע שהוא רק עד חצות לילה. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד' סעיף ג' ובקו"א. | ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד' סעיף ג' ובקו"א. | ||
<small>(ממכתב י"ב שבט, תשי"ז)</small> | <small>(ממכתב י"ב שבט, תשי"ז)</small>}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:57, 17 באוגוסט 2025
| לקוטי שיחות |
|---|
| חלק ל |
| בראשית א • בראשית ב • נח א • נח ב • נח ג • לך לך א • לך לך ב • לך לך ג • וירא א • וירא ב • וירא ג • חיי שרה א • חיי שרה ב • חיי שרה ג • תולדות א • תולדות ב • תולדות א • ויצא א • ויצא ב • ויצא ג • וישלח א • וישלח ב • וישלח ג • י"ט כסלו • וישב א • וישב ב • מקץ א • מקץ ב • חנוכה א • חנוכה ב • ויגש א • ויגש ב • ויגש ג • ויחי א • ויחי ב • ויחי ג • הוספות: בראשית • נח • לך לך • וירא • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • י"ט כסלו־חנוכה • חנוכה • מקץ • ויגש • חורף • ויחי |
חורף
במה[1] ששואל למנהג ישראל אשר תורה היא שבליל ניתל אין לומדים עד חצות הלילה, מה טעם בדבר. ואיך אפשרי אשר לימוד תורה יגרום לענינים בלתי מתאימים ורצוים ואשר לכן נמנעים מלימוד.
הנה לטעם הדבר יעיין בספרי טעמי המנהגים אשר רבים הם ומובאים בהם כמה טעמים בשם גדולי ישראל, וגם מנהגנו הוא כנ"ל, וכמועתק בלוח היום יום י"ז טבת ה'תש"ג ובשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהוא כדי שלא להוסיף חיות, ואמר, די מתמידים וואָס די אַכט שעה איז זיי נוגע בנפש, האָב איך ניט האָלט, וכבר ידוע שהוא רק עד חצות לילה. ב) איך אפשר שלימוד התורה יגרום לתוצאות בלתי רצויות ועוד גרוע מזה.
ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ד' סעיף ג' ובקו"א.
(ממכתב י"ב שבט, תשי"ז)הערות שוליים
- ↑ ראה לקו"ש ח"י ע' 319. חט"ו ע' 554. המו"ל.